עריכת הדף "מסכת שבת"


[[קובץ:מסכת שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמוד גמרא במסכת שבת שב[[תלמוד בבלי]]]]
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf מסכת שבת]''' יש 24 פרקים ו156 דפים.

המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, [[הדלקת נרות שבת]], שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני מ"ט המלאכות.

== ביאורים במסכת ==
מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.

גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.{{הערת שוליים|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]}}

ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.

כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}

==מדידה בשבת==
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:

{{ציטוטון|[[עולא]] איקלע לבי [[ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם [[רבה בר רב הונא]] היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא}}.

על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעולא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.

הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.{{הערת שוליים|1=ראה עוד חידושי הרבי בענין על פי הקבלה ב[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=0220f93b-6ea9-4cdb-9a40-87601a089d8a&st=%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%90&pgnum=371 רשימות].}}
==הקורע בחמתו בשבת==
מובא במשנה (שבת קלה ע"ב): הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין. ומקשה הגמרא {{ציטוטון|ורמינהו הקורע בחמתו ובאבלו ועל מתו חייב}}, ומתרצת הגמרא {{ציטוטון|חמתו אחמתו נמי לא קשיא, הא ר' יהודה הא ר"ש הא ר' יהודה דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה חייב עליה הא ר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופה פטור עליה}}, כלומר רבי יהודה ורי שמעון נחלקו האם מלאכה מ[[ל"ט מלאכות]] שעשה אדם, לא לצורך וייעוד המלאכה שהיה בבית המקדש, אלא לצורך מטרה צדדית (למשל במלאכה זו של [[רבי אבין]] הקובע כי גם פעולה כזו נקראת תיקון, אם לא מעשי אם כי רוחני יותר, במה שמרגיע את יצרו וכעסו. 

שואלת הגמרא: האם יתכן שה[[משנה]] עוסקת באדם העובר על [[איסור]] חמור זה, של קריעת בגד מתוך [[כעס]]? ןהלא על כך אמר [[רבי שמעון בן אלעזר]] משום [[חילפא בר אגרא]] שאמר משום [[רבי יוחנן בן נורי]] "המקרע בגדיו בחמתו והמשבר כליו בחמתו והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד ע"ז שכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד ע"ז והולך ועובד"? והביא לכך ראיה [[רבי אבין]] מהפסוק לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם הוי אומר זה [[יצר הרע]]", מתרצת הגמרא כי אינו קורע את הבגד משום שהוא אכן כועס והוא מאבד את עשתונותיו, אלא כדי להראות לאנשי ביתו כי הוא כועס מאוד, כדי לחנך אותם בדרך הישרה ושלא יתנהגו בהפקרות.

השאלה היא, האם סברא זו כי קריעת בגד כדי להטיל אימה על אנשי ביתו, נחשבת מלאכה הינה אפילו לרבי שמעון הסובר ש"מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה"? האם ניתן לומר שמכיון שהאדם אינו קורע מתוך איבוד עשתונותיו, אלא מתוך כוונה תחילה לקרוע את הבגד, כדי להטיל אימה על בני ביתו, על כן נקראת המלאכה מלאכה? [[אדמו"ר הצמח צדק]], בספרו על הש"ס[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%d7%91%d7%91%d7%90+%d7%a7%d7%9e%d7%90&pgnum=109], מכריע כי לא. גם פעולה כזו אינה נקראת מלאכה לפי דעת רבי שמעון.

== באורים ב[[ירושלמי]] ==

בפ"ח ה"א{{הערת שוליים|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את [[רבי יהודה]] מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
=== ביאורי הרבי ===
*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)]

*'''כא ב.''' וכשנצחום. - מחלוקת [[הרמב"ם]] והמאירי על הזמן הניצחון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=217 לקוטי שיחות ח"ל בראשית עמ' 204 (עמ' 217)]

*'''כא ב.''' מחלוקת ב"ש וב"ה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&hilite=4ef3dc4c-40fb-4ccc-99f8-2773452fa6fc&st=מסכת+&pgnu ליקוטי שיחות חלק כ' עמ' 207 (עמ' 222)]

*'''כא ב.''' מחלוקת [[בית שמאי ובית הלל]], לשיטתם בכל הש"ס. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)]

*'''כא ב.''' מצוותה משתשקע החמה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4620&hilite=e229aa2c-2d52-464b-a170-173ec3fbd113&st=%u05e2%u05d9%u05e8%u05d5%u05d1%u05d9%u05df שיחות קודש תשל"ט חלק א' עמ' ז (עמ' 481)]

*'''ל א.''' כבר הגיעה מלכות [[שלמה]] בנך. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=110&hilite=846a7b87-3575-4d28-9df6-f604562e54da לקוטי שיחות עמ' 97 (עמ' 110)]

*'''מא א.''' כל העולה מבבל ל[[ארץ ישראל]] עובר בעשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=כתובות לקוטי שיחות חי"ח עמ' 399 (עמ' 408)]

*'''עה א.''' מכה בפטיש. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=43&hilite= לקוטי שיחות חלק ה' בראשית עמ' 31 (עמ' 45)]

*'''פז א.''' ג' דברים עשה [[משה]] מדעתו והסכים [[הקב"ה]] עמו, פירש מן האשה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=01f1bf84-0369-4c2c-9363-d53595b201e6&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=297 ליקוטי שיחות חי"ח עמ' 288 (עמ' 297)]

*'''פז א.''' שיבר את הלוחות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=63 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 51 (עמ' 63)]

*'''קה ב.''' הקורע על מתו ב[[שבת]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=160 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 145 (עמ' 160)]

*'''קיח ב.''' כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=276 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' כב (עמ' 276)]

*'''קלב א.''' ביום ואפילו ב[[שבת]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=67 לקוטי שיחות חל"ה עמ' 53 (עמ' 67)]

*'''קלב א.''' ביום ולא בלילה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=138 לקוטי שיחות חי"ז עמ' 125 (עמ' 138)]

*'''קלז ב.''' להכניסו [[ברית מילה|בבריתו]] של [[אברהם אבינו]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&hilite=73c74909-ca4a-44c7-89a5-24b675a81e47&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=68 לקוטי שיחות ח"ל עמ' 55 (עמ' 68)]
==חידושי נשיאי חב"ד==
{{צצ|71|עמודים=ל"ב-ס"ב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]