עריכת הדף "כח העצמות"

'''כח העצמות''' (נקרא גם לפעמים '''כח האין סוף'''/'''כח הא"ס'''{{הערה|ספר התניא אגרת הקודש סימן כ' וראה הביאור בזה במאמר באתי לגני תשכ"ב.}}), הוא המהווה ובורא מציאות חדשה - [[יש מאין]], פעולה שלא יכולה להגיע מדרגות נמוכות יותר ב[[סדר ההתשלשלות]]. יצירת ובריאת מציאות כזו שנרגש בה שמציאותה מעצמה מוכרחת להיות מכח כזה שגם אינו מוגבל בזה שהוא תוצאה של משהו. 

כח זה נמצא רק ב[[עצמות]] ממש לפי שאפילו האור הנמשך מהעצמות אינו מציאותו מעצמותו שהרי יש לו מקור שממנו נמשך - העצמות! ולכן מכונה כח העצמות. אולם היות והבריאה היא על ידי ה[[השתלשלות]] לכן נמשך ברצון העצמות כח זה גם בסדר השתלשלות ב[[אור אין סוף]] ובספירת ה[[מלכות]]. מפני שהבריאה בפועל היא בכח העצמות המתגלית בספירת המלכות על יד אור אין סוף.

ומשום זה יש במציאות ה[[יש הגשמי]] עילוי נפלא שדווקא מציאותו נעלה יותר בזה מכל האורות וגילויים הכי נעלים שלה דווקא יש שייכות ליש האמיתי - עצמותו יתברך. שזה מתגלה על ידי עבודת ישראל ב[[תורה]] ו[[מצוות]] ויתגלה בפועל לעתיד לבוא בשעה שתושלם הכוונה העליונה של [[דירה בתחתונים]].

בנוסף לכח העצמות המתגלה בבריאת העולם ישנו כח העצמות הנמצא ב[[נשמות ישראל]] המתגלה בעבודתם בהפיכת העולם מיש לאין. שכח זה נמצא בהם מצד שרשם בעצמות ממש ומתגלה דווקא בעבודתם בבירור וזיכוך העולם התחתון המלא קליפות והפיכתו לדירה להקב"ה על ידי תורה ומצוות.

==עניינו==
מציאות העצמות שונה ממציאות של כל שאר הנמצאים שנמצאו ממנו לפי שלהיות שהעצמות הוא מציאותו מעצמותו והוא קיים מעצמו והוא כזה מציאות שאין לו תחילה כלל. ועל שם זה העצמות מתואר בתואר '[[קדמון]]'. לכן אופן מציאותו הוא, שהוא 'מחויב המציאות' ואין למציאותו זמן שקדמה העדר ח"ו.

משאין כן שאר המציאויות כולם להיות שיש להם מקור ותחילה ולפני מציאותם קדמם העדר. כלומר, שלפני שהתהוו ונבראו (או נאצלו) הם פשוט לא היו, ממילא גם לאחרי שנבראו מציאותם היא כזו מציאות שהיא מחודשת ותוארם הוא 'אפשרי המציאות' ולכן בעצם מציאותם הרי הם משקפים שהיותם נמצאים הוא רק אודות למציאות שחוץ מהם הבורא ומהווה אותם.

אמנם במציאות ה[[יש הגשמי]] תכונה שונה מכל הנמצאים שאופן מציאותו הוא שנרגש בו שמציאותו מעצמותו, כלומר שמצד הרגשתו היש מרגיש שקיים מעצמו ואין לו מקור שמהווה אותו. והסיבה לזה הוא מפני שהמקור והאור האלוקי שמהווה אותו בורא אותו באופן של ריחוק כלומר שמצד אחד פועל את בריאתו ומצד שני הוא מנותק ממנו בכדי שהנברא לא ירגיש אותו (שאילו ירגיש ממילא לא יהיה 'יש' אלא יהיה כמציאות האור).

(בריאה כזו היא בריאת דבר 'חדש'. כלומר, אילו בריאת היש הייתה 'המשך' לאור והכוח שבורא אותה הייה היש מרגיש את המקור והיה בטל לגמרי ורק פני שהוא נברא באופן של 'חידוש' לעשות מציאות כזו שאינה המשך למציאות שקדמה לה לכן הוא מרגיש את מציאותו כמציאות קיימת).

אולם היות וכל הנבראים כולם וכל הגילויים שבכל הדרגות כולם אפילו אור אין סוף אין מציאותם מעצמותם מפני שלכולם יש מקור ורובם{{הערה|שעל אור אין סוף שלפני הצמצום לא שייך לומר שקדמו העדר ח"ו אלא רק 'כעין' קדמו העדר(ראה בערכו, וראה ספר המאמרים תרנ"ט ד"ה צאינה וראינה וספר הערכים ערך אוא"ס).}} קדמם העדר ומציאותם מחודשת. ממילא אין בכוחם לתת ולהעניק למציאות אחרת שמתהווה על ידם את הרגשה של 'מציאותו מעצמות' כשלהם עצמם אין כלל את הרגשה זו ואין הרגשה זו בגדרם כלל שהוא רק בגדר העצמות שהוא מחויב המציאות (כנ"ל). לכן התהוות היש הוא דווקא בכח העצמות וכלשון אדמו"ר הזקן בתניא:
{{ציטוט|תוכן=מהותו ועצמותו של המאציל ברוך הוא שמציאותו היא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה שקדמה לו ח"ו ולכן הוא לבדו בכוחו ויכולתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש בלי עילה וסיבה אחרת קודמת ליש הזה.|מרכאות=כן|מקור=תניא אגרת הקודש סימן כ' (דף קל)}}
ודבר זה נרמז גם בלשונו של הרמב"ם{{הערה|הלכות יסודי התורה פרק א הלכה א.}}: "וכל הנבראים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא '''מאמתת''' המצאו" כלומר שאמיתת הכח שמהווה הנבראים הוא לא 'דבר' ה' אלא אמתת המצאו - כח העצמות.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות - תשמ"ו חלק א עמוד 347 ועוד.}}

אולם להיות שהעצמות אינו בגדר להוות הנבראים בעלי גבול. שלכן הבריאה היא באמצעות [[אור אין סוף]] ועל ידי סדר השתלשלות ו[[עשר ספירות]] עד לספירה האחרונה שהבריאה על ידה היא [[ספירת המלכות]] לכן ברצון הבורא נמצא גם בהם "כח העצמות". בכדי שהבריאה תוכל להיות על ידם אולם ברור שכח זה אינה בהם מצד עצמם אלא מצד העצמות שנמצא בהם.

