לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
אברהם צבי ברודנא
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־15:16, 21 ביוני 2015 מאת
47.18.208.144
(
שיחה
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
הרה"ח הרה"ג אברהם צבי ברודנא (תר"י - ירושלים, כ"ט אייר תרצ"ו) היה חסיד אדמו"ר הצמק צדק ולאחרי זה של בניו האדמו"רים. היה רב ברוסיא ולאחר מכן בירושלים. ==תולדות חייו== נולד בעיר דווינסק לאביו ר' משה, בגיל י"ג הגיע לוולוזין ולמד בישיבה אצל הנאון הנצי"ב כשנתיים ומחצה. הנצי"ב הי' מחבבו, ובתעודה שנתן לו כתב עליו שיהי' מגדולי ישראל. בשנת תרכ"ט נשא לאשה את בת הגביר ר' שמעון שלמה אראנאוויץ מהעיירה גריווא ליד דווינסק. שם עסק מעט במסחר ובעיקר שקד על לימודו. בשנת תר"ן נסמך להוראה מאת הרב ר' יצחק אלחנן ספקטור מקאוונא ומרבני וילנא. הרב אברהם צבי, היה מגדולי רבני חב"ד בדורו וזכה לקבל תורה מפיו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך היה מהנוסעים אל כ"ק בניו ונכדיו. בשנת תרס"א ביקר בליובאוויטש אצל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב. וגם עמד בקשרי מכתבים עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. רובי תורתו שקיבל מהם רשם בקיצור בספריו על התניא וכן דברים ששמע מפיו של הרב החסיד הגדול ר' יחזקאל מיאנאווא שממנו למד את ספר התניא קדישא כמפורש בדברי הקדמתו. שנים רבות שקד הרב מוהרא"צ ברודנא אך על התורה ועל העבודה ורק אחר גיל ארבעים קיבל עליו את עול הרבנות, תחילה כרבם של קהל חסידי קופישאק, פלך קאוונא שבליטא בשנת תרנ"ג, ובשנת תרס"ב נתקבל לרב בעיר ברעזין פלך מינסק. בעת מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקווא ולעת זקנתו, בשנת תרפ"ב, עלה לעיר הקודש ירושלים. שם חי ברחוב ימין משה עוד ט"ו שנה, ושם גם הדפיס את חיבוריו על ס' התניא. אשתו ושבעת בניו מתו עליו בחייו. ידיו של הרה"ג המחבר רב לו בספריו שחיבר בפרד"ס התורה הלא המה: הס' ברכת אברהם (שו"ת) שלשה חלקים ולדברי המחבר ברובם יבוארו דברי שו"ע אדמו"ר ודברי צמח צדק לאדמו"ר נבג"מ. (על ספרו זה קיבל את הסכמת הרב חיים עוזר גראדזענסקי). מגני אברהם (ביאורים בש"ס בעניני הלכה), לחם ערב (שם הספר בגימטריה אברהם צבי, דרושים, השכלה חב"ד), חיי משה (הלכה וחידושים בש"ס בבלי וירושלמי), רמת שמואל (דרושים), חסד לאברהם ארבעה חלקים וספרי לקוטים באורים וקיצור תניא. == חיבוריו== קיצורים לתניא ליקוטים ביאורים לתניא ברכת אברהם ג' חלקים חיי משה חסד לאברהם ד' חלקים לחם ערב מגני אברהם [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|גלבשטיין הלל משה מעשיל]]
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)