עריכת הדף "ישעיה וייס"

ר' '''ישעיהו (שייע) וייס''' ([[כסלו]] [[תש"א]]-[[ח' סיון]] [[תשל"ד]]), היה מחנך בבית ספר חב"ד ב[[קריית גת]] ולאחר מכן ב[[שיכון חב"ד בלוד]].

== תולדות חייו ==
ר' שיע נולד ב[[חג החנוכה]] [[תש"א]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו ב[[בני ברק]] היו יהודים חרדים שומרי תורה ומצוות.

בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע ל[[חסידות חב"ד]] על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות ארגן [[מסיבות שבת]] לילדים ב[[בית כנסת]] חב"ד ב[[רמת יצחק]]. 

לאחר חתונתו עם מרת רינה לבית תעיזי, התיישב ב[[קריית גת]], שם עבד כמורה בבית ספר חב"ד, ובמקביל שירת ב[[צה"ל]] כחובש קרבי. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, איש ישר שאוהב לסייע לזולת

בשנות עבודתו בבית הספר כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] דו"ח על פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים מידי חודש. כעבור תקופה ממושכת בה התמיד במנהגו חשב כי הוא מטריח את הרבי בקריאת מכתביו, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?" 

כעבור מספר שנים בהם התגורר בקריית גת עבר ל[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, התמסר אליהם בעזרה במקום החדש, גם במחיר כספו.

תפקידו הצבאי היה חובש קרבי. שימש בתפקיד במלחמות [[מלחמת ששת הימים|ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים|יום הכיפורים]], והציל את חייהם של חיילים רבים. במלחמת יום הכיפורים לא יצר זמן רב קשר עם ביתו, וכשמשפחתו המודאגת ביררה אודותיו, קיבלה בטעות הודעה מצה"ל כי הוא נעדר.

במשך חודש ימים הגיעו ידיעות סותרות בדבר חייו או מותו, עד שלבסוף התברר כי הוא חי ונמצא בלחימה בחצי האי סיני.

לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב ועול הטיפול בארבעת ילדיו הקטנים נפל על שכמו.

===פטירתו===
{{ערך מורחב|ערך=[[התאונה בז' סיון תשל"ד]]}}
באור ל[[ח' בסיוון]] [[תשל"ד]], בדרכו חזור מחתונה ב[[ירושלים]] נסע ברכב עם חמישה חסידים נוספים, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[שניאור זלמן גרליק]], ר' [[יחיאל מאיר יהודה גולדברג]] ומרת נחמה רוזנברג. במהלך הנסיעה סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן ב[[חלקת חב"ד בהר הזיתים]].

==משפחתו==
* אשתו, מרת רינה וייס, [[לוד]].
* בנו, הרה"ח המשפיע ר' משה יהודה שלום וייס, [[רחובות]].
* בתו, מרת חדווה גרוס, בית חלקיה.
* בתו, מרת וורדה בריל, [[פתח תקווה]].
* בתו, מרת חיה שרה גלינסקי, [[לוד]].

גיסו הוא הרה"ח ר' מנחם יעקב רייניץ, מדריך וותיק ב[[ישיבת תומכי תמימים לוד]].

{{מיון רגיל: וייס ישעיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים כפר חב"ד]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד קרית גת: אישים]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד לוד: אישים]]
[[קטגוריה:מלמדים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]