עריכת הדף "מוחין ומידות"

ערך זה עוסק בהשוואה וביחס שבין ה'''[[מוחין]]''' שבאדם ל'''[[מידות]]''' שבו.

המוחין - שכל האדם הוא הכח להשיג ולהבין עניינים שכליים כמו כן ההנחות וההשקפות השכליות של האדם נכללים בתואר מוחין, ואילו המידות עוסקים ברגש האדם כלפי הזולת (אם ברגש עצמו כאהבה ושנאה או ברגש להשפיע כחסד ורחמים וכו').

===המוחין לעצמו מדות לזולת===
המוחין אצל האדם הוא כח אישי, כלומר ענינה, ההבנה האישית שלו מה ואיך '''הוא''' מבין את העניין. (לא שייך להבין כי כך כתוב)
לעומת זאת המדות מתייחסים לזולת כמו שהוא במציאותו מחוץ לאדם, ורגש האדם ענינו מה אני חש כלפיו.
זה ההבדל אם אומרים "מוחין לעצמו" - הדגש הוא על הבנת האדם, משאין כן ב"מדות לזולתו" שמציאותו של הזולת קיימת והמידה עניינה התחושה כלפיה.

שינוי זה מתבטא בכל הדרגות שבהם כדלקמן.

'''מוחין''' 
*"מהות המוחין" היא השגה והבנה שהאדם עצמו יבין את ההשכלה ואין לזה שייכות לזולת.
*"פעולת המוחין" להבין ולהשיג דבר שכל אין לזה צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה, לפעמים בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}}

זה שענין המוחין הם לא להשפיע לזולת כי אם לעצמו הוא לא רק ביחס לזולת שחוץ לאדם אלא אף ביחס לשאר כוחות האדם עצמו, שאין ענין המוחין להשפיע בשאר כוחות הנפש. 
יתירה מכך שבשעה שמשכיל על כל הכוחות להיות בהעלם ואם איזה כח יתגלה ויתבטא וכו' יבלבל להשגת המוחין (והוא מפני שענין המוחין הוא מה אני מבין, כנ"ל ומציאותו של הזולת מפריעה להגיע לזה).

'''מדות'''
*"מהות המדות" הם ההתייחסות של האדם לזולתו לאוהבו או לשנאתו לרחם או להתחסד ושייך דווקא כשקיים זולת במציאות.
*"התעוררות המדות" (כאברהם אבינו שהתעורר במידת החסד וציפה לאורחים) הרי זה דווקא עם ישנו זולת בעולם למי להתחסד, אז שייך להתעורר במידת החסד ברצון להתחסד איתו. 
*"פעולת המדות" (לרחם או להשפיע חסד) דווקא אם יש מציאות של זולת למי להשפיע בפועל(כאברהם אבינו שבזמן שלא מצא אורחים הצטער על אי מילוי מדת החסד).

===מוחין העלאה מדות העלאה והמשכה===
מכוון שהמוחין גדרם הבנת האדם, לכן טבע המוחין הוא להתרכז בהבנתו, להתנתק ולהתעלות משאר כוחות הנפש ולהבדל מהסביבה.
זו הסיבה שאדם שהתעסקותו בענינים שכליים הוא מובדל ומנותק מהסביבה שלו ואינו מתפעל ומתבלבל משום דבר, לפי שטבע המוחין בהבדלה כנ"ל.

המדות לעומת זאת עניינם, הן [[העלאה]] והן [[המשכה]]. מפני שעצם התייחסות הנפש לזולת הרי זה כבר "המשכה" - הנפש מתקשרת לדבר שחוץ ממנה.
אמנם המשכה זו יכולה לבוא באופן של העלאה - תשוקה ו[[רצוא]], ויכולה לבוא באופן של המשכה. זה תלוי בדבר שאליה התקשרה אם היא גורמת רגש העלאה או המשכה. 
ומובן שיש חילוק בין העלאה של המוחין שמהותו הבדלה והתנתקות, לבין העלאה של המדות שעניינם הרצון והמשיכה לזולת {{הערה|ראה המשך תרס"ו עמוד קיד}}

===מוחין דבקות מדות התפעלות והתלהבות===
הקשר שנוצר בין המוחין למושכל הוא קשר של דבקות שהאדם נדבק בדבר שכל ומתייחד איתו לגמרי כאילו השכל ומושכל אחד

אמנם במדות אף שגם המדות מתפעלים בתשוקה עזה אין זה דבקות ויחוד גמור כי התקשרות של דבר בזולת 

לכן הדבקות היא חרישית משאין כן ההתפעלות היא ברעש והתלהבות לפי שאין ההתפעלות דבקות וייחוד לגמרי.{חסר מקור}

===השפעתם===

כתוצאה מזה שטבע המוחין לעצמו, לכן גם כשהאדם ירצה להשפיע מהמוחין הרי הוא ישאר בהבדלה מהזולת:

:א. השכל שמגלה הוא רק חיצוניות ועצם השכל (שענינו לעצמו) נשאר בהעלם. 
:ב. גם השכל שכן מגלה אין ענינו גילוי. אלא הוא בדוגמת [[אור]], שמאיר בכל מקום (שאין ענין האור להאיר כ"א התפשטות המאור).

וכן כשהמוחין פועלים על שאר הכוחות ([[מדות]] שבלב או [[מחשבה|דיבור]]ו[[מעשה]]) נשאר הוא בהבדלה מהם. משום שכל ההשפעה עליהם היא בדרך אור שמאיר בכל מקום.

==לקריאה נוספת==
* מאמר ד"ה איתא במדרש תהילים ספר המאמרים תרל"ד עמוד נד ואילך 
* ספר המאמרים תרס"ו עמוד קי"א ואילך
*ספר המאמרים מלוקט ח"ה עמוד ר ואילך - מאמר ד"ה אלה פקודי תש"ל

==קישורים חיצוניים==
* [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31621&st=&pgnum=275 ספר המאמרים תש"ח עמוד 272]


{{הערות שוליים}}
{{ספירות}}

[[קטגוריה: ערכים בלימוד החסידות]]
[[קטגוריה:ספירות|*]]