עריכת הדף "יהודה הבר"


[[קובץ:ר' יהודה הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יהודה הבר]]
הרב '''יהודה הבר (עבער)''' ([[איסרו חג]] ה[[פסח]] [[תרס"א]] - [[ב' כסלו]] [[תש"ב]]) היה ראש ישיבת [[תומכי תמימים נעוול]], ולאחר מכן היה מנהל וראש ישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] וב[[תומכי תמימים אטווצק]].


==תולדות חיים==
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי.

בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בשנת התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער)‏ בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק.

בכסלו [[תרפ"ו]] נישא לפריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים.

בשנת תר"ץ הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל[[וורשה]] שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים וורשא|תומכי תמימים בורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות.

שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים {{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}.

הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה".

היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים, בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של האדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגיגה, בשיעורי הנגינה שנתן הקפיד שבנוסף לדיוק בנגינה ידעו התלמידים גם את הסיפור העומד מאחורי הניגון.

בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב [[יחזקאל פייגין]].

==ספריו==
[[תמונה:770770.jpg|left|250px|ממוזער|שער הספר]]
*'''שערי יהודה''' - שיעוריו של הרב הבר על מסכתות כתובות, גיטין וקידושין. [[קה"ת]], [[תשי"ט]]{{הערה|יצא לאור בהוראה מיוחדת של [[הרבי]], לצורך הוצאתו לאור מונה צוות מיוחד שכונה "הועד להוצאת שערי יהודה".}}


== קישורים חיצונים ==
*[http://hebrewbooks.org/30478 ספרו ''''שערי יהודה'''] באתר [[היברו בוקס]]. {{PDF}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1104 לשמיעת אחד מניגוניו של רבי יהודה הבר, בדיסק של שמריהו פלדמן]. {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:הבר יהודה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים אטווצק]]
[[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]]