עריכת הדף "עבודה זרה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=איסור עבודה זרה|אחר=מסכת מהתלמוד|ראו=[[מסכת עבודה זרה]]}}
'''עבודה זרה''' היא [[מצוות לא תעשה|מצות לא תעשה]], השניה במנין ה[[מצוות]] שב[[תורה]] והדיבר השני מ[[עשרת הדברות]]: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". במצות לא תעשה זה, מחוייבים גם הגוים, אם כי בפחות מגבלות מהיהודים.

על אף שעל כל המצוות הדין הוא שאם כפו והכריחו אותו לעבור על עבירה מסוימת יעבור ואל יהרג, וזאת מכיון שהתורה מצווה אותנו "אשר יעשה אותם האדם '''וחי בהם'''", שונים הם שלושת העבירות החמורות והם עבודה זרה, [[גילוי עריות]], ו[[שפיכות דמים]], עליהם הדין "יהרג ואל יעבור". המקור לכך הוא הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" ודורשים חז"ל "אפילו נוטל את נפשך", שבשלושה מצוות אלו בהם תלויה עיקר אהבתו של הקדוש ברוך הוא, מחויבים לקיים את ה"ואהבת" אפילו אם זה כרוך ב"בכל נפשך", שנוטל את נפשך.

לא רק במצוות אלו עצמן חומר האיסור הוא עד כדי כך ש"יהרג ואל יעבור", אלא אף בדברים שהינם שייכים לעבודה זרה ואינם גוף ועיקר האיסור, אלא גוררים את האדם לאיסור או שיש בהם שמץ מהאיסור, גם הם ב"יהרג ואל יעבור". הן באיסור עבודה זרה, והן בשני האיסורים האחרים.

השקפתם של עובדי עבודה זרה היתה שהבריאה מנותקת כביכול מה' והוא מדי מרומם ממנה בכדי שיתעסק איתה ולכן האמינו בממוצעים ובבוראים אחרים אמנם יהודי מצווה להאמין בבורא ובהשגחתו שהוא לבדו הבורא והמשגיח על כל פרט ופרט בבריאה ב[[השגחה פרטית]] ואין עוד אלוקים (מלשון שליט ומנהיג) מלבדו.
== תוכן המצווה ==
=== מהותה ===
'''עבודה זרה''' היא האמונה במציאות שאינה האלוקים שיש לה כח ויכולת לנהל ולהשפיע בעולם, כתוצאה מאמונה זו החלו בני אדם לעבוד את הנבראים הללו בעבודות שונים וזו היא "עבודה זרה"

וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה'

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=..בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה..אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם..ואחר שארכו הימים..והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות..ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..}}

טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו ב[[שיתוף]] עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ.

=== טעם ויסוד שיטתם ===
טעותם נובעת מהתפיסה שאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים החומריים ומצד מעלתו לא שייך אצלו כלל גדרי הנבראים הגשמיים, ולכן בריאת העולם וההשגחה עליו היא השפלה בשבילו שאינה יכולה להיעשות על ידו (ולכן קבעו שבריאתם הייתה ע"י הנבראים הנעלים שדווקא הם בערך וביכולתם לברוא את הנבראים התחתונים.{{הערה|1=בספר המאמרים תרס"ג עמוד לד מבאר שטעותם היא בשתיים. בהקדים: הקב"ה משגיח על עולמו בשני אופנים א.כפי שהוא מרומם מהעולם - [[סובב כל עלמין]] (ועל זה באים בטענה שהוא מרומם מדי בכדי להשגיח גם עולמנו השפל) ב.כפי שהוא מתלבש בעולם - [[ממלא כל עלמין]] (ובזה טוענים, שבדרגה זו מציאות הנבראים היא מציאות שיש להתחשב בה) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=44 עיין שם]
), משא"כ הנבראים העליונים הרוחניים, מכיוון שהם בערכו יכול לבוראם ולהשגיח עליהם. 

שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" (תהילים קיד) שהם הגויים סוברים ש"רם .. ה'" שהוא - ה' - מרומם מהעולם ולכן רק "על השמים כבודו" כלומר רק זה שהוא בורא ומשגיח על השמים זה כבודו, אבל על הארץ הרי זו השפלה ולא כבוד.

