עריכת הדף "רפאל צמח חודיידטוב"

[[קובץ:REFAEL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בצעירותו]]
'''רפאל צמח חודיידטוב''' (אלנתן) ([[תרנ"ט]]; 1899 - [[תשמ"ז]]; 1987), מקים ה[[קולחוז]] היהודי הראשון ברוסיה הקומוניסטית, חסיד [[חב"ד]], מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי שואה יהודים.

== חייו ==
חודיידטוב נולד ב-5 לאוקטובר שנת 1899 בעיירה [[ח'אנות קוקנד|קוקנד]] אשר על גבול אוזבקיסטן ואפגניסטן. הוא בן נינו של ר' יוסף מאמאן, שד"ר [[ארץ ישראל]]י אשר יצא מ[[צפת]] אל עבר בוכארה בשנת 1793, בכדי לחדש את הקשר עם היהודים היושבים שם. בילדותו גודל וחונך על ברכי סבו, רבי ישראל חכם בן החכם אליהו הסופר הבבלי, שהיה רב ותלמיד חכם גדול. סביו מצד אימו, רבי שמעון חכם, התגורר בארץ ישראל והיה מגדולי העדה הבוכרית וממייסדיה של שכונת הבוכרים בירושלים.

בגיל חמש החל ללמוד ב[[תלמוד תורה|חדר]] בקוקנד, וכאשר היה בן עשר נפטר סבו רבי שמעון חכם בירושלים ומשפחתו נסעה ל[[ארץ ישראל]] כדי לכבד את זכרו. ב[[ירושלים]] למד חודיידטוב ב[[תלמוד תורה]] ירושלמי, שם למד [[עברית]]. לאחר כמה חודשים חזר עם משפחתו לקוקנד, בכדי להתארגן ולשוב לארץ ישראל על מנת להשתקע בה, אולם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מנעה את העלייה לארץ ישראל. 

בשנת 1917 כאשר פרצה ברוסיה המהפכה הקומוניסטית, התנהלה בעיר קוקנד מלחמה בין הרוסים למוסלמים. במלחמה זו מצאו את מותם יותר ממאה תושבים יהודים בני קוקנד, וכמחצית מבתי העיר נשרפו, בינם גם שני הבתים והחנות של משפחתו. 

מקוקנד נמלטה משפחתו של חודיידטוב לסמרקנד, בה התגוררו דודו ובן דודו שעזרו להם להתחיל את חייהם מחדש בעסקי מסחר. ביולי 1919 נשא חודיידטוב לאשה את רחל, בתו של בן דודו רחמים. אחרי חתונתו העניק לו חותנו שטחים לא מעובדים וחודיידטוב החל לעסוק בחקלאות, עיסוק שהפך אותו לאדם אמיד ביותר.

== הקמת הקולחוז היהודי הראשון ==
[[קובץ:Rabi_refael_in_the_cotel1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בתפילה בכותל המערבי]]
בשנת 1925, כדי לאפשר המשך קיום אורח חיים יהודי תחת השלטון הקומוניסטי שאסר זאת, ארגן חודיידטוב יחד עם קרוב משפחתו, נתן קטנוב, [[קולחוז]] של יהודים שומרי שבת במרחק של כעשרים ק"מ מסמרקנד..{{הערה|נ. צ גוטליב,"יהדות הדממה", 1984, עמודים68-72}}
עד שנת 1926 כבר הוקמו בקולחוז היהודי 13 בתים, אשר לפרנסתם התעסקו במכירת ענבים ו[[יין]]. במרץ 1930 העלילו השלטונות הרוסים על חודיידטוב שהוא מצוי בקשר לא חוקי עם תושבי חו"ל ובתואנה זו ניסו לסלק אותו ואת תושבי המשק השיתופי היהודי שהקים, אולם הניחו לו לאחר שהבטיח להגדיל את מספר המשפחות בקולחוז ליותר משישים. 

