עריכת הדף "פישל וינגרטן"

[[קובץ:הרב פישל וינגרטן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פישל וינגרטן]]
הרב '''פישל וינגרטן''' ע"ה מגדולי המשפיעים בירושלים. היה ראש כולל בבית הכנסת חב"ד סנהדריה מורחבת בירושלים, מראשי וממקימי רשת "מעייני ישראל" להפצת תורת החסידות בארץ הקודש. מסר שיעורים בספר התניא בישיבות רבות, בישיבת "אוהל שמעון" ערלוי, ישיבת "נזר התורה" ירושלים, ובשמונה שנים האחרונות  מסר שיעורים בישיבת "שערי תורה" בספר התניא ובספר "שפת אמת".

==תולדות חייו==
רבי פישל, ממשפחה חסידית יוצאי [[הונגריה]], נולד בשנת [[תשט"ז]] לאביו רבי יצחק וינגרטן, מתלמידי הרה"ק [[הבאר מנחם מקאלוב]] זצ"ל (גיסו של ה[[אדמו"ר מטאש]] שליט"א, חתן רבי יהודה וינגרטן זצ"ל).

רבי יצחק וינגרטן זצ"ל היה יהודי מפורסם בירושלים, ולא השתייך לחסידות [[חב"דפפ, חיבר ספרים רבים ושמו נודע בשערים. על [[הרבי מליובאוויטש]] אמר: "זכיה היא לנו שאנו תחת כיפת השמים עם [[צדיק]] נשגב זה".

רבי פישל היה מגדולי מפיצי [[תורת החסידות]] בכלל ו[[תורת חסידות חב"ד]] בפרט, בכל דרך אפשרית, ותמיד היה אומר, כי לא ניתן להבין את תורת החסידות אלא למי שעוסק בתורת חסידות חב"ד. כן היה אומר: דו"ק ותמצא, כי מי שמזלזל ברבי מליובאוויטש, אינו מאמין בשום רבי וגם ב[[בעל שם טוב]] אינו מאמין.

==התקרבותו לחב"ד==

על תחילת התקרבותו לחסידות חב"ד סיפר, כי הוא היה מזועזע מהזלזול בה מתייחסים במקומות רבים לתורת החסידות, כאשר יש החושבים שתורת החסידות שייכת רק לאנשים מסויימים, פשוטי עם או דווקא לעלויים, או חלילה שהיתה שייכת רק לתקופה מסויימת, עד שהגיע לבית כנסת של חסידי חב"ד שם שמע כי שרים את השיר "אימתי קאתי מר לכשיפוצו מעיינותיך חוצה" והחליט כי כאן מקומו, במקום בו מכריזים כי "תורת החסידות היא נצחית וקיימת לעד ולנצח נצחים" (כדברי [[אדמו"ר הרש"ב]]).

הוא סיפר כי אצל רבו [[הבית ישראל]] זצ"ל היו מרגישים אורות עליונים בחוש ממש. למשל הוא סיפר כי ביום הראשון של [[חנוכה]] היו מרגישים אור מסויים, ביום השני אור אחר וכו'. באותם ימים עדיין לא עסק בפנימיות תורת החסידות, אך הוא שאל את אביו זצ"ל האם קיימות בחינות כאלו וכאלו ב[[קבלה]], לפי ההרגשים אותם חש, ואביו זצ"ל אישר לו כך אכן היום הראשון מכוון כנגד בחינה זו (חסד), השני כנגד בחינה אחרת (גבורה) וכן הלאה.

כאשר הגיע אל הרבי מליובאויטש לא חש הרגשים אלו, אך אין זה מתוך גדולתו של זה או קוטנו של זה, אלא מתוך דרך העבודה השונה, ולמרות זאת – הוא סיפר – פעם אחת, כאשר היה ב[[שמחת תורה]] אצל הרבי, הוא הרגיש לפתע כיצד הרבי מאיר לו אור נפלא שהבזיק מרגע לרגע, בבחינת "טעימה".

הוא היה מסביר, כי זה הוא החילוק בין דרכיהם השונות של אדמור"י ה[[חסידות הכללית]] לבין דרך חסידות חב"ד. דרך חסידות הכללית היתה כי עבודת ה[[חסידים]] היא להתקשר לרבי והרבי הוא זה שצריך להאיר להם את אור הקדושה אך דרך חסידות חב"ד היא שכל אחד צריך להגיע בעצמו לאור הפנימי מתוך [[עבודה]] ויגיעה.

הרב [[חיים שלום דייטש]] סיפר כי במיוחד בלטה נקודת ה[[אמת]] שלו, ה[[יראת שמים]] האמתית שלו וההלהטות המיוחדת שלו בחסידות, ואם היה רואה באיזה מקום שהוא נקודת אמת, זה היה תופס אותו חזק. בכל מוצאי שבת הוא היה מקפיד לספר סיפור מהבעש"ט. הוא היה "קאכזיך" בכל ווארט של הבעש"ט.

==הפצת המעיינות==

בשנים האחרונות מסר שיעורים בספר שפת אמת לקהל הרחב במערכת השיעורים קול הלשון, באומרו כי את השיעורים הוא מבאר על פי הספרים [[תניא]] ו[[לקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]], ומי שבקי בספריו של אדמו"ר הזקן ובספר [[שפת אמת]], יודע כי הם מבוססים על יסודות דומים. בשלושת השנים האחרונות הספיק למסור שלושת אלפי שיעורים בקול הלשון. בשיעור הראשון בשפת אמת שנאמר בקול הלשון על ידו בשפת ה[[אידיש]]. אמר בתחילת דבריו: ונגלה דעתינו שכל מה שאנו אומרים בדברי השפת אמת הכל בדרך אפשר בלבד, ואין לנו שום השגה בדבריו הקדושים, וכן צריך לדעת שכדי להבין את דברי השפת אמת בבהירות צריך לדעת את היסודות שעליהם נסובים דברי השפת אמת, והם ה[[זוהר]] הקדוש, וספרי החסידות, ובפרט תניא וליקוטי תורה".

==פטירתו==

בחצי שנה האחרונה לחייו נפל למשכב כשגם על מיטת משכבו עסק במשך שעות רבות ביום בתורת החסידות, ביום שישי ו' אלול, תוך כדי לימוד [[מאמר]] של הרבי החזיר את נשמתו ליוצרה. הלוייתו התקיימה במוצאי שבת, בהשתתפות אלפים ממעריציו וידידיו.

במלואת שנה לפטירתו התקיימה עצרת התעוררות לזכרו, בבית המדרש של ארגון להפצת מעיינות החסידות "מעייני ישראל" בגבעת משה ב[[ירושלים]]. במעמד בו השתתפו למעלה ממאה אנשים, נאמו: האדמו"ר מקאסוב – ארה"ב, האדמו"ר משידלובצא, והאדמו"ר מסאסוב.