יסוד טעותם היא תפיסתם בבורא שהוא ברא את העולם באופן של [[עילה ועלול]] שהבורא עילה לעולם שהעלול הנוצר מהעילה הוא בערכו של העילה (ומבטא את תכונותיו) וכן העילה מתגלית ומתלבשת בעלול וממילא לפי שיטתם ש'הבורא' הוא בגדר עילה לעולם יוצא שהנבראים העליונים (שמים) שהם בערך אליו שייך שיבראו על ידו ויהיו עלולים ממנו מפני שהם בערכו.
משאין כן הנבראים הגשמיים שהם לא בערכו (כנ"ל) לא יכלו להתהוות ממנו וכן הוא אינו משגיח עליהם (לשיטתם).

===שלילתה===
אמנם טועים הם בזה לפי שהקב"ה ברא את העולם באופן של [[יש מאין]] כלומר שאפי' הנבראים הכי עליונים הם לא בערכו כלל. בריאתם על ידו הוא כיש שנוצר מאין. לכן התהוות השמים כהתהוות הארץ שניהם אינם בערכו והתהוותם באופן שהוא בריחוק הערך מהם. ולכן: א. לא נוגע מה מתהווה ממנו אם שמים או ארץ (שבכל אופן אינו בערכו) ב. מכיוון שאינו מתלבש בנברא, ממילא אינו משתנה מהתהוותם.

ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה
וזה שאומר הפסוק בהמשך "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ"
"מי כה' אלקינו" שאנו בני ישראל יודעים האמת שמכיוון שהוא "מגביהי לשבת" שהוא מרומם באמת אף מצבא השמים עד שגם בריאת השמים היא באין ערוך אליו כבריאת הארץ - "המשפילי לראות בשמים ובארץ"

ומפני שאומות העולם שרש חיותם מאלוקות היא מדרגות כאלו שאין ביכולתם לחוש את רוממותו האמיתית של ה' לכן אין בהם את ההכרה מצד נפשם 
אולם מחוייבים הם במצווה זו שלא לעבוד א-ל אחר והוא אחד מ[[שבע מצוות בני נח]]
ויחוד זה להאמין שה' משגיח על כל ב[[השגחה פרטית]] הוא המצווה שצווינו "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" דהיינו שלא נחשוב ח"ו שעזב ה' את הארץ והעולם מנוהל ע"י [[אלקים אחרים]].

==בסיפורי התורה==
===פרעה והמופתים===
מבואר בחסידות שטענת [[פרעה]] "לא ידעתי את ה'" ולא רצה לשלח את בני ישראל מ[[מצרים]]. היתה לפי תפיסתו המוטעית שהבורא מרומם מהעולם ממילא לא שייך שיתערב בענייני העולם וזו היתה טענתו "לא ידעתי את ה'" שהוא עזב את העולם בידי הכוכבים והמזלות.
אמנם על זה באו המכות האותות והמופתים שהוכיחו לפרעה שהקב"ה מנהיג בין בשמים ובין בארץ וכלשון משה רבינו בשעת עשיית המכות "למען תדע כי אין כמוני בכל ה'''ארץ'''" שמתוך שינוי טבע העולם יתגלה שהקב"ה הוא המנהיג הבלעדי של העולם גם הארץ למטה.

===חטא העגל===
אמנם ה[[ערב רב]] לא רצו בזה ורצו לשכנע גם את בני ישראל בטעותם ולכן כאשר בשש משה מלבוא הטעו את בני ישראל שהמנהיגים בעולם הם המזלות בשמים וזה שהעם המצרי ופרעה הוכו היתה תוצאה של מלחמה בין המזלות עצמם לפי שמזל המצריים הוא [[טלה]] והם טענו שמזל שור נלחם בטלה וניצחו ולכן שכנעו את בני ישראל לעשות עגל.{{הערה|1=תורת שמואל[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=11 תר"ם חלק א עמוד א]}}

== איסורה שקולה כנגד כל המצוות ==      

איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:

'''א)''' כיון שמצות איסור עבודה זרה קשורה עם ה[[אמונה]] בה' (שהרי "העובד עבודת כוכבים כופר בהקב"ה". שהרי היא היסוד לכל המצות (דבלי האמונה במְצַוֶה המצוות לא יצוייר ענין המצות). '''ב)''' נוסף לזה הרי גם מצות עבודה זרה מצד עצמה (בתור מצוה פרטית) שקולה ככל המצות כולן, על דרך שמצינו בעוד מצות (כמו [[ציצית]], [[שבת]] כו'). '''ג)''' ענין נוסף בע"ז, שבאיסור עבודה זרה ישנו אותו התוכן שיש בביטול כל המצות כולן. כמו שהעובר על כל המצות "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים", אף מצוה זו "פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים".