==באור אין סוף==
====סיבתו====
אור אין סוף [[אור אין סוף#המשכתו מעצמות|יש לו תחילה]] והוא כאילו שקדמו העדר מציאותו וממילא אינו מציאותו מעצמותו ואין בו כח העצמות לברוא. אלא שמצד דבקותו בהעצמות שהאור הוא מעין המאור, לכן כשם שהוא [[אור אין סוף#אין סוף|אין סוף]] מצד דבקותו בעצמות על אף היותו מוגבל לכאורה מצד התחלתו כך גם על ידי דבקותו מקבל הוא מהעצמות את כח העצמות לברוא נבראים.

אלא שיש הבדל בין תכונת ה'אין סוף' שבאור לכח העצמות שבו (אף על פי ששניהם אינם מצד האור עצמו להיותו מחודש ו"כעין קדמו העדר") שהאין סוף שבו הוא באור עצמו - שהוא בעצמו אין סוף, משאין כן כח העצמות הרי הוא כדבר נוסף עליו.{{הערה|ראה מאמר דיבור המתחיל: "זה היום" תשכ"ה (תורת מנחם - התוועדויות חלק מ"א בתחילתו) הטעם לזה שהאין סוף הוא מצד המאור שבעצמות וכח העצמות הוא מהעצמות ממש שלמעלה מהמאור שבו ולפי שהאור דבוק במאור לכן אינו מקבל את כח העצמות במציאותו ממש ולפי שא"א לחלק בהעצמות ח"ו בין מדרגיות לפיכך יש בו הכל.}} 

====גדרו====
וכח העצמות שבאור אינו ככח העצמות שבעצמות ממש(ובזה יתרון לכח העצמות שבספירת המלכות, כדלהלן.) לפי:
'''א.'''שגדר האור הוא 'גילוי' וכח העצמות שבהעצמות הוא למעלה מגילוי, לכן אין כח העצמות שבאור כבעצמות ממש.{{הערה|שם=תרס"ו תקכח|ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקכח (מהדורה החדשה - עמוד תרצו).}}
'''ב.'''שמכיוון שהאור מגלה המאור יש לו איזה מציאות ואין העצמות מתגלה בו ממש. בשונה מהארה וספירת המלכות שאינם מציאות כלל {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=51 מאמר דיבור המתחיל תודיעני תש"ח פרק כ"ד]}}
'''ג.'''גדר האור הוא גילוי העלם ולכן גם פעולת האור הוא באופן של גילוי העלם ואינו פועל התחדשות וכח העצמות עניינו לפעול חידוש דווקא.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל זה היום תשכ"ה. ([[תורת מנחם]] התוועדויות חלק מ"א עמוד 6.}}

====פעולתו====
אולם ההתהוות בפועל יכולה להיות דווקא על ידי הארת אור אין סוף במלכות לפי שכח העצמות שבמלכות היא בהעלם. והמעורר כח האין סוף שבמלכות הוא האור דווקא שעניינו גילוי כאמור לעיל. ויתירה מזו, שהאור משמש כ'ממוצע' להמשיך את כח העצמות ולגלותו במלכות.{{הערה|שם=תרס"ו תקכח}}{{הערה|שם=לקו"ש טז|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 441 הערה 57.}}

וכמו כן בהיש המתהווה שעצם מציאותו היא מכח העצמות וכח העצמות מתגלה בה שהאור הוא 'ממוצע' לגלות ולהעביר את כח העצמות לפעול ההתהוות{{הערה|1=מאמר דיבור המתחיל יחיינו מיומיים תרצ"ד (ספר המאמרים תרצ"ד עמוד {{מקור}}) קונטרס 'עניינה של תורת החסידות' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30546&st=&pgnum=399 הערה 131]}}{{הערה|שם=לקו"ש טז}}

==בספירת המלכות==
{{ערך מורחב|ספירת המלכות}}
{{להשלים|הקטע הזה לא כתוב מתוך ספר מסויים ואינו מכוון וברור דיו וחסר בו הרבה דיוק ופירוט.}}
ספירת המלכות עניינה להוות ולברוא את העולם כמציאות נפרדת משום שבכוחות האדם הכח שמתייחס לזולת כזולת הוא כח ההתנשאות של מידת המלכות (שבשאר הכוחות גם ב[[מידות]] מציאות הזולת לא תופסת מקום ורק מלכות עניינה למלוך על אנשים זרים נפרדים ורחוקים ובזה מתהווה ומתקיימת המלוכה). לכן הבריאה שעניינה לברוא מציאות שלא תהיה המשך למציאות שקדמו לה, אלא שתהיה כדבר זר ונפרד לזה הבריאה היא בכח ספירת המלכות דווקא.

והנה הכח לזה לברוא יש מאין הוא דווקא בכח האין סוף - כח העצמות וכח זה נמצא בספירת המלכות יותר מכל הספירות שלכן יש בכח לברוא את הנבראים. ועל שם זה נקראת המלכות [[עלמא דאתגליא]] על שם שדווקא בה מתגלה כח הא"ס.

