עריכת הדף "משה חפץ"

רבי '''משה חפץ מצאוואס''', מכונה בשם ר' משה חריף, מגאוני ליטא.

הוא היה מבין שלושת הגאונים הראשונים שאדמו"ר הזקן ביקרם לאחר המאסר ב[[פטרבורג]].

כאשר [[אדמו"ר הזקן]] הגיע למאוואס הוא נתקבל בלעג, ואף ר' משה לא כיבדו במיוחד. כאשר הוא הגיע לר' משה סיפר לו ר' משה כי הוא - עצמו - נקרא בכינוי "חריף", ואילו [[הגר"א]] נקרא בכינוי "הגאון". באותה הזדמנות הוא סיפר על קושיא חזקה שהציע לגאון ועל שאז נוכח לראות החילוק בין חריף לגאון. אדמו"ר הזקן החל ליישב את הקושיא בטוב טעם ודעת. רבי משה התפעל מאוד, ואז אמר לאדמו"ר הזקן, כי הכסא עליו הוא יושב הוא כסא מיוחד, מפני שלא ישבה עליו אשה בעולם, וכדי להביע את הערצתו אליו יתן לו כסא זה והוא ישב על כסא רגיל, ואכן כך היה.

הוא היה סגי נהור. באותה הזדמנות אמר: אילו זכיתי, הייתי פוקח עיני מאור תורתכם. <REF>[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 38, מפי הרמ"ל שפירא.</REF>

לאחר הביקור הוא נשאר בקשר ידידות עם אדמו"ר הזקן. בקשר לכך סיפר פעם ל[[אדמו"ר האמצעי]] כי פעם באה לפניו שאלה חמורה על עגונה שבאו עדים להתירה. הוא שלח שאלה לאדמו"ר הזקן, שהשיב לו לעיין בכמה מראי מקומות. הוא התפלא מאוד, ושלח שוב לאדמו"ר הזקן, ואז קיבל עוד מענה לחכות עוד שבועיים. במשך השבועיים הופיע לפתע הופיע לפתע הבעל. רבי משה בא בטרוניה לאדמו"ר הזקן שהסתמך על רוח הקודש, ואז הוכיח לו אדמו"ר הזקן כי העדות לא התירה להנשא ע"פ ההלכה. <REF>רשימות זקני החסידים [[תשכ"ח]] ניו יורק. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 39.</REF>.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|חפץ משה]]