עריכת הדף "תשליך"

[[קובץ:הרבי בתשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בתשליך(צולם על ידי נוכרי)]]
==המנהג==

אחר מנחה יום א׳ דראש־השנה, קודם שקיעת החמה, טוב לילך מחוץ לעיר אל באר המים או מעין, כי מים מורים על ה[[חסד|חסדים]], וגם [[דגים]] רומזים על עינא פקיחא.

ויאמר שלוש־עשרה מידות שבפסוקים ״מי אל כמוך״ שהם כנגד שלוש־עשרה מידות ״ה׳ ה׳ אל רחום״ וגו׳. ויכוין בכל מידה אל מידה אחת שבפסוק ״ה׳ ה׳ אל רחום״, ולא יאמרם.

ואחר־כך ״מן המצר״ וגו׳, והם כנגד תשע מידות ״ה׳ ארץ אפים״ וגו׳. ויאמר מזמור ״רננו צדיקים״. ואחר־כך יאמר ״לא ירעו.. כמים לים מכסים״<ref>[[סידור אדמוה"ז]]</ref>.

==יהי רצון==

ביהי רצון דתשליך צריכים לומר: ״עת רצון לפניך ויהיה עולה לפניך קריאת״ כו׳<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

==ניעור שולי הטלית קטן==

אחרי שגומרים סדר תשליך, מנערים שולי הטלית־קטן<ref>לוח [[היום יום]] עמ׳ צב. ס׳ המנהגים.</ref>.
== תשליך ==

תיאור סדר תשליך, כפי שתיאר אותו אחד התמימים:

:::''אחר [[תפילת מנחה]] יצאו כולם והאדמו"ר [[הרש"ב]] בראשם לנהר הנמצא בתוך העיר, לסדר “התשליך”. מסדר התשליך נהרו כל קהל החסידים אל האולם הגדול לאמר תהלים, ואחר־כך הכין כל אחד לעצמו מקום לעמידה לשמוע המאמר... באמצע האולם קבעו מקום מיוחד לישיבת האדמו"ר, כסא ושלחן קטן, ומסביב סביב העמידו שולחנות כמין מ"ם סתומה.. מסביב מרכז השלחנות סובבים ועומדים כל קהל עדת החסידים בשורות שורות.. התמימים בני הישיבה ועמהם החסידים היודעים פרק בשיר וזמרה, התחילו לנגן ניגונים חב”דיים...

:::''כשהגיע מועד זמן תפילת ערבית בא האדמו"ר אל העולם. תיכף הושלך הס, וכרגע כמימרא הפסיקו הניגונים. התפללו תפילת ערבית, ואחר־כך ישב לו האדמו”ר על מקומו שהכינו לפניו על־יד השלחן הקטן העומד בתוך מרכז השולחנות באמצע האולם.. רגעים אחדים הכין עצמו האדמו”ר לאמירת המאמר.. בידיו משלב מטפחת באצבעותיו כדרכו בקודש תמיד בעת המאמר.. ומתוך דומיית שקט השוררת באולם מתחיל האדמו"ר לומר המאמר...

:::''אחר שגמר האדמו"ר המאמר והלך לביתו, התקבצו החסידים סביב ה[[חוזר]] לשמוע [[חזרה]]. כשגגמרה ה'חזרה' כבר היתה השעה מאוחרת בלילה, והזקנים והבעלי־בתים הלכו לביתם לשמוח בסעודת יום־טוב. אמנם האברכים והצעירים בני הישיבה עוד נשארים בבית־המדרש וכופלים ושונים לחזור המאמר...

:::''כשהגיע זמן קריאת התורה נכנסו כולם לאולם הגדול לשמוע ההפטרה וסדר התקיעות מהאדמו"ר, ואחר־כך חזרו לאולם הקטן והתפללו במנין מיוחד.. לפניהם עומד היום עוד עבודה רבה, לשמוע המאמר השני שיאמר האדמו"ר בעת עלות המנחה, ואחר־כך לחזור עליו עד שידעו אותו בעל־פה...

במוצאי יום־טוב, אחר ה[[מאמר]] השני שאמר האדמו"ר (שהיה המשך למאמר הראשון), יצאו כל העם במחול וריקוד...<ref>[[התמים]], ד, עמ׳ פו.</ref> 

המנהג בליובאוויטש, שבמוצאי ראש־השנה, אחר המאמר השני, מנגנים את [[ניגון האדרת והאמונה|ניגונו]] של [[שלמה דער געלער]] מ[[נעוול]]<ref>ראה [[ספר הניגונים]], א, עמ׳ נז, ניגון קד.</ref>, ויוצאים במחול<ref>[[לשמע אזן]], עמ' 104.</ref>.

אצל הרבי הונהג שהכל הולכים ל״תשליך״ במיוחד בחורי הישיבה והאברכים בסדר מסודר, תוך שירת ניגוני חב״ד<ref>קובץ־ליובאוויטש, 13 [תשט"ז], עמ׳ 58</ref>.

==עריכת התשליך ביום י״ג מדות==

רבי [[ישראל מרוז'ין]], היה הולך לתשליך לא בראש השגה, כי אם בי"ג מידות (ד' דעשרת ימי תשובה); כאשר היה אדמו"ר הריי"צ בארצות־הברית בשנת תר"צ הוא הלך לתשליך שלוש פעמים: א. ימים אחדים לפני ראש השנה ב. במוצאי ראש השנה ג. לי"ג מידות<ref>משיחות אדמו"ר מוהריי״צ בר"ה תרצ״א — [[אגרות קודש]] אדמו״ר מה"מ, ב, עמ׳ רנב.</ref>. ולפי גירסא אחרת, הלך פעמיים לתשליך: במוצאי ראש־השנה ובי״ג מידות<ref>הרבי בשם חותנו, [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ כ.</ref>. אדמו"ר הריי"צ הסביר זאת ביומנו משנת [[תר"צ]]; את הסיבה שנסע במוצאי ