עריכת הדף "עבודת הגלות"

ערך זה עוסק ב'''עבודת הגלות''' שעל ידה תבוא הגאולה.
==העבודה בגלות==
ב[[תורת החסידות]] מבואר שמטרתה של ה[[גלות]] היא שעל ידי העבודה בה - "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|לשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ריש פרק ל"ז.}} - מזככים את העולם לקראת הגאולה וממשיכים את גילוי האור האלוקי של הגאולה. האור האלוקי נמשך לעולם על ידי כל פעולה ופעולה בעבודת בני ישראל, אלא שהוא איננו מתגלה - ובגאולה יתגלו בשלימות כל ההמשכות שנפעלו על ידי עבודת בני ישראל בגלות{{הערה|כביאורו של אדמו"ר הזקן שם בהמשך הפרק - "כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה" וכו'. וראה שיחות ה[[דבר מלכות]] שבת פרשת תצא [[תנש"א]], וארא [[תשנ"ב]] ועוד.}}.

רעיון זה מתבטא גם בשמה של הגאולה, שהיא אותם אותיות של המילה "גולה"=גלות, רק בתוספת האות אל"ף. על ידי עבודת בני ישראל להמשיך ולגלות בתוך הגלות וההעלם את האות אל"ף - המסמלת את [[אלופו של עולם]], הקדוש ברוך הוא - מגיעה במילא הגאולה. הגאולה אינה שבירה וביטול של הגלות, אלא אדרבה, גילוי מהותה האמיתית של הגלות - וזה נפעל על ידי עבודת בני ישראל{{הערה|[[לקוטי תורה]] בהעלותך לה, ג. שיחות ה[[דבר מלכות]] שבת פרשת אחרי-קדושים, אמור [[תנש"א]]. וראה גם שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]].}}.

==המעלה בעבודת הגלות==
היתרון בעבודה בזמן הגלות, שדוקא בכוחה להביא לגילוי המושלם של הגאולה - הוא מכיון שדוקא בזמן בו ישנם העלמות והסתרים על האור האלוקי, וקשה יותר לעבוד את ה', דוקא אז מתגלים הכוחות הפנימיים יותר של בני ישראל שבכוחם להתגבר גם על חושך הגלות.

זהו ההבדל בין העבודה בזמן הגלות לעבודה בזמן [[בית המקדש]]: כאשר בית המקדש היה קיים והאלוקות האירה בגלוי, ניתן היה להרגיש את הקדושה גם בכוחות האדם, ולהבין ולהשיג בשכלו את הקדוש ברוך הוא. משום כך העבודה אז היתה על ידי מציאותו של האדם. מה שאין כן בזמן הגלות, כאשר לא ניתן להשיג ולהרגיש אלוקות בגלוי, אז עבודתו של היהודי היא בדרגה שלמעלה מטעם ודעת, בכח ה[[מסירות נפש]]. דוקא עבודה זו שלמעלה מכוחותיו ומציאותו של האדם, על ידי המסירות נפש, מגיעה ומגלה דרגות נעלות בהרבה באלוקות - ולכן היא זו שמגלה את הגילויים הבלתי-מוגבלים שיהיו בגאולה{{הערה|ראה מאמר ד"ה ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה. ועוד...}}.
{{להשלים}}
==העבודה הנדרשת בגלות==
כמה וכמה ביאורים נאמרו על העבודה הנדרשת מבני ישראל בהיותם בגלות, אשר כאשר ישלימו אותה תוכל לבוא הגאולה:

===עבודת הבירורים===
{{ערך מורחב|עבודת הבירורים}}
על מאמר [[חז"ל]] - "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", מבארת תורת החסידות שאין זה רק כפשוטו (שהרי לא נוספו במשך שנות הגלות גרים רבים כל כך, שבשבילם היתה כל ירידת הגלות) - אלא הכוונה ב"גרים" היא ל[[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]] שהתפזרו בעולם ובדברים הגשמיים. ועל ידי פיזורם של בני ישראל בכל רחבי העולם, הם מבררים ומעלים את ניצוצות הקדושה שבכל מקום ומקום, כך שבסיומה של עבודה זו נעשה העולם כולו ראוי ומוכן לגאולה{{הערה|ראה [[תורה אור]] וישב ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. ועוד. (אל תצר את מואב - מאמר אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר מורש"ב ח"א אגרת ק"ל עמוד שט).}}.

===תשובה===
נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[סנהדרין]] צז, ב.}} "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא ב[[תשובה]]". וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה ז, ה.}} "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין".

===ביטול סיבת הגלות===
בגמרא {{הערה|[[יומא]] ט, ב.}} נאמר שסיבת חורבן [[בית המקדש]] היא מפני שהיתה בו שנאת חינם. בהתאם לכך, עורר הרבי פעמים רבות כי יש להרבות ב[[אהבת ישראל]] ובאהבת חינם, המהווה תיקון לסיבת הגלות; וכאשר בטלה סיבת הגלות, ממילא תתבטל הגלות ו[[בית המקדש השלישי]] ייבנה.

===מלחמת בית דוד===
{{ערך מורחב|חיילי בית דוד}}
בשיחה מיוחדת לתלמידי ה[[תמימים]] ביאר [[הרבי הרש"ב]] את מאמר חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", והסביר כי זהו תפקידם של התמימים - [[חיילי בית דוד]] - להלחם באלו "אשר חרפו עקבות משיחך" ולנצחם.

==סיום עבודת הגלות==
{{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}}
מאז סיום שנות המ"מים החל הרבי בהדרגה להודיע על סיומם של עוד ועוד פרטים מהעבודה הנדרשת בגלות: סיום עבודת הבירורים, עשיית תשובה, נצחון מלחמת בית דוד, תיקון סיבת הגלות ובאופן כללי: סיום כל "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות". בהתאם לכך ביאר הרבי פעמים רבות כי העבודה כעת אינה חלק מהעבודה בגלות להבאת הגאולה, כי אם עבודה לפקוח את העיניים ולהתחיל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]].

==ראו גם==
*[[גלות]]
*[[סיום עבודת הגלות]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]