עריכת הדף "אסתר"

'''אסתר''' בת אביחיל גיברות סיפור המגילה של [[חג הפורים]], בת דודו של [[מרדכי היהודי]], אסתר נישאה למלך [[אחשורוש]] שהיה שליט רוב העולם, בעל כרחה, ובזכות זה הצילה את כל עם ישראל משמד וכליה.

==סיפור המגילה==

לאחר שהמלך [[אחשורוש]] הרג את המלכה ושתי בעקבות כעס ועלבון זמני, בחר באסתר להחליפה ונישא לה בעל כרחה, במצוות מרדכי לא סיפרה לאחשורוש על מוצאה היהודי. כאשר יועצו של המלך המן האגגי (מזרעו של עמלק) קיבל את הסכמתו של המלך להשמיד את כל היהודים, אסתר צוותה על ידי מרדכי להכנס אל המלך לנסות ולפעול על המלך לביטול הגזירה, אך אסתר בתחילה חששה להכנס אל המלך ללא הזמנה ותאום מוקדם, דבר שיכול להביא לידי מוות, אך מרדכי לא התפשר והבהיר לה שכל הסיבה שההשגחה סיבבה שדווא היא תבחר היה כדי שבבוא הזמן תבטל את הגזירה על היהודים, ומרדכי מסיים את המסר במין איום שאם לא תעשי זאת "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך יאבדו"..., אסתר מיד הסכימה למסור את נפשה למען עם ישראל וציוותה על מרדכי ועל כל היהודים לצום למענה שלוש ימים - "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי אל תאכלוו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" {{הערה|אסתר ד, טז}}, וכך נכנסה אל המלך אשר שמח לקראתה, ופעלה לביטול הגזירה ותליית המן שהיה צורר ושונא ה[[יהודים]].

==אסתר ופעולתה==

אסתר בת אביחיל שהיתה יתומה מאב ואם אומצה על ידי דודה [[מרדכי היהודי]] משבט בנימין, שהיה באותו תקופה מחשובי רבני ומנהיגי היהדות באותו התקופה ואף היה אחד מ[[אנשי כנסת הגדולה]] (שכללה 120 אנשים), מרדכי אף נישא לאסתר.

אסתר מכונה במגילה גם הדסה,

את סיפור מאורעות התקופה הנקרא [[מגילת אסתר]] כתבו מרדכי ואסתר, אסתר ביקשה מחכמי ישראל 

'''א'''' לקבוע את [[מגילת אסתר]] וסיפורה לדורות, "שלחה להם אסתר לחכמים '''קבעוני''' לדורות"{{הערה| מסכת מגילה ז,א}} 

'''ב'''' להכניס את המגילה לקטגורית ספרי הקדוש, "שלחה להם אסתר לחכמים '''כתבוני''' לדורות" שיהיה אחד מהכתובים.

[[הרבי]] מסביר שפעולת ביטול הגזירה על ידי [[מרדכי]] ואסתר מתחלק לשני ענינים, מרדכי פעל והציל את [[נפש]]ם של [[ישראל]] ב[[רוחניות]],        (להחזירם בתשובה). ואסתר פעלה במישור הגשמי והצילה את הגוף הפיזי והגשמי של ישראל שלא יהרגו אותם. 

==אסתר בחסידות==

המילה אסתר הוא מלשון "הסתרה" כמו שכתוב "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" בנס [[פורים]] ה[[נס]] היה מוסתר ומלובש ב[[טבע]] דהיינו זה נראה כצירוף מקרים נפלא ונסתר הכח עליון והאלוקי, אך מבואר שה[[ניסים]] שמתלבשים בטבע העולם יותר נעלים מהניסים ששוברים את הטבע.

ולכן אתסר היא בדרגת [[מלכות דאצילות]] שמלכות ד[[אצילות]] כולל את ה[[אורות]] הכי [[עליונים]] מצד היותו האחרון ב[[עולם האצילות]] אך מצד שני הוא זה שיורד לעולמות שמתחת: [[בריאה]], [[יצירה]], ו[[עשיה]] ומשפיע עליהם את מה שיש באצילות (בצורה מצומצמת כמובן), שזה אותו ענין של נס פורים שהאורות העלינים חדרו בגדרי העולם.

ב[[התועדות]] [[פורים]] [[תשי"ד]] נשא [[הרבי]] שיחה מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית "[[חסיד]]י" (חסיד זה לאו דווקא שמשתייך לחסידות מסוימת או לאדמו"ר מסויום, אלא גם לפי דפוס התנהגות מסוים) כי לכאורה על פי [[הלכה]] יבשה היה אסור לה למסור את נפשה בשביל חיים של מישהו אחר, ואף אם היתה שואלת [[רב]] לא [[חסיד]] האם למסור את נפשה היתה נענה בשלילה, ומוסיף [[הרבי]] שמנין הגיע לה ה"מידת חסידות" הזו? כי גדלה בביתו של חסיד, שמוכרחים לומר ש[[מרדכי היהודי]] היה חסיד, כי מי היה יכול לתקן מנהג של שתיית ואמירת [[לחיים]] לדורות? רק חסיד שמבין את מעלת אמירת לחיים.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]