והסיבה לכך הוא מפני שספירת המלכות מצד היותה בדרגה התחתונה הנה על פי הכלל ש[[נעוץ תחילתן בסופן]] הרי דווקא בה נמצא ומתגלה כח האין סוף ויתירה מכך שלפי ששורש המלכות הוא ב[[רדל"א]] בעצמותו ממש והתגלותה היא באופן של המשכה נעלמת לכן כח העצמות שבה היא ממש כפי שהיא בעצם.

אלא שהתגלות הכח והמשכתה היא על ידי הממוצע הוא אור אין סוף המתגלה בכתר ובשאר הספירות.{{הערה|ראה בכל זה תניא אגרת הקודש סימן כ, וראה במקומות שנסמנו בספר הערכים ערך אוא"ס המובא בקישורים חיצוניים ועוד.}}

==ביש הנברא==
{{ערך מורחב|יש מאין}}
{{ערך מורחב|יש הנברא}}
===סיבתו===
מציאותו של היש הגשמי שונה ממציאות שאר הנמצאים שבעוד שאר הנמצאים מצד עצמם מורים ומגלים את המציאות שממציאה אותם (וכמו ה[[אור]] שבעצם מציאותו הוא מגלה את ה[[מאור]]) מציאות היש שונה שהיא מצד עצמה אינה מגלה את מקורה ונרגש בה כאילו מציאותה מעצמה (וזה שיודעים שיש לה מקור המהווה אותה ושאין לה באמת שום מציאות הוא רק על ידי התבוננות בשכל שאין דבר עושה את עצמו וכו' אבל מצד עצמה אין זה נרגש בה).

וממילא מוכרח שהכח להוות את יש הנברא מאין ליש הוא רק בכח העצמות לפי שכל הנמצאים כולם מציאותם תלויה במציאות שחוץ למציאותם הם. ולכן אין ביכולתם להוות נברא ושיורגש בנברא זה שאין לו סיבה (כשלהם עצמם אין מעלה זו אלא הם תלויים בדבר אחר) ורק הקב"ה בעצמותו שאינו עלול מאיזה עילה וסיבה ח"ו אלא מציאותו הוא מעצמותו הוא לבדו בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט.{{הערה|תניא אגרת הקודש סימן כ.}}

ולכן מציאותו של היש שייכת אל העצמות: הן באופן 'התהוותה' והן באופן 'מציאותה':
* א. '''התהוותה''' - 'מאין ליש' בכח העצמות דווקא שבהתהוותה בדרך 'חידוש ודילוג' מתבטא ומתגלה כביכול העצמות, שהרי התהוותה יכולה להיות רק בכח העצמות.{{הערה|ראה דרך מצוותיך דף קכח סוף עמוד ב.}} 
* ב. '''במציאותה''' - ברצון הבורא הוא שאופן מציאותה תהיה כמציאות העצמות והוא בשנים:{{הערה|ראה בשניהם בספר המאמרים תש"ז מאמר מצה זו פרק ב.}}
:* בזה שמרגשת את מציאותה כאילו היא מציאותה מעצמותה. בשונה משאר הנמצאים שהתהוותם מ[[עילה]] שהם מרגישים עילתם ובטלים אליה, היש אינו מרגיש את מקורו ומרגיש כאילו מציאותו מעצמותו.
:* מציאות העצמות שונה ממציאות שאר הנמצאים בזה שכל הנמצאים מציאותם היא ב"מציאות נמצא" משאין כן מציאות העצמות היא ב"[[מציאות בלתי מציאות נמצא]]"{{הערה|ראה מורה נבוכים חלק א פרק נ"ז.}} ומכיוון שמציאות היש אינו מציאות כלל ואעפ"כ מציאותו היא בתוקף הכי גדול הרי זה דוגמת עניין מציאות בבלתי מציאות נמצא.

====מצד הכוונה העצמות====
הסיבה לכך שבריאת היש הגשמי הוא בכח העצמות, הוא מצד כוונת העצמות שבה ש[[סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]] ועיקר הכוונה מתגלה דווקא בסוף וסיום העשייה ולכן עיקר הכוונה היא דווקא במציאות הגשמי שעל ידה יושלם הכוונה העליונה של [[דירה בתחתונים]] ולכן יש בה כח העצמות בכדי שעל ידי העבודה של המשכת אלוקות יתגלה בה שרשה האמיתי הוא כח העצמות ויתגלה שמציאות "היש הנברא הוא היש האמיתי" ושמציאות "הגשמי הוא אלוקות" {{הערה|ספר ביאורי הזהר לאדמו"ר האמצעי מג, ג. ספר המאמרים תרע"ח עמוד קיג, תורת מנחם התוועדויות תשי"ג חלק א עמוד 235, מאמר דיבור המתחיל נר חנוכה תשל"ח (ספר המאמרים - מלוקט חלק ב עמוד 27 ובהערה 36 שם.}}

זה שדווקא מציאות הגשמי הוא בכח העצמות מכריח שבו דווקא הוא עיקר הכוונה, לפי שעולמות העליונים הואיל ומציאותם היא על ידי גילוי אורו, ממילא הרי הם "ירידה מאור פניו יתברך".{{הערה|תניא פרק לו.}} ולכן אי אפשר לומר שבהם היא כוונת העצמות, שאי אפשר לומר שהעצמות הוא בשביל גילויים.{{הערה|נוסף לזה שאי אפשר שהכוונה היא לירידה.}} משאין כן במציאות היש הואיל ומציאותו היא מהעצמות (והוא עצמו אינו 'גילוי' כי אם 'עצמי') ועל ידי עבודה מתגלה בו העצמות שייך לומר שכוונת העצמות הוא בו.{{הערה|ספר המאמרים תרע"ח שם. מאמר באתי לגני תשי"א פרק ד (ספר המאמרים מלוקט חלק א עמוד ו) ועוד.}}

===התגלותו===
התגלותו של כח זה הוא על ידי עבודת ישראל בתורה ומצוות ובהמשכת אלוקות בכלל, תחילה על ידי ביטול מציאות העולם לאין והעדר מציאותו  ואח"כ על ידי המשכת אלקות בעולם וגילוי העצמות בזה שמתגלה שהאמת של מציאותו הוא מציאות העצמות.{{הערה|ראה ביאורי הזוהר שם, ספר המאמרים תרע"ח שם וראה תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק א עמוד 293 ובהערה 20.}}{{הערה|התגלותו על ידי 'נער' קטנות. ראה באריכות במאמר דיבור המתחיל 'כי נער ישראל' תרס"ו.}}

ואכן דבר זה יתגלה לעתיד שיהיה העולם דירה לו יתברך בתחתונים שיתגלה עצמותו בעולם כי יתגלה שמציאות הגשמי הוא אלוקות.

