עריכת הדף "לחיות גאולה"

{{בעבודה מתמשכת}}

'''לחיות גאולה''' הוא קריאה של הרבי בשלהי שנת תשנ"א ובשנת תשנ"ב בו הוא מבאר את העבודה של דורנו לאחרי ש[[נסתיימה עבודת הבירורים]]. ענינה להביא את אור הגאולה בעולם על ידי "קבלת פני משיח" והחדרת הרעיון ש"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ו"לפקוח את העינים" ולראות שהכל מוכן לסעודה ומשיח צדקנו כבר נמצא בעולם. פעולות אלו מגלים את המשיח בעולם בפועל ומביאים את הגאולה השלימה.
==מהותה ועניינה==
כפי שאמר והכריז הרבי כמה פעמים שבזמננו העולם כבר מוכן ומתוקן לגאולה וסיימו כל ענייני העבודה לצורך הכנת העולם לגאולה, הודיע הרבי שהעבודה הנדרשת בדורנו הוא להמשיך ולגלות את הגאולה עצמה בתוך העולם על ידי שהוא חי ומתנהג בדוגמת העבודה בזמן הגאולה - לחיות היום בגלות חיי גאולה. בעבודה זו הוא מגלה את הגאולה בעולם.

===="לקבל פני משיח צדקנו"====

בעומק יותר ביאר הרבי את העבודה: שמשיח כבר התגלה!  לפי שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח אלא שאינו מתגלה לפי שהעולם אינו מוכן ומכיוון שהעולם כבר מוכן ממילא אין לו עיכוב והוא כבר התגלה (וכמו שכבר רואים בעולם מאורעות שהם פעולתיו של משיח{{הערה|ראה לדוגמא שיחת שבת פרשת משפטים תשנ"ב וראה בשורת הגאולה}}) ועל פי האמור שמשיח נמצא מצד עצמו בהתגלות אם כן העבודה היא לא לפעול את התגלותו{{הערה|ראה שיחת פרשת וישלח תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 367 הערה 112}} אלא העבודה היא '''לקבל''' את הגלוי על ידי עבודת האדם.{{הערה|שם=וירא נ"ב| שיחת שבת פרשת וירא תשנ"ב}} (כל זמן שהאדם לא יקבל בכוחות עצמו ובעבודתו לא יתגלה הגלוי בפועל.)

===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====

ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" ולא "לרבות" וכיו"ב, המשנה מדגישה (על פי הביאור הפנימי: שעל האדם בכל ימי חייו להביא את המשיח {{הערה|כפשוטו הכוונה שמהפסוק "כל ימי חייך" לומדים  אנו שיש צורך להזכיר את יציאת מצרים אף בימות המשיח}}) שהוא דבר שדרוש להביאו ולטרוח ולקבלו ולא לחכות שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.  שכל פעולותיו של האדם - "כל ימי חייך", צריכים להיות חדורים ומאירים בענין המשיח "להביא (בתוכם ועל ידם) לימות המשיח"{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)}}

ביטוי נוסף התבטא הרבי בהגדרת עבודה זו שכל מה שנשאר לעשות הוא "לפקוח את העינים ולראות ש'הכל' כבר מוכן לגאולה"{{הערה|שיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב}}

מהות העבודה היא, שכל פעולתיו בחייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח, בענייני העולם הוא חדור בהכרה ש"אתה פעלתו" כבימות המשיח ש[[אבן מקיר תזעק]] שבכל ענין יורגש מציאותו וחיותו האמייתיים. וכן באכילתו ובשתיתו מרגיש הוא גאולה ומשיח (שנשאר רעב ועדיין משתוקק ל[[סעודת שור הבר והלווייתן]] ויין המשומר){{הערה|שם=וירא נ"ב}} 

וכן כל מעשיו הם למטרה אחת "להביא לימות המשיח" עבודת ה' שלו ועבודת השליחות בהפצת היהדות והמעינות עיקר עניינו ותשוקתו היא לקבל פני משיח צדקנו.{{הערה|שם=חיי שרה}}

==עניינה בנפש האדם==

== העבודה בפועל==
לחיות גאולה פירושו שכל מציאות האדם חייה חיי גאולה, השכל חדור בענייני גאולה ומשיח ומשם מתפשט לרגש הלב עד שמחשבתו דיבורו ומעשיו של האדם הם באופן המתאים לזמן הגאולה.

זו היא הסיבה שהרבי ביאר והודיע שנמצאים על סף הגאולה והנה זה משיח בא וסיימו את כל ענייני העבודה, בכדי שמהתבוננות ותקיעת ה[[דעת]] והמחשבה בזה, יחיה האדם חיי גאולה. 

