עריכת הדף "שבת הגדול"

'''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]].

השבת הגדול נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול<REF>תוד"ה ואותו שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס תל</REF>. - במחזור ישן כת"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני [[ר"ה]]<REF>כתר שם טוב ח"ג</REF>. וי"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יו"ט.

שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה<REF>באה"ט סת"ל סק"א</REF>, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות<REF>ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סוף סימן תל)

ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה"ג)</REF>.

בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים <REF>שו"ע ס"ס ת"ל</REF> וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל).

== דרשה ==

[א] נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו..

והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו. ובדורות הללו שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות (לפי שהכל כתוב בספר), מצוה על כל אחד ואחד שילמוד הלכות הרגל קודם הרגל עד שיהיה בקי בהם וידע המעשה אשר יעשה<REF>שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג</REF>.

[ב] בקהילות חב"ד לא מקובל שהרב דורש בשבת-הגדול (מה שאין כן רבני אנ"ש המכהנים במקומות שיש להזהיר את הציבור על הלכות הפסח). מימות הבעל-שם-טוב ותלמידיו הק', סלדו החסידים מדרשנים ודרשות. ו[[אדמו"ר מוהרש"ב]] כתב בתקנות 'מנין' אנ"ש: ולא ידרוש בו שום מגיד לעולם<REF>[[אגרות-קודש]], א, עמ' רעז</REF>.

== עבדים היינו ==

בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים<REF>שו"ע אדמו"ר תל, ב</REF>. וכן נוהגים<REF>ס' המנהגים</REF>. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"<REF>שו"ע אדמו"ר, שם</REF>.

ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול ב[[מנחה]] "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי עץ חיים ומשנת חסידים ו[[סידור האריז"ל]] ליתא.

דעת [[אדמו"ר מוהרש"ב]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה<REF>ראה בקטע הבא</REF>. כך נקבע בס' המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את "עבדים היינו", ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים<REF>[[התמים]], ג, עמ' כד</REF>.

== מוצאי שבת-הגדול - "ויהי נועם" ==

אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.<REF>כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא ע"ה: אצל כ"ק רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בס' [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]] ע"ה, שכן נהגו בליובאוויץ. 

ובס' "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).</REF>

== מקורות ==
*[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp/2&search=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C לקוטי טעמים ומנהגים]
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]