עריכת הדף "שמחה בונם אלתר"

[[קובץ:הלב שמחה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שמחה בונים אלתר, מאחוריו בנו רבי [[יעקב אריה אלתר]]]]

רבי '''שמחה בונם אלתר מגור''' (מכונה ה'''לב שמחה''' על שם ספרו) נולד בכ"ד [[ניסן]] [[תרנ"ח]], בעיירה [[גורה קלוואריה]] ש[[בפולין]], לאביו ה[[אדמו"ר]] מ[[גור]] רבי [[אברהם מרדכי אלתר מגור]] בעל ה'אמרי אמת', בימים בהם כיהן סבו השפת אמת כאדמו"ר.

בשנות הצדי"ק, לאחר פטירת אמו ונישואי אביו מחדש, עלה ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרצ"ט]] חזר ל[[פולין]] להביא את אביו ל[[ארץ הקודש]] ונתר שם עד לשנת [[ת"ש]]. בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ח]] סייע לאביו בייסוד מוסדות גור ב[[ארץ הקודש]]. לאחר פטירת אביו ביום [[חג השבועות]] [[תש"ח]], נבחר אחיו רבי [[ישראל אלתר מגור]] בעל ה'בית ישראל' ל[[אדמו"ר]] והוא יצא למשך תקופה עם משפחתו מ[[ארץ ישראל]], לסן ז'רמן, מפרברי [[פריז]] שב[[צרפת]], ואחר כך התיישב ב[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]]. 

בשנת [[תשל"ז]], עם פטירתו של אחיו ה[[אדמו"ר]], הוכתר על ידי חסידי גור כ[[אדמו"ר]]. [[הרבי]] הקדיש באופן נדיר [[שיחה]] שלימה למינוי ה[[אדמו"ר]].

למרות גילו המופלג אז - 79 שנים. שימש כאדמו"ר עד לשנת [[תשנ"ב]], אך במשך השנים חלה מאוד ואיבד את כושרו הקוגניטיבי ויכולתו לתקשר עם העולם פחתה, אך המשיך להיות מנהיג ואדמו"ר לחסידי גור, ולעתים נלקח להופעות פומביות, ביניהם למאבק על כנסיית המורמונים בעיה"ק שאותו יזם והנהיג. נפטר ביום ז' ב[[תמוז]] תשנ"ב, ואת מקומו באדמו"רות מילא אחיו מאביו, ר' פינחס מנחם אלתר בעל ה'פני מנחם' מגור. ליקוטים מחידושיו ב[[טישים]] שערך לפני שנת [[תשמ"ה]] כונסו בספר "לב שמחה".

רבי שמחה בונים אלתר נודע בבקיאותו ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ובשנת [[תש"מ]] יזם את לימוד [[הדף היומי]] בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה".

== קשריו עם הרבי ==
[[קובץ:שמחה בונם אלתר.JPG|left|thumb|250px|רבי שמחה בונם אלתר מגור בביקור אצל הרבי]]
רבי שמחה בונים אלתר היה ידידו של [[הרבי]], והעריצו. בשעה שהתחילה הסערה של סביב הנושא של [[משיח]] ובאו אל ה"לב שמחה" עם טענות, ש[[חסידי חב"ד]] אומרים שהרבי הוא המשיח, ענה כדרכו בקצרה ובחריפות: "מה אתם רוצים? יש לכם יהודי טוב ממנו?!"

בשנת [[תשמ"ט]] הגין על כבודו של [[הרבי]] במסירות נפש ואף פילג לשם כך את [[אגודת ישראל]] מדגל התורה. הרבי השיב לו על כך בתגמול הולם על ידי שציווה באופן חד פעמי (ב[[בחירות תשמ"ט]]) לבחור במפלגת אגודת ישראל. בעקבות הוראת הרבי זכתה אגודת ישראל כמעט ל-6 מנדטים (והיה חסר 600 קולות) - נצחון היסטורי למפלגת [[אגודת ישראל]].

בזמן חליו בא בנו [[רבי יעקב אריה אלתר]] (לימים האדמו"ר מגור) לביקור אצל הרבי מלווה בעסקני בית גור. לאחר סיום הביקור בו כיבד הרבי את רבי יעקב אריה בכבוד רב, נכנסו אל הרבי חתנו של הרבי מגור עם עסקני גור, והרבי התעניין אצל כל אחד מהם על מצבו של האדמו"ר מגור, שהתאושש באותה עת ממחלה קשה, ושאל בפרטות על מצבו של האדמו"ר מגור<REF>.[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 בית גור אצל הרבי - מדור הוידאו חב"ד אינפו]</REF>.

== מלך בשדה ==

ב[[אלול]] [[תשמ"ה]] כשנכנס [[הרבי]] ל[[תפילת ערבית]] נעצר ליד פתח ה[[זאל]], שם עמד ר' יוסף אלימלך ניימאן מעסקני גור בארה"ב, ו[[הרבי]] התעניין בשלומו של האדמו"ר מגור. כאשר סיפר לו ריא"נ כי הוא מרגיש יותר טוב וככל הנראה יצא למלון, הגיב [[הרבי]]: 'דאס איז א גלייכע זאך' (=זה דבר נכון), על פי המשל המבואר ב[[ליקוטי תורה]] מ[[אדמו"ר הזקן]] שבחודש אלול המלך בשדה.

לאחר מכן אמר הרבי: שיעשו מחר מי שברך, וכמו כן תכניסו שמו ושם אמו של האדמו"ר מגור ל[[מזכירות]], ומחר אסע ל[[אוהל]] ואקרא את זה. שתהיה לו רפואה שלימה, כתיבה וחתימה טובה' ושנשמע בשורות טובות. 

זמן קצר לאחר מכן יצאה הוראה מ[[הרבי]] להתפלל לרפואתו של האדמו"ר מגור, ומודעות על כך נתלו ב[[770]].

==משפחתו==
בנו היחיד - הרב [[יעקב אריה אלתר]] הוא האדמו"ר מגור הנוכחי.
בתו היחידה - מרת רבקה פייגא. הייתה נשואה לרב מאיר מנדל, מחשובי חסידי גור ב[[לונדון]] ונתגרשה ממנו. לאחר מכן נישאה לרב חזקיהו לב. נפטרה בתאריך י"א [[אב]] [[תשנ"ז]], והותירה את בנה היחיד, הרב נחמיה מנדל, ראש כולל בית ישראל ד[[חסידות גור|חסידי גור]], [[אשדוד]].
== לקריאה נוספת ==

*'''[[שיח שרפי קודש]]''' שיחות גדולי ישראל עם הרבי, מכון באהלי צדיקים, [[תשס"ח]].
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''.

== קישורים חיצונים==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1236 רבי שמחה בונים בביקור אצל הרבי (00:13)]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=18 אגרות קודש כ"ז תשלא - תשל"ב עמ' 18] - הרבי ורבי שמחה בונים בנושא [[מיהו יהודי]]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15954&hilite=5f56ffc1-83dc-4862-8536-c8cc3fc31fd7&st=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%94+%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&pgnum=237 מכתב מהרבי בנושא מיהו יהודי, ע' 18]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=706&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc שיחות קודש תשל"ז עמ' 12 (עמ' 706)] - שליחו של רבי שמחה בונים אצל הרבי.

{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ישראל אלתר]] מגור|רשימה=אדמו"רי [[גור]]|שנה=[[כ"ד ניסן]] [[תרנ"ח]] - [[ז' תמוז]] [[תשנ"ב]]|הבא=האדמו"ר רבי [[פנחס מנחם אלתר]] מגור}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אדמו"רי גור]]