זה שהמשכת העצמות על ידי העבודה היא גילוי שורש מציאות היש ואינו המשכה חדשה בו היא סיבה לכמה עניינים באופן הגילוי
* א. המשכת העצמות בתחתונים היא מצד 'עניינם' של התחתונים עצמם. כלומר, המשכת העצמות בהם הוא עניינם שהיות והם מציאות יש הרי מציאותם הוא מציאות העצמות (והעבודה היא בזה שמגלים את ענינם) {{הערה|לקו"ש חלק יב עמוד 74 הערה 30.}}
* ב. קדושת המצוות שנעשים על ידי עבודת ישראל בתורה ומצווות הם חידוש בעולם שהרי העולם מצד עצמו מנגד לקדושה ואף על פי כן  הקדושה נקבעת בדברים הגשמיים באופן שעולים "מאליה" כלומר שהם מצד עצמם נעשים חפצא של קדושה והסיבה לכך הוא מפני שיש בעולם כח העצמות ולכן לאחרי העבודה של ישראל שמגלים את הכח הרי הקדושה נעשית עולה מאליה.{{הערה|שיחת שבת פרשת בהעלותך תנש"א (התוועדויות תנש"א ח"ג עמוד 340 הערה 69) וראה שם עוד טעם לזה.}}
* ג. לעתיד לבוא יתגלה בנשמות ישראל גילוי העצמות בפנימיות ו'בהשגה' והאפשרות לכך תהיה על ידי הנבראים הגשמיים שנבראו בכח העצמות ולכן הגשמי ישמש כמשל על העצמות ובזה שהנשמה יורדת ומתלבשת בגוף גשמי בעולם הזה הגשמי שהיא מבינה ומשיגה את מציאות הגשמי הרי בהשגה זו תבין אחר כך את העצמות בהשגה.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל 'כי נער ישראל' תרס"ו (ספר המאמרים תרס"ו עמוד תקעה ואילך (מהדורה החדשה - ספר המאמרים תרס"ו - תרס"ז עמוד כח ואילך)).}}

==בנשמות ישראל==
{{ערך מורחב|נשמות ישראל}}
בנשמות ישראל מצד הבחירה בהם ובעבודתם ישנו כח העצמות שעל ידי כח זה פועלים ועושים להקב"ה דירה בתחתונים. עניינו של כח העצמות שבהם הוא להפוך ולחדש את מציאות התחתונים המנגדים לאלוקות שיהיו כלים לאלוקות כמו"כ דווקא בכחם זה יכלים לחדש ולגלות אור חדש בעולם.

דווקא מצד שיש בהם כח זה נשלמת על ידם הכוונה העליונה של דירה בתחתונים היות ועניינה של הדירה היא דירה להעצמות משום שדווקא משום שיש לנשמות בגופים כח העצמות הרי הם מגלים בעבודתם את העצמות. ויתירה מכך, שעל ידי זה גופא העצמות מתגלה בהם.

===עניינה===
כח העצמות שבהם היא בכדי שעל ידי עבודתם יוכלו לחדש על דרך החידוש שבכח העצמות לברוא יש מאין אלא שאצלם הוא בעיקר באופן הפוך להעלות ולהפוך את היש לאין ובחידוש זה כמה פרטים:
====החידוש שבעבודה====
הסיבה לכך שעבודתם היא באופן של חידוש היא מכמה סיבות: מצד מציאות העולם הסותרת למציאות של קדושה, מצד שמציאות הקליפה היא העדר,'''...''':

'''א.''' מצד '''מציאות הנבראים''' עצמם: עבודתם של ישראל לעשות [[דירה בתחתונים|דירה להקב"ה]] נעשית בדרגה התחתונה ביותר בעולם ה"מלא [[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד"{{הערה|ספר התניא פרק לו}} ומכיוון שמציאותם מנגדת לגמרי לאלוקות עד שהם '[[כלים]]' לקליפה ממילא עבודתם של ישראל לגלות בהם אלוקות הוא לא על ידי שהאלוקות מתגלה מתוכם כלומר שמגלה את הטוב שבהם. שהרי כאמור כל מציאותם היא לְנַגד לה' וגם אינם כלים לקבל אור אלוקי מפני שהם 'מלאים' קליפה, הם כלים לקליפה. ובירורם היא על ידי ביטולם ושבירתם והמשכת האלוקות בהם הוא 'חידוש' על דרך חידוש הבריאה יש מאין.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ו עמוד 73 ואילך חלק יב עמוד 74 ואילך.}}

:(בפרט האמור שמציאותם מנגדת לאלקות וישראל מבררים אותם כמה פרטים:

:'''א.''' שהתנגדותם לאלוקות היא מציאות אמיתית שמכיוון ש"כל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתית הימצאו"{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות יסודי התורה א, א.}} והוא - הקב"ה - מציאות אמיתית, ממילא אף כל הנמצא ממנו אמיתי וגם מציאות המנגד הוא אמיתי. והוא מיכולתיו של הקב"ה שהוא "נמנע הנמנעות" הן להחיות בכל רגע הנברא ויחד עם זאת ש הוא יהיה מציאות מנגד (ואמיתית!).