===לימוד ענייני גאולה ומשיח===
אמנם מכיוון שמצד הגלות הפנימית של האדם הוא מרגיש מחוץ לגאולה עדיין וחיי חיים גלותיים (על אף שעל פי האמת הגאולה כבר כאן) לכן העצה לזה הוא על ידי [[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]. שעל יד שקיעתו בלימוד עניינים אלו יחל לחיות חיי גאולה, לפי שבכח התורה{{הערה|לבד זאת שכששכלו שקוע בזה הרי זה פועל על כל הנפש יש בזה גם כח התורה ראה להלן.}} להחדיר גם באדם שנמצא בגלות ואינו רואה את הגאולה עדיין שיחוש ויחיה גאולה.{{הערה|ראה באריכות שיחת פרשת בלק תשנ"א}} 

ועל לימוד ה[[תורה]] בכלל נאמר: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".{{הערה| אבות פרק ו משנה ב. (שיחת שבת פרשת בלק תשנ"א, הערה 97).}}

(לימוד '''התורה''' (בענייני גאולה ומשיח) אינו רק "עצה הגיונית" להחדיר הגאולה בנפש האדם אלא יש לה שייכות מיוחדת לגאולה, מפני שהתורה שרשה בספירת ה[[תפארת]] ועניינה של ספירה זו היא חיבור שני הפכים ([[חסד]] ו[[גבורה]] [[רצוא ושוב]]) ובזה שייכת היא לגאולה לפי ש:

'''א.'''גם הגאולה היא חיבור, לפי שהגאולה אינה מבטלת את הגלות אלא מתגלית ב'''תוך''' הגלות (כידוע ש"גאולה" היא הוספת האות א' בתוך המילה "גולה") כלומר, בגאולה תתגלה שהתוכן והפנימיות של הגלות היא עצמה גילוי אלוקי נעלה ביותר.

'''ב.''' עניינו של [[מלך המשיח]] יהיה הן "[[רב]]" והן "[[מלך]]" עניינו של מלך היא המשכת גילוי אור נעלה באופן מקיף (על ידי ביטול העם למלך) בשונה מ"רב" שהשפעתו היא השפעה פנימית (שמתקבל לשכל התלמיד) וב"מלך המשיח" יהיו שני התנועות (ההפוכות) הן "רב" והן "מלך" כלומר הגלויים הנעלים של מלך יתגלו לכולם באופן פנימי כהשפעה הפנימית של רב.{{הערה|שיחת פרשת תזריע מצורע תשנ"א}})
===חיי גאולה===

====בתורה====

בלימוד '''הלכות''' התורה אף שעיקר הלימוד הם ההלכות שנוגעים לזמן זה בפועל, מכל מקום אדם שחי גאולה לומד אף הלכות ששייכים לימות המשיח.{{הערה| ח' מרחשוון תשנ"ב}}ואופן הלימוד הוא מתוך ידיעה ברורה שלומד עכשיו הלכה שנוגעת לרגע הבא מיד לאחר מכן. כמו כן [[לימוד הלכות בית הבחירה]] (בימי בין המצרים) לימודו הוא מתוך תשוקה לגאולה (ולא כתיקון לחורבן הגלות). {{הערה|שיחת פרשת בלק תשנ"א}}


וכן בלימוד '''תורת החסידות''', מכיוון ש"באותו הזמן (בימות המשיח) לא יהי עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"(רמב"ם מלכים פרק יא) יש להוסיף בזמן זה בלימוד בתורת החסידות - פנימיות התורה שעניינה "דעת את ה'".

ובהדגשה מיוחדת על אופן הלימוד (כבזמן הגאולה):

א. '''ברחבות ובעניינים העמוקים''' שבתורת החסידות דווקא. לפי שבזמן הגלות עיקר עבודת ה' הוא עבודת ה[[מדות]] לעורר את הרגש לאלקות - "ואהבת.. בכל לבבך". (ועיקר הלימוד בשכל הוא לעורר המידות שבלב) אמנם בגאולה תהיה "עבודת המוחין" ולכן בתור דוגמא ומעין עבודה זו יש הדגשה ללמוד מתוך הרחבה ועמקות המוחין דווקא. (על דרך המאמרים ה"עמוקים" שנאמרו על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]] באופן של [[רחובות הנהר]] וכן על ידי התוועדויות ב"דיבוק חברים ופלפול התלמידים" (אבות פרק ו) שמוסיף (הרחבה) בהבנה) {{הערה|שיחת ח מרחשוון תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 149 ואילך) וראה גם שיחת ט כסלו פרשת ויצא תשנ"ב (תורת מנחם שם עמוד 355) וראה שם שעבודת המוחין הוא כנגד הארצות [[קיני קניזי וקדמוני]] ולכל אחד חלק בארץ גם בחלק זה.}}

ב. '''בהבנה והשגה''', "החסידות יבינו כמו שמבינים ענין בנגלה"{{הערה|התמים חלק א עמוד כד}} עד שענייני אלקות המתבארים בתורת החסידות יבואו לידי ראיה בעין השכל (כמודגש ע"י ה[[אדמו"ר מוהרש"ב]] במאמריו ובאופן הלימוד בישיבת [[תומכי תמימים]]). והרי זה בדוגמת מה שיהיה לעתיד לבוא שאלקות תתגלה לנבראים במוחש, כדברי הפסוק :"כי כולם ידעו אותי" וכן "והיו עיניך רואות את מוריך"{{הערה|שם=וירא נ"ב|שיחת פרש וירא תשנ"ב תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 267 ואילך}}

==ראה גם==
*[[בשורת הגאולה]]
*[[לימוד ענייני גאולה ומשיח]]
{{הערות שוליים}}