[[אדמו"ר הזקן]] מסביר<REF>[[ספר התניא]] פרקים [[ליקוטי אמרים - פרק כ'|כ']] - [[ליקוטי אמרים - פרק כ"ב|כ"ב]]</REF> מדוע עבודה זרה היא יסוד כל התורה כולה, כידוע מה שנאמר ששני דברות הראשונים - 'אנכי' ו'לא יהיה לך', - הם כללות כל התורה כולה, כי דבור אנכי כולל כל רמ"ח מצות עשה. ולא יהיה לך כולל כל שס"ה מצות לא תעשה, שמסיבה זו שמענו אנכי ולא יהיה לך לבד מפי הגבורה.

מסביר [[אדמו"ר הזקן]] שהסיבה לכך היא, משום שמהות עבודה זרה הוא אי הביטול לבורא העולם, ההרגשה וההחשבה העצמית ל[[יש]], היפך הביטול הגמור לפני [[הקדוש ברוך הוא]] כפי שהוא האמת, וזה הוא יסוד כל התורה כולה. 

ומסיבה זו - מסביר [[אדמו"ר הזקן]] - נקראת ה[[סטרא אחרא]] בשם "אלהים אחרים", שהיא עבודה זרה ממש וכפירה באחדותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, כי מאחר שאור וחיות ד[[קדושה]] הוא בבחינת גלות בתוכה, אינה בטילה כלל לגבי קדושת הקב"ה, ואדרבה מגביה עצמה כנשר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר "יאור לי ואני עשיתני".

לכן אמרו רז"ל שגסות הרוח ([[גאווה]]) שקולה כעבודה זרה ממש, כי עיקר ושרש עבודה זרה הוא מה שנחשב לדבר בפני עצמו נפרד מקדושתו של מקום, ולא כפירה בה' לגמרי, כדאיתא בגמרא שה[[סטרא אחרא]] קוראים להשי"ת "אלהא דאלהיא", אלא שגם הם מחשיבים עצמם ל[[יש]] ודבר בפני עצמו, ובזה מפרידים את עצמם מקדושתו של מקום ב"ה, מאחר שאין בטלים לו יתברך כי אין [[קדושה]] עליונה שורה אלא על מה שבטל לו יתברך. עד כאן הסבר [[אדמו"ר הזקן]].

==שלילתה בעבודת האדם==
*החשבת העסק כ'''מקור''' הפרנסה הרי זה בדקות בגדר עבודה זרה והשקעת המחשבה בזה הרי זה כמשתחווה לה שמשפיל ראשו ושכלו להיות שקוע בזה (שהרי עבודה זרה מהותה היא להחשיב הממוצע שהוא מקור ההשפעה).{{הערה|1=ראה לקוטי תורה דרושים ליום הכיפורים סח, ב וראה בערך [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.A2.D7.91.D7.95.D7.93.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D שיתוף בעבודת האדם]}}

*להאמין שהכל מאת ה' ואין לשום נברא בעולם יכולת להפריע לו ולהזיק לו ולא לגרום לו שם דבר מעצמו ובבחירתו {{הערה|שם=כעס|1=[[תניא אגרת הקודש]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/25.htm סי כ"ה] וזה שצריך להכיר בטוב הזולת ראה ערך [[בחירה]] וערך שיתוף [http://chabadpedia.co.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A3#.D7.91.D7.97.D7.99.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.90.D7.99.D7.A0.D7.94_.D7.A9.D7.99.D7.AA.D7.95.D7.A3 בחירת האדם]}}

*הטעות בעבודה זרה היא החשבתם למציאות ויש שמשפיעים בכח עצמם. בהחשבת כל מציאות איזה שתהיה למציאות יש, הרי זה בדקות עבודה זרה.{{הערה|שם=ע"ז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/9/27c.htm לקוטי תורה אחרי כז, ג]}} 


===המקורות לזה בחז"ל===
*"ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה" - ארץ כנען מלשון כניעה וביטול וחץ לארץ הכוונה מקום שאינו בביטול לקב"ה ולכן הרי זה עבודה זרה בדקות.{{הערה|שם=ע"ז}}