:ויוצא שעבודתו של היהודי לברר המנגד הוא מלחמה נגד מציאות אמיתית שתוקפה וחזקה ב"לנגד" נובע מצד הקב"ה שהוא נמנע הנמנעות וביכולתו לברוא מציאות אמיתית שתנגד לו. וממילא מודגש יותר גודל ה'חידוש' שבעבודה זו להפוך מנגד אמיתי לקדושה.{{הערה|ראה בכל זה שיחת פרשת כי תצא תשמ"ט (תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 268).}}{{הערה|בפשטות אילו לא היה מציאות אמיתית (אלא דמיון בלבד שמציאותו האמיתית היא אלוקות) לכאורה לא היה צורך בכח העצמות דווקא מפני שאז העבודה היתה בלגלות את מציאותה האמיתית של הנברא ודווקא משום שמציאותו מנגדת באמת לאלוקות ממילא הבירור בו הוא חידוש לגמרי ביחס למציאותו והוא כמציאות חדשה ממש}}

:'''ב.''' גם זה שישראל מבררים את היש על ידי שמגלים בו את כח העצמות שבו (וכאמור לעיל בערך, שמציאותו של היש הגשמי הוא מהיש האמיתי ועבודתם של ישראל לגלות זאת) היא 'חידוש' ביש הגשמי על אף שכח העצמות הוא עיקר מציאותה. לפי שזה מה שהיש הגשמי הוא מציאות העצמות הוא בהעלם לגמרי בהיש שאינו עומד לגילוי מצד עצמו ולכן כלפי העבודה הרי זה נחשב לחידוש גמור{{הערה|ראה ספר המאמרים מלוקט חלק ג עמוד ה הערה 23 (מהדורה החדשה -[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/6/43.htm חלק א עמוד 43]) וראה גם תורת מנחם התוועדויות תשמ"ט עמוד 727 הערה 60.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 הערה 30. שמבאר שם את החידוש שבגילוי אחדותו בעולם ואולי הוא הדין בנידון זה שכח העצמות שבו אינו מצד עצם מציאותה של היש שהיא עצמה היפך מאלקות, אלא שמצד העצמות שהוא כל יכול ונושא הפכים ויכול לשאת גם מציאות שמנגדת לאלוקות. וכמובן שהשייכות של היש הנברא אל העצמות הוא, שממנו כל מציאותו אבל לא בתוכנו שהרי אדרבה בתוכנו הוא ההיפך מאלוקות.}}
'''ב.''' מצד גדר '''מציאות הקליפה''' עצמה: (נוסף לזה שקליפה מנגדת לקדושה ולכן עצם ההפיכה מחושך הקליפה לקדושה הוא 'חידוש')מציאות הקליפה היא 'העדר'{{הבהרה|יש להבהיר זאת על פי 'תורת שלום' המובא בהערה בחלק ו שם.}} וא"כ מציאות העולם כפי שהיא מצד הקליפה היא מציאות של העדר ועל ידי העבודה שמהפכים את המציאות לקדושה 'מחדשים' את מציאותה. {{הערה|שם=לקו"ש ו 73|לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 73.}}

'''ג.''' מצד '''המשכת האור''' בנוסף לעבודת בירור התחתונים שצריך לזה כח העצמות נדרש גם כח ה"חידוש" מצד המשכת ה'אור' לפי שבעבודת הבירורים של בני ישראל הרי הם ממשיכים אור חדש מבחינת עצמות אין סוף והמשכה זו היא באופן של חידוש, לפי שבריאת העולם היא על ידי [[הארה]] בלבד{{הערה|לקוטי שיחות חלק כא עמוד 66.}} ובכדי להמשיך את העצמות לזה יש כח העצמות{{הערה|ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנה (מהדורה החדשה - סוף עמוד תסח).}} (ומקישור העניינים בליקוטי שיחות{{הערה|חלק יב עמוד 75 ובהערה 31.}} משמע שזה עצמו (-המשכת האור חדש) הוא על ידי התגלות כח העצמות שבישראל (ושבהבריאה) שעל ידי זה נמשך העצמות בעולם).

====עיקר פעולתה====
ומצד זה שעיקר פעולתו של כח העצמות הוא ב"התחדשות" (כנזכר לעיל (בפרק 'החידוש שבעבודה' סעיף א') לכן הכח מתגלה בעיקר בבירורים אלו שעניינם חידוש: 
*כח זה מתגלה בנשמה בעיקר בעת ירידתה והתלבשותה בגוף ונפש הבהמית החומרית שבירידתה מטה מטה דווקא אז יש בה כח העצמות לברר ולעשות נפש הבהמית כלי לאלוקות.{{הערה|שם=תרסו|ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנ"ד ואילך (מהדורה החדשה - עמוד תסז ואילך).}} 

*בבירור בדרך התלבשות דווקא ולא באופן של המשכת אור מלמעלה למטה. שבירור זה הוא בעיקר בנשמות שעבודתם באופן של [[עבד פשוט]] שמציאות גופם ונפשם הבהמית וכל הדברים הגשמיים אצלם הם חומריים וגסים ולכן בעבודתם דווקא יש התחדשות ולכן דווקא בהם מתגלה כח העצמות.{{הערה|שם=תרסו}}

*ולכן גם עיקר ה'חידוש' הוא בעבודה באותם המקומות והעניינים שהם "מלאים קליפה וסטרא אחרא" משאין כן מקומות שאינם תחתונים ממש כמשכן ומקדש אינם התחדשות גמורה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 74.}}

