עריכת הדף "שניאור זלמן פרדקין"

'''רבי שניאור זלמן מלובלין''' זצ"ל '''בעל ה"תורת חסד"''',נודע כגאון גדול בכל תפוצות העם היהודי.


== נעוריו ==

בשנת [[תק"ץ]] בחודש [[אדר]] בעיירה [[ליאדי]] נולד רבי שניאור זלמן פרדקין לאביו רבי שלמה ולאימו מרת איידל.

אביו ואימו זכו להבטחה מפורשת של [[הצמח צדק]] אשר יוולד להם בן שיאיר את עיני ישראל.

אך דא עיקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם,נטול כוח הדיבור, דרשו אביו ואימו אחרי רופאים,אך לא מצאו תרופה למחלתו.

אך לפתע בהיותו בן שלוש,החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה,ורק בגיל שלוש החליט להוציא מילים מפיו.

מה הפלא שגאון קדוש כזה,הדיבור הראשון שיצא מפיו היה דברי תורה.

מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא,אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם רש"י ואונקלוס, ובגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות,וכבר בגיל אח עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בהלכה שיחווה עליהם דעתו.

בגיל צעיר במיוחד נישא וכבר התמנה לרבה של העיר פלוצק.

== עם אדמו"רי חב"ד ==

בחצר הרבי [[הצמח צדק]] היו גאונים גדולים כר' [[יצחק אייזיק מהומיל]] ור' [[הלל מפאריטש]], ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד,על פי הוראתו המפורשת של ה'צמח צדק' שהגדירו כ'גאון'.

כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה,ואמר עליו "הוא יודע כמה ווים יש בכל הש"ס", זקני החסידים מספרם,שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך "אוזר ישראל בגבורה".

ה'צמח צדק' העריכו כל כך, עד שביקשולתת 'הסכמה' לליקוטי תורה.

גם ל[[אדמו"ר המהר"ש]] היה מקושר מאוד,והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את [[אדמו"ר המהר"ש]] לנשיאות.

[[אדמו"ר הרש"ב]] העריכו מאוד והתבטא עליו: "בדורות קדומים היה נחשב לגאון!"


== בלובלין ==

במלאות לו י"ג שנה לישיבתו בפלוצק, התמנה כרב ואב"ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים.

כ' שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין,ושם הפך לגדול הדור,שאלות מכל קצוות תבל הגיעו איליו,מ[[ניו יורק]] שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ'ובר-רבי [[יוסף רוזין]] נסע ללמוד אצלו בלובלין.


== בירושלים ==

בשנת ה'[[תרנ"ב]] הביע לראשונה ר' שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים,אך בני עדותו עצרו בעדו.

למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו,הוא נסע כביכול למעינות מרפא,ומשם "ברח" לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי ירושלים ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר.

רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב"ד ועמד בראש בית הכנסת צמח צדק.

לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי [[חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]].

== סיפורי מופת ==

אגדה התהלכה בירושלים לפיה קיבל הרב מלובלין כוח לברך מ[[הצמח צדק]].

לא נראה שאגדה זו נכונה, אך בכל אופן ברכותיו של הרב התקיימו במלואם.

נביא דוגמא אחת,שנה אחת שנת בצורת הייתה,וחום שרבי שלט ברחובות, באו ראשי [[כולל חב"ד]] לבקש את ברכת הרב.

קם הרב ממקומו, לבש מעיל חורפי ויצא לרחוב.

לא עברו דקות וגשם זלעפות החל לרדת...

== תורת חסד ==

כבר בהיותו בפלוצק היה ר' זלמן פוסק גדול.

צא וראה מי מעיד עליו "אני טרוד ואיני יכול לענות...ויפנה למו"ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך" ([[הצמח צדק]]).

את אלפי תשובותיו אסף ר' שניאור זלמן ליצירת הענק: "'''תורת חסד'''".


== פטירתו ==

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו בחודש אדר [[תרס"ב]] הפתיעו את מקורביו: "לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!"

ובה' ניסן [[תרס"ב]],החזיר ר' שניאור זלמן את נשמתו לבוראה,ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים.

ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

== משפחתו ==

'''בניו:'''

*הגאון רבי שלמה לאדיער זצ"ל אשר נפטר בגיל 21 בלבד.

*הגאון רבי דוב בער לאדיער ממלא מקום אביו.

'''נכדו:'''

*רבי אליעזר לאדיער גאון עצום ומגדולי חסידי [[חב"ד]].


== לקריאה נוספת ==

*"הגאון מלובלין"-מאת הרב י. חננאל בהוצאת [[כולל חב"ד]] בירושלים.

*"מרביצי תורה בעולם החסידות ב'"-מאת הרב אהרון סורוסקי בהוצאת "פאר"


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|מלובלין]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|מלובלין]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|מלובלין]]