עריכת הדף "ליל ניטל"

{{עריכה|חלק מהדברים חוזרים על עצמם. חלוקת פסקאות}}
[[תמונה:ליל ניתל.jpg|left|thumb|250px|הרבי [[מלך המשיח]] שליט"א משחק שאח עם חותנו [[הרבי הריי"צ]] (התמונה אינה מליל ניטל)]]
'''ליל ניטל'''{{הערה|1=[[הרבי]] מביא ב[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15848_61.pdf מכתב (ט' טבת תשל"ה)], ב' סיבות לקריאת הלילה בשם זה: א. "ניטל" מלשון העדר. ב. "ניתל" מלשון 'תלוי'.}} הוא הלילה בו נולד [[ישו הנוצרי]] יימח שמו וזכרו, ובלילה זה נוהגים שלא לעסוק בלימוד התורה, על מנת לא להוסיף חיות בקליפות.

==מנהגי לילה זה==
בהיות ובלילה זה חוגגים הנוצרים את יום אידם, נוהגים שלא ללמוד תורה בליל זה עד חצות{{הערה|1=כך מופיע בלוח היום יום שבהערה הבאה, וכן ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5123&search=%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9C אגרות קודש אגרת ה'קכג].}}.

הסיבה לכך שבעבר נהגו לא ללמוד תורה בליל זה, היתה מפני שהגויים היו יוצאים מבית יראתם, והיה בהליכה ברחובות חשש [[עבודה זרה]] שמא יצטרך להשיב שלום לאחד הגויים וכדומה, ולכן לא היתה אפשרות ללכת ולהתאסף בבית המדרש ללמוד תורה.

כיום, הסיבה העיקרית שלא לומדים בליל זה היא בכדי שלא להוסיף חיות באלו החוגגים ביום זה{{הערה|1=[[תבנית:היום יום/י"ז טבת|לוח היום יום י"ז טבת]], וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/10/17&search=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%A3+%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA דברי הרבי בעת ניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר].}}, ולכן, נוהגים שלא ללמוד דוקא בתאריך הולדתו על פי לוח השנה הלועזי, ודוקא בלילה בו הגויים חוגגים בפועל.

[[הרבי הרש"ב]] התבטא פעם{{הערה|1=[[לוח 'היום יום']] שבהערה הקודמת.}}: {{ציטוטון|המתמידים ששמונת השעות האלו נוגע להם בנפש, איני מחבב}}{{הערה|1=במדינת רוסיה לילות החורף ארוכים במיוחד, ושמונה השעות עליהם מדבר הרבי הרש"ב, כוונתו לשעות שבין השקיעה לחצות הלילה.}}.

ידועים דברי [[הרבי הריי"צ]] ש{{ציטוטון|נוהגים שלא ללמוד בניתל עד חצות לילה, והטעם כפי ששמע מאביו, אדמו"ר הרש"ב נ"ע "כדי שלא להוסיף חיות" באותו האיש ובההולכים בשיטתו עתה}}.

על משך הזמן של "ליל ניטל" אמר [[הרבי]] כי כנראה יש לומר שבכל מדינה צריך להיות בליל אידם דמדינה זו בזמן הזה (כ"ה דצמבר - ע"פ מנין ולוח שלהם) שהוא על פי חשבון תקופת ר' אדא (- ברוב מדינות העולם בזמננו) כולל ארצות הברית, וגם במדינת רוסיה כמנינם עכשיו.

אדמו"ר הרש"ב נהג בניתל "לשחק" "שאח" או לעמוד בשעת מעשה והציע איך לשחק, שאפילו בזמן שלא ניתן לברר באופן ישר על ידי לימוד התורה - ניצל ופעל בירור עם תועלת, משחק שיש בזה חכמה, ועוד מעלות נוספות. ומזה ישנה הוראה ונתינת כח כיצד לנצל הזמן של "ניתל" - לא להיות בטל ח"ו, אלא לתועלת - ובפרט להוסיף בעניני חכמה, או בהוספה בצדקה וחסד, או בהנהגת הבית.

גם יכולים לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קדשו של הרבי על ידי התמונה שישנה ממנו, ועל אחת כמה וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו שתואר פני קדשו מוסיף באהבה ויראה - וכפי שנהוג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.

בשנת [[תש"נ]] חל לילה זה בנר שלישי ד[[חנוכה]], ולאחר תפילת [[ערבית]] והדלקת הנרות אמר [[הרבי]  [[שיחת קודש]] קצרה בה הזכיר גם חלקי פסוקים ודברי חז"ל.

==מנהגי החסידים==
פעמים רבות חל לילה זה בחג החנוכה, והחסידים עסוקים ב[[מבצע חנוכה]].

עיסוקים נוספים בלילה זה:
*משחק בשח-מט.
*קריאת [[סיפורי חסידים]]{{הערה|1=כך הורה הרבי לר' [[יוסף וינברג]] לנהוג בתוכנית השבועית של לימוד התניא ברדיו, כאשר התוכנית חלה בליל ניתל.}}.
*צפיה בוידאו מהרבי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65690 ניתל, מקורו ומנהגו] חוברת מאת הרב בלאו מישיבת חובבי תורה - {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}