*מבין כל הנבראים עיקר פעולת החידוש הוא בגופו ונפשו הבהמית של ה[[אדם]] להיות שרק הוא ביכולתו להיותו נגד ה' ממש לפי ששאר בעלי החיים והנבראים אף שמציאותם מהקליפה אינם עוברים על רצון ה' "ופקדתו יתברך שמרה רוחם" ולכן כאשר האדם מהפך את את גוף האדם שהוא עפר מין "האדמה" שיהיה על שם "אדמה לעליון"{{הערה|ישעיהו יד, יד. וראה ספר עשרה מאמרות מאמר אכ"ח פרק ל"ג, של"ה חלק תורה שבכתב סוף הדרוש צאן יוסף.}} הרי זה חידוש.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 79. (וראה לקוטי שיחות חלק טו עמוד 247 הערה 38 וצ"ע)}}

===שרשה ===
כח העצמות שנמצא בישראל הוא מפני ש"ישראל וקוב"ה כולא חד"{{הערה|ראה ספר הזהר חלק ג דף עג עמוד א ושם דף צג תחילת עמוד ב וראה גם דברי חז"ל על הפסוק (שיר השירים ה, ב.)תמתי - תאומתי וראה לקוטי תורה שיר השירים (לד, ד לט, א.)}} והם מושרשים בעצמות ממש עד שמציאות העצמות הוא מציאותם עצמם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 בהערה 30 בשולי הגליון.}} ושרשם הוא למעלה משורש העולמות שהם מושרשים בעצמות אין סוף ולכן ביכולתם להשלים הכוונה של הפיכת העולמות מיש לאין{{הערה|שם=תרפ"ה|ספר המאמרים תרפ"ה עמוד קנג (מאמר ד"ה גדולים מעשה צדיקים).}} וכן להיות שהעבודה של ישראל לעשות דירה בתחתונים שרשה בתענוג העצמי של הקב"ה לכן ישנו כח העצמות בעבודתם זו.{{הערה|ספר המאמרים מלוקט חלק ג (הרגיל) עמוד 93.}}{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כג עמוד 222: שהיות שישראל הם 'בנים' של הקב"ה מתגלה בהם מעצמיות האב מה שלא מתגלה מצד האב עצמו (יפה כח הבן מכח האב) שלכן יש בהם עניינים שלא מתגלים בעולמות.}}


ובזה כח העצמות שבהם נעלה מכח העצמות שביש הנברא מפני ששיכות הנברא לכח העצמות הוא רק בהתהוות - שכל התהוותו (באופן של חידוש) הוא מהעצמות, אולם הוא עצמו אינו העצמות ואינו שייך להעצמות. משאין כן נשמות ישראל זה שיש בהם כח העצמות הוא לפי שהם דבר אחד עם העצמות (ולכן יש בנשמות עניינים עצמיים באמת כהעצמות, שהם אינם אמצעיים לשום דבר, ויכולים להרגיש את תענוג '''הבורא'''.{{הערה|1=ראה לקוטי שיחות חלק ה [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\sihot\05\B0000246.tif&ilIF=G&ilSC=30 מעמוד 246]}})


ומטעם זה עיקר הכוונה של [[דירה בתחתונים]] הוא בנשמות ישראל דווקא. שזה שעבודתם של ישראל הוא לגלות את מציאותו של היש הנברא שהוא בכח העצמות הנה על ידי עבודה זו גופא מתגלה כח העצמות שבהם עצמם שביכולתם לברר חושך העולם ולחדש בו בכח העצמות ומתגלה בהם העצמות ונשלם הכוונה שהדירה היא בהם עצמם.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק טז עמוד 478.}}