*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה להרמב"ם הלכות דעות פ"ב ה"ג פירוש המשניות להרמב"ם אבות פרק ב משנה י}} - כי אילו היה מאמין שמאת ה' הייתה זאת לא היה כועס כלל.{{הערה|שם=כעס}}{{הערה|בכעס יש גם את הרגשת מציאותו שלכן הוא כועס אלא שביאור זה דק יותר מהביאור בתניא}}

== הרבי על ביקור האפיפיור ==

לאחרי אחד מביקור רבנים אצל האפיפיור, דיבר [[הרבי]]<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=377 ו' תשרי תשמ"ח - חב"ד אינפו]</REF> בכאב על "מאורע מבהיל", שנסעו "נציגים של עם ישראל" אל האפיפיור, כיבדו אותו והתרפסו בפניו שוודאי שגם על דברים אלו יהרג ואל יעבור. הרבי אמר שחייבת להיות מחאה על כך. אמנם היתה בשעתו מחאה, אך לא באופן המתאים.

בתוכן השיחה מדבר גם הרבי שבפרט עם הדברים הנלווים אל זה, נישוק היד ונישוק האצבע, והזכרת תואריו ("אפיפיור"), אלא שהשאלה היא אם זה "אביזרייהו דעבודה זרה" או "עבודה זרה ממש, "או "אבזרייהו" כמה פעמים ככה, ובפרט שעוד מתגאים בזה על ה"טובות" עשו לכלל ישראל בזה - כביכול.

== אולימפיאדה ==

תחילתם של המשחקים האולימפיים היא אי שם לפני יותר מ-‏2,700 שנים. המשחקים האולימפיים לא היוו אירוע ספורטיבי שעמד בפני עצמו, אלא היו חלק מטקס של עבודה זרה לכבודו של אליל יווני. 

המשחקים האולימפיים של העת העתיקה נערכו בעיר אולימפיה, מקום משכנם של בתי עבודה-זרה המפוארים לאלילים היווניים. המשחקים האולימפיים של העת החדשה, שחודשו בשנת ה'תרמ"ו, קשורים קשר ישיר לאותה עבודת אלילים, מכיוון שהם נפתחים בהדלקת "הלפיד האולימפי" שמוצת באמצעות קרני השמש בבתי עבודה זרה שבעיר אולימפיה ביוון, ומשם עושה את דרכו למדינה בה נערכים המשחקים האולימפיים. 

גם העובדה שמשחקים אלו נערכים אחת לארבע שנים, וסמל חמש הטבעות המאפיין אותם - קשורה לעבודת כוכבים, ומסמלת את המחזוריות של קבוצת הכוכבים וונוס, שאחת לארבע שנים נראית בצורת מחומש. 

=== מושרשים בעבודה זרה ===

בשנת [[תשל"ב]] נערכו המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה. הרבי התייחס לכך בהתוועדות שבת פרשת וישב, שבת [[חנוכה]], [[תשל"ג]], וקבע כי מדובר בעניין של עבודה זרה. להלן בתרגום חופשי: 

כל העניין של המשחקים האולימפיים קשור הרי לעובדי עבודה זרה. היום מדובר במשחקים אולימפיים, אבל השורש של משחקים אלו החל אצל היוונים, שהיה להם מנהג ללכת למקום מסויים ולרוץ שם, לקפוץ על אבנים ועצמות, לרקוד, להכות ולהרוג וכו'. היום יצא מזה העניין של משחקים אולימפיים, אבל השורש הוא מעובדי עבודה זרה.

כפי שמסופר, שבזמנים ההם הגיעו היוונים לדרגות גבוהות מאוד בחכמה, ועד לחכמת החשבון והתכונה. לאחר שהעפילו לדרגות גבוהות מאוד בחכמה, החלו לחשוב -מה יהיה עם אמונה? 

מכיוון שבקרבת העיר היה הר, ולא היה זה הר גבוה, אלא הר כזה שיכולים לעלות עליו עיזים וכבשים, פרות ושוורים, וגם אנשים, וההר הזה לא היה באיזושהי פינה נידחת בהרי החושך, אלא ממש סמוך לעיר - קבעו חכמי יוון ששם נמצאים שני האלילים שלהם, שהאחד מכה את השני והורג אותו, ועושים שם כל מיני מידות רעות, כל מידה רעה אפשרית, וגם כזאת שאפשר רק לחשוב עליה, ועל אלילים אלו אמרו שהם העבודה זרה שלהם, והם ה'כל יכול'... שמו של אותו הר היה -אולימפיה. 

