עריכת הדף "ישעיה וייס"

הרב '''ישעיהו (שייע) וייס''' נולד ב[[חנוכה]] [[תש"א]] לאביו ר' מרדכי דוד ולאמו מרת בילא לבית איידלמן. הוריו שהתגוררו בבני ברק היו חרדים לכל דבר מצווה, וחינכוהו בדרך התורה ויראת שמיים. 

בהיותו בחור צעיר, נמשך ר' שייע לחב"ד על ידי ידידים. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ולאחר מכן ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשבתות ובחופשות אירגן [[מסיבות שבת]] לילדים בבית כנסת חב"ד ב[[רמת יצחק]]. 

לאחר שבא בברית הנישואין עם הגב' רינה לבית תעיזי, התגורר בקרית גת, שם עבד כמורה-חייל בבית ספר חב"ד. חבריו לעבודה ולקהילה אהבו אותו מאוד, בהיותו אדם חביב בעל חוש הומור, שאוהב לסייע לזולת. איש אמת היה והיושר היה חלק ממנו. 

באותם שנים כתב ל[[אדמו"ר שליט"א|רבי]] מידי חודש דו"ח על כל פעולותיו במסגרת בית הספר ומבצעים אחרים. לאחר זמן חשב כי בכך הוא מטריח את הרבי לשווא, ומאז הפסיק לכתוב לרבי. כעבור זמן קיבל מהרבי מכתב בו נשאל "איפה הדו"ח?" 

לאחר כמה שנים עבר להתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]], שם התפרנס מהוראה בתלמוד תורה חב"ד. הוא ניצל את כישוריו ובשעות אחר הצהריים עסק בתיקונים שונים: חשמלאות, נגרות, ועוד. כאשר הגיעו העולים מגרוזיה והתיישבו בשיכון, סייע להם בכל מאודו. בכל פעם שהיו צריכים לתקן מכונת כביסה, מקרר וכדו', היה הוא מזדרז להגיע לביתם גם אם היה זה בשעת לילה מאוחרת. מובן שהוא עשה זאת ללא תשלום. 

תפקידו בצבא הלם את תכונותיו: חובש קרבי. בתפקידו זה הציל חייהם של חיילים רבים בקרבות מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים. 

בעיצומן של קרבות מלחמת יום הכיפורים, חודשים ספורים לפני פטירתו, לא יצר קשר עם ביתו. תוהו ובוהו שררו באותם ימי מלחמה, ושלטונות הצבא הודיעו בטעות למשפחה על היעדרו. 

במשך חודש ימים הגיעו לביתו הודעות סותרות ומבולבלות: נהרג, נעדר, לא ידוע וכו', עד שלבסוף התברר כי הוא חי, בריא ושלם, ולוחם אי-שם בחצי האי סיני. 

לאחר ששב מהמלחמה נפלה רעייתו למשכב והוא שימש כאבא ואמא לארבעת ילדיו הקטנים, אותם חינך בדרכי התורה והחסידות ולעשיית טוב לכל יהודי באשר הוא.

==פטירתו==

ב[[ז' סיון תשל"ד|מוצאי אסרו-חג שבועות תשל"ד]], במכונית שעשתה דרכה מחתונה בירושלים למרכז הארץ, ישבו ששה חסידים. במהלך הנסיעה, סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתהפכה מספר פעמים לרוחב הכביש. רוב הנוסעים עפו מהרכב, חלקם נפצעו אנושות וחלקם נהרגו במקום. כל הנוסעים נפגעו פגיעות חיצוניות חוץ מר' שייע וייס. גופו מבחוץ היה שלם וטיפת דם לא יצאה ממנו, אך הוא נהרג מפגיעה פנימית שלא הבחינו בה. נטמן בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|וייס ישעיה]]