===התגלותו===
התגלותו של הכח בכלל הוא דווקא בירידת הנשמה למטה לפי:
* א. מצד '''עבודתה''' שדווקא בעבודה בבירור חושך העולם פועלים הנשמות 'חידוש', שהוא בכח העצמות ומתגלה על ידי זה שכלפי נשמות ישראל אין שום דבר מבדיל.{{הערה|שם=תרסו}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ו שם וחלק יב שם ועוד.}}
:* ומשמע שהתגלות כח העצמות שבנשמות למטה יש שייכות לזה שבעבודתה היא בלגלות כח העצמות שבעולמות.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ל עמוד 138 הערה 55.}}
* ב. מצד '''מקומה''' שגילוי כח האין סוף הוא דווקא בסוף המדרגות התחתונות ש[[נעוץ תחילתן בסופן]] דווקא.{{הערה|שם=תרסו}}
====דירה בתחתונים====
{{ערך מורחב|דירה בתחתונים}}
השלמת הכוונה של בריאת העולם לעשות לה' דירה בתחתונים היא דווקא בזה שיש בה כח העצמות והיא באופן של 'חידוש' משום:
* ''' מצד עבודת התחתון''' מעיקרי הכוונה של דירה בתחתונים היא שהדירה תיעשה על ידי עבודת האדם ובכחו ופרט זה מתייחס הן לעצם העבודה ועשיית הדירה והן לדרגת ההמשכה שנמשכת בעשיית הדירה - המשכת העצמות (כמבואר בערך [[דירה בתחתונים]]) ושניהם תלויים בזה שיש בכח בני ישראל לחדש בעבודתם בכח העצמות.
:* לפי שבזה שבכחם של בני ישראל לחדש ועבודתם היא מתוך חידוש דווקא אזי הדירה והגילוי בעולם מתייחס אליהם לעבודתם. משא"כ בעבודה שעניינה לגלות אור והמקבל כלי ומוכשר לגילוי אור אין כאן חידוש ובאופן זה הגילוי במקבל לא מתייחס לגמרי לעבודת האדם (שלא חידשו מאומה ורק גילו אור קיים). אולם כוונת העצמות היא שהגילוי בתחתון יהיה על ידי התחתון (נשמות בגופים) וזה נשלם דווקא על ידי שהעבודה היא באופן של חידוש, מפני שבזה דווקא מתייחס כל הדירה אליהם.  משום שרק כאשר מציאות התחתון נפרדת לגמרי מאלוקות והאדם התחתון 'מחדש' את שייכותו לאלוקות, יוצא שכל מהות הדירה והגילוי בתחתונים הוא על ידי התחתון - עבודת האדם.{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ו עמוד 23 הערה 74 בסופו וצ"ע אם זה הכוונה.}} 
:* וכן הוא גם בנוגע לדרגת ההמשכה שנמשכת - המשכת העצמות (כמבואר בערך [[דירה בתחתונים]] שהכוונה היא שהעצמות יתגלה בעולם דווקא) שמכיוון שעבודת הנבראים מצד עצמם אינה מעוררת (וממשיכה) אלא בדרגות האלוקות השייכות לעולם ובדרגות גבוהות יותר שלמעלה משייכות לעולמות אין עבודת הנבראים תופסת מקום. יוצא אם כן שהמשכת העצמות שנמשך בעולם על ידי עבודת הנבראים אינה על ידיהם אלא באופן של מתנה אחרי סיום העבודה ויוצא שעיקר הדירה אינה באמת על ידי עבודת הנבראים.
::אולם בזה שהעבודה היא באופן של חידוש על ידי כח העצמות שבנשמות ישראל יוצא שבעבודתם מגלים הם את כח העצמות שבהם שעל ידי זה יש בכוחם לגלות ולהמשיך את "העצמות" בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 73 ואילך, (ומשמעות שם (בפנים ובהערה 31) שבהמשכת העצמות בזה ב' עניינים א.כח העצמות שמתגלה בחידוש שפעלו ב'עולם'. ב.כח העצמות שמתגלה 'בהם' על ידי החידוש ועל ידי זה יש בכוחם להמשיך את העצמות בעולם.).}}{{הערה|אלא שלכאורה צ"ע בזה, מהי ההוספה בכח העצמות שבנשמות על כח העצמות שבהתהוות היש בקשר לעניין זה ("המשכת העצמות" בדירה בתחתונים) בקשר לבירור העולם ראה לעיל שכח העצמות שבעולם הוא בהעלם לגמרי שגילויו הוא חידוש אולם להמשכת האור למה לא מועיל כח העצמות שבנברא? ואולי בשביל שהמשכת העצמות תהיה על ידי 'עבודת הנבראים' וצ"ע.}}{{הערה|אלא שעדיין אין ההמשכה מצד '''עניינם''' של הנבראים שעניינם הגבלה וכו' ולכן ההמשכה באה בשני שלבים תחילה המשכת האור ששיך לעבודתם ורק אח"כ מתגלה העצמות שעל ידי העבודה. (שם בשיחה)}}
* '''דירה בנשמות ישראל''' עיקר הכוונה של דירה בתחתונים היא "לשכון ולדור בנשמות ישראל" וכוונה זו נשלמת על יד עבודה זו של חידוש בעולם שבזה מתגלית מעלתם של ישראל שמצד התייחדותם בעצמות אין להם שום הגבלה כלל וגם מציאות העולם נעשים על ידם דירה לו יתברך.{{הערה|ספר המאמרים תרס"ו עמוד תסח (מהדורה החדשה - עמוד תריז)}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז ע' 478.}}

===החידוש שבה על כח העצמות שביש הנברא===
כח העצמות שבנשמות ישראל נעלה יותר מכח העצמות שביש הנברא והוא הן בשייכות שלה עם כח העצמות והן בעצם הכח כדלהלן:

* א. מצד "שייכותה להעצמות" - השייכות של היש הנברא לכח העצמות הוא לא מצד מהותו (כי הוא נברא, מוגבל, אמצעי ועוד) כי אם מצד התהוותו שהוא באופן של 'חידוש' שלכן מוכרח שיהיה בכח העצמות (ולכן גם יש בה עניינים שונים כהעצמות). משאין כן נשמות ישראל שייכותם לכח העצמות הוא מצד עצם מציאותם שהם אחד עם העצמות ולכן יש בהם מענייני העצמות (כח החידוש, תענוג בורא ועוד).{{הערה|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 75 הערה 30 בשולי הגליון, חלק טז עמוד 478 וחלק ה' 246.}} 

* ב. כח העצמות שביש הנברא פועל דרך הארה שזה עניינו של האין המהווה את היש שהוא הארה בלבד. משאין כן כח העצמות שבנשמות הוא מצד התענוג העצמי של הקב"ה בעבודתם של ישראל.{{הערה|שם=תרפ"ה}}

* ג. ב"חידוש" שפועלת - החידוש שעל ידי נשמות ישראל בעבודת הבירורים להפוך היש לאין גדול יותר מהחידוש של בריאת העולם מאין ליש והוא על דרך מאמר חז"ל:{{הערה|תענית כה, א.}}"מין שמיא מיהב יהבי מישקל לא שקלי". {{הבהרה|יש להוסיף ביאור בזה ראה גדולים מעשה צדיקים פ"ה}}{{הערה|שם=או"ת|[[אור תורה]] סימן יג וסימן תק.}}
:וההוכחה לזה הוא מזה גופא שכוונת העצמות בבריאת העולם מאין ליש באופן של 'חידוש' הייתה בשביל ישראל שבעבודתם הם 'יחדשו' ויהפכו את היש לאין. ממילא מוכרח שהחידוש שפועלים ישראל בעבודתם הוא חידוש נעלה יותר מהחידוש שבבריאה שלכן היא נעשתה בשביל חידוש זה.{{הערה|בספר תורת מנחם - התוועדויות תשמ"ט חלק א עמוד 293 ואילך ובהערה 23.}}

* ד. מכיוון שכח העצמות שביש הנברא מתגלה על ידי ישראל באופן של חידוש שזה מורה שכח העצמות שבהם נעלה מכח העצמות שבנברא.{{הבהרה}}{{הערה|תורת מנחם - התוועדיות תשמ"ט חלק ד' עמוד 272 הערה 60.}}

===רמז בפסוקים ומאמרי חז"ל===
====תורת האדם התפרשה אחרונה====
ועל פי זה גם מובן מאמר חז"ל המבאר את סיבת איחור כתיבת דין האדם בתורה לאחרי חייה ועוף{{הערה|רש"י תחילת תזריע ממדרש רבה שם.}} "כשם שיצירתו של אדם לאחר חיה ועוף כך תורתו התפרשה אחר חיה ועוף"{{הערה|שהלכות חיה ועוף התפרש בפרשת שמיני (ויקרא יא ואילך) ואילו הלכות בקשר ללידת האדם בפרשה לאחריה פרשת תזריע (ויקרא יב).}} שבסיבת איחור יצירת האדם מבואר לשלילה שלהיותו פחות מכל החיות והבהמות בזה שהם אינם מתאווים למרות את ציווי ה'. משאין כן גופו של האדם מתאווה גם לאיסורים שהם נגד רצון ה'. שלכן אמרו חז"ל{{הערה|מדרש הנ"ל, תלמוד בבלי סנהדרין לח, א.}}: שבשעה שאדם חוטא אומרים לו "יתוש קדמך".{{הערה|ראה תניא פרק כט (דף לו תחילת עמוד ב).}}

אולם לאמתו של דבר באיחור כתיבת תורתו בתורה נרמז גם מעלתו. שלהיות שגופו פחות יותר מגופם של שאר הנבראים, שלכן עבודת בירור גוף החיות והבהמות קלה יותר מבירור גוף ה[[אדם]] לפי שהם אינם עוברים על רצון ה' משאין כן גופו של יהודי שהיא יכולה למרוד בה'. וממילא בהפיכת גופם אין חידוש כל כך. משאין כן ידי הפיכת גופו שבא מהאדמה להיות על שם "אדמה לעליון" הרי זה 'חידוש' ממש ומתגלה בו כח העצמות וזה הטעם האמיתי לכתיבת תורתו בסוף אחרי חיה ובהמות לפי שבעבודה זו דווקא מתגלה כח העצמות (לפי שתכלית הכוונה בא דווקא בסוף המעשה - "[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן|סוף מעשה עלה במחשבה תחילה]]").{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז עמוד 74 ואילך.}}

====גדולים מעשה צדיקים====
דרשו חז"ל:{{ציטוט|מרכאות=לא|מקור=תלמוד בבלי, כתובות ה, א.|תוכן=דרש בר קפרא: גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ. דאילו במעשה שמים וארץ כתיב (ישעיהו מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב (שמות טו) מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך.}}

ביאור אמרה זו על פי החסידות היא שבמעשיהם של הצדיקים בבירור וזיכוך העולם הרי הם מעלים את חיות העולם ומהפכים אותו לאין וחידושם בזה נעלה יותר מהחידוש של הקב"ה בבריאת העולם.{{הערה|שם=או"ת}}{{הערה|שם=תרפ"ה}}(על אף שגם שם היה כח העצמות. החידוש שבעבודתם נעלה יותר מהחידוש שבבריאה, כמבואר למעלה).

====שותף להקב"ה במעשה בראשית====
חז"ל דורשים{{ציטוט|מרכאות=לא|מקור=שבת קיט תחילת עמוד ב.|תוכן= כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית}}

ולכאורה קשה: הן אמת שעל ידי אמירת '[[ויכולו]]' מפרסם ומיידע היהודי את מציאות הבורא ו[[מעשה בראשית]] בעולם,{{הערה|כביאור המהרש"א שם בגמרא: "כי האומר ויכולו הוא מעיד על מעשה בראשית והרי הוא נעשה שותף עם הקב"ה כי בלתי עדותו לא יוודע עשייתו".}} אולם בזה לבד מדוע יתואר בלשון 'שותף' הרי מציאות העולם קיימת גם בלעדי הפרסום.

אלא שהאמת שמציאות העולם כפי שנבראה היא אינה כלי כלל שיתגלה בה אלוקות וגילוי האלוקות בה היא חידוש{{הערה|ולפי זה יש לבאר לשון המהרש"א הנ"ל "שלא יוודע עשייתו" לא רק שבפועל לא נודע, אלא שמצד העולם 'לא שייך' שיוודע עשייתו, רק בכח היהודי.}} כלומר באמירת ויכולו היהודי עושה ומקיים דבר חדש ולכן הוא נחשב שותף בדבר שיוצר ומחדש. אולם למרות זאת זה גופה הוא בכח העצמות שנמצא בו בנשמתו שלכן הלשון בחז"ל הוא: "מעלה עליו הכתוב" מפני שכח זה גופה ניתן לו מהעצמות.{{הערה|שם=לקו"ש ו 73}}

==קישורים חיצוניים==
* [[אדמו"ר הזקן]] - '''[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/20.htm ספר התניא אגרת הקודש סימן כ']'''
* [[אדמו"ר האמצעי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20661&st=&pgnum=97 ביאורי הזהר פרשת בשלח]''' - יש הנברא הוא יש האמיתי.
* [[אדמו"ר הרש"ב]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31678&st=&pgnum=123&hilite= ספר המאמרים תרע"ח]''' - עמוד קיג יש הנברא הוא היש האמיתי.
* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=59 ספר הערכים ערך אוא"ס (א)]''' פרק ט - כח העצמות שבו.
===בנשמות ישראל===
* [[אדמו"ר מוהרש"ב]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31623&st=&pgnum=366 ספר המאמרים תרס"ו]''' עמוד שנה - כח העצמות שבנשמות.
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15967&st=&pgnum=33 לקוטי שיחות חלק ו]''' עמוד 22 (אות י ואילך) - כח העצמות שבעבודת ישראל.
* [[הרבי]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=84&hilite= לקוטי שיחות חלק יב]''' עמוד 73 (אות ו ואילך) - כח העצמות שבעבודת ישראל.
{{הערות שוליים|טורים=כן}}