לאחר זמן החליטו, שפעם בכמה שנים יתאספו שם, וכל אחד יעלה להר עם החתול שלו וכדומה, ויכו האחד את השני ויקפצו, ויחגגו שם יום-טוב. 

כל זה היה בזמן היוונים. ומזה יצא אחר-כך, בשנים האחרונות, העניין של משחקים אולימפיים אחת לארבע שנים. 

במילא מובן, שכל המשחקים האולימפיים הנערכים בדורנו, מושרשים בעניין של עבודה זרה. 

=== הלפיד האולימפי ===

ב[[חנוכה]] [[תשל"ב]], חודשים ספורים לפני תחילת המשחקים האולימפיים במינכן, עבר ב[[ארץ ישראל]] הלפיד האולימפי בדרכו למינכן. הרבי התייחס לכך בחריפות, ובשיחת שבת פרשת חיי שרה אמר: זהו הרי מנהג שהיה נהוג אצל היוונים לפני כאלפיים שנה. מהיוונים עצמם הרי לא נשאר כלום, מלבד ספריהם, ובין הדברים שכתובים בספריהם, מובא מנהג זה שהיה נהוג אצלם -לקחת לפיד אש ולרוץ איתו ממקום למקום. כעת רוצים להנהיג את אותו מנהג יווני, ובכך לחגוג את חג החנוכה! 

כל העניין של חנוכה הוא ניצחון היהודים על היוונים, וכפי שאנו רואים וכולם יודעים, מהיוונים לא נשאר כלום, מלבד שפתם וספריהם. כעת רוצים לחפור ולחלץ מנהג עתיק מבית הקברות -לא 'בית החיים' אלא 'בית קברות' -ולהחיות שוב את המנהג שמתאים ליוונים, היפך כל העניין של חנוכה! 

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת חגיגת הבר-מצווה של הת' אליהו שוסטרמאן, הכין אביו, הרב גרשון שוסטרמן מלוס-אנג'לס, דרשה (באנגלית) בה למד לקחים יהודיים מהאש האולימפית הבוערת בהר אולימפיה שביוון, וממנה מדליקים את הלפיד הידוע הפותח את המשחקים האולימפיים בכל מקום שהם נערכים. 

כאשר הכניס את הדרשה להגהת הרבי, מחק הרבי את כל הנושא, וכתב: כמפורסם התחלת כ"ז - בעבודה זרה כפשוטה. 

=== פעילות חב"דית במשחקים האולימפיים ===

בשנת [[תשל"ו]] כאשר המשחקים האולימפיים התקיימו במונטריאל שבקנדה, חסידי חב"ד שעל אתר לא הלכו לשם לערוך 'מבצעים' ולא קיימו שום פעילות יהודית במקום. 

שמונה שנים אחר-כך, בשנת תשד"מ, התקיימו המשחקים בלוס-אנג'לס. עסקני חב"ד רצו לפעול לפתוח במקום מסעדה כשרה ובכך להגיע לאלפי המשתתפים היהודיים ולדבר איתם אודות מבצעי הקודש. הייתה גם תוכנית לפרסם מודעות רחוב אודות המבצעים. הם היו בטוחים שפעילות כזאת תזכה אותם בפירסום גדול, ותהווה קידוש שם שמים, שמפיצים יהדות בתוך "המונה של רומי". אלא שהרבי סבר אחרת, והתקבלה הוראה ברורה ומפורשת, עם לשונות חריפים ביותר, שלא להשתתף בשום פנים ואופן.
==ראו גם==
*[[אחדות ה']]
*[[השגחה פרטית]]
*[[שיתוף]]
*[[ישות]]

== מקורות לעיון ==
* מאמר דיבור המתחיל מים רבים תשי"ז
* תורת שמואל ספר המאמרים תר"ם חלק א מאמר דיבור המתחיל "להבין ענין ראש חודש"

== קישורים חיצונים ==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&hilite=ca400e3e-ff1f-4ec2-841a-a782ded916fa&st=%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA&pgnum=64 שיחות קודש עמ' 53 (עמ' 64)]
*'''טומאת [[עבודה זרה]]'''. [[לקוטי שיחות]] חלק ל' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=915f1139-1ba2-481f-ac18-a75ab33049d4&st=%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%AA&pgnum=168 עמ' 155].
*'''איסור במשחקי אולימפיאדה'''. [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40161 חב"ד אינפו]

{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]][[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]