עריכת הדף "חטא עץ הדעת"

'''חטא עץ הדעת''' הוא החטא שחטא בו [[אדם הראשון]], ובעקבותיו גורש מ[[גן עדן]]. שהקב"ה ציווה את האדם לאכול מכל עץ הגן, אבל לא מ[[עץ הדעת]], ו[[חוה]] תחילה עברה על איסור זה, בעקבות פתיונו של ה[[נחש הקדמוני|נחש]], ואחר כך חטא בו גם [[אדם הראשון]].

על ידי החטא הסתלקה השכינה מהארץ לרקיע הראשון.

==משמעותו הפנימית==

על ידי החטא פגם [[אדם הראשון]] ב"הרגשה", זאת אומרת, גם לפני החטא היה לאדם את שלימות ההשכלה ב[[רוחניות]] וב[[אלוקות]] אך הבעיה היתה שהוא רצה שזה יהיה מורגש במשהו ממשי וגשמי, ולכן רצה לאכול מ[[עץ הדעת]] (שכשמו כן הוא דעת והשכלה) וכמו שכתוב{{הערה|[[בראשית]] ג,ד}} "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי '''תאוה''' הוא לעינים ו'''נחמד העץ להשכיל'''" דהיינו שהעץ ממחיש ונותן את ההשכלה הרוחנית, בגשמיות. ובכך פגם גם לדורות בכללות ענין ה-רגש, שלא יוכל להיות ב[[עבודת ה']] רגש ותענוג מושלמת ונקיה מיניקה של רגש ותאווה לענינים שלילים גם.{{הערה|שיחת שבת פרשת חיי שרה תשי"ב}}

הסיבה לגירושו של האדם מ[[גן עדן]] לאחר החטא מוסבר ב[[חסידות]] במקומות רבים הוא מכיון שב[[גן עדן]] לא שיך מציאות וקיום ל-[[רע]] וב[[חטא]]ו המשיך אדם הראשון עליו רע.

==העונש על החטא==
בעקבות [[חטא]] זו נענש [[אדם הראשון]] וכל זרעו לחיות חיים קצובים ולא נצחיים, דהיינו אז התחדש המושג של [[מוות]] - פטירה מהעולם, הקשר בין העונש שניתן לחטא עצמו הוא, מכיוון של ידי החטא (החטא הראשון מבריאת העולם) ירד רע לעולם והתערב בטוב, דהיינו העולם והאדם נהיו כלולים מרע, ממילא העונש - מוות נועד כדי שלא יהיה נצחיות ל[[רע]], (המעורב בכל אדם).
ב[[גאולה]] יתבטל העונש מכיוון שאז לא תהיה שום מציאות של רע ב[[זמן הגאולה]] כלל, ולא יהיה סיבה לאי נצחיות קיום האדם כאשר הוא יהיה רק [[טוב]] מוחלט.

==תיקונו==

מבואר כי תיקון חטא עץ הדעת הוא בפרט על ידי מצוות [[ערלה]]. שאדם הראשון נצטווה שלא לאכול מפרי עץ הדעת, ונצטווה בשעה התשיעית, ובשעה העשירית עבר, ואילו היה מחכה שלוש שעות עד שבת היה כל פריו קודש. וכנגד זה אנו מצווים לחכות שלוש שנים בנטיעה להיות פירות העץ אסורים באיסור [[ערלה]].

[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
{{הערות שוליים}}