בשנת 1934 מנה הקולחוז כארבע מאות בתים. הקולחוז, שהיה נחשב למוצלח מבחינה כלכלית, הכיל גם מוסדות ציבור כ[[בית כנסת]], בית חולים ובית מרחץ וכן בעלי מקצועות דתיים כ[[רב]]נים ו[[שוחט]]ים..{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 300}}

בשנת 1938 נדרש לעזוב את הקולחוז בטענה שהוא מארגן בו פעילות דתית. הדבר עורר מהומה, ורבים מבני המקום הכריזו שאם יאולץ חודיידטוב לעזוב את המקום יעזבו גם הם. בכדי למנוע זאת הודיע חודיידטוב לחבריו שהוא לוקח חופשה בת חודשיים מעבודתו בקולחוז וחזר לסמרקנד.

לאחר שחזר לסמרקנד החל לנהל בהצלחה מפעל גדול שעסק בייצור יינות ועשה חיל בעסקיו, במהלך עבודתו הכניס יהודים רבים לעבוד במפעל, על מנת שיהיו זכאים לכרטיסי מזון. גם בתקופה זו האשימו אותו השלטונות בהאשמות מרובות: שאינו עובד בשבת, ושדווקא בעונת הבציר שתאמה את תקופת החגים הוא מחליט לשבות מעבודתו ובכך פוגע בייצור, אך גם בפעמים אלו הצליח לחמוק מההאשמות כלפיו.

== פועלו בתקופת השואה ==
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר החלו להגיע לאזור מרכז אסיה פליטים יהודים, הקדיש חודיידטוב מאמצים רבים להצלתם. באותן השנים היה יוצא לתור אחרי פליטים והכניסם לאחוזה שבנה בסמרקנד, שם דאג להם לטיפול רפואי. בתקופות מסוימות הגיע מספר הפליטים ששהו במקביל באחוזתו למאה איש. בסך הכול טיפל ר' רפאל בכ-3000 פליטים.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}
אחד מהם, בחור מישיבת קמניץ, נישא לבתו הבכורה. בעקבות הלשנה נאסר חודיידטוב ונשפט על כך שסייע לפליטים באופן מחתרתי, אך יצא זכאי ממשפט זה {{הערה|[[דוד זריצקי]], בתוך המודיע, 17 ליולי 1955}}
 
== עלייה לארץ ישראל ==
בכ"ד כסלו [[תשל"ב]] עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב"אולמי וגשל" בבני ברק נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי השואה שהציל{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.}}.

בהשראת פעולות ההצלה שלו במהלך השואה נכתב על ידי הסופר הרב יוחנן בן אהרון חזק בשנת 1981 מחזה עלילתי בשבע מערכות בשם "היהודי הבוכרי מולא רפאל מסמרקנד" המתאר את מעשיו של ר' רפאל בתקופת השואה ואת המשפט בו הואשם בסיוע מחתרתי לפליטים.{{הערה|[[בן אהרון חזק]], "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.}}

בישראל התגורר ב[[קריית מלאכי]], ועסק בעניינים ציבוריים. הוא פעל לשיקום חלקת הנביאים של העדה הספרדית ההרוסה בהר הזיתים, הקים בית כנסת לבני העדה הבוכרית בקריית מלאכי והוציא לאור מספר ספרים, ובתוכם: סדרת "כתבי הקודש עשרים וארבעה", [[מגילת אסתר]] בשפה הבוכרית וספרי שירה ופיוט של רבי שמעון חכם.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}

חודיידטוב נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ"ז]] ונקבר בהר הזיתים לצד אשתו רחל.

==קישורים חיצוניים==
*שרה יעקובוב, בתוך התדפיס [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34270&pgnum=39 סיפור אישי], עמודים 39-45

==לקריאה נוספת==
* "יהדות הדממה", בעריכת נ. צ גוטליב, 1984, עמודים 68- 72.
* "מחזות ועלילות", יוחנן בן אהרון חזק, הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.
* "יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה", ד"ר גיורא פוזיילוב, הוצאת משרד החינוך, 2008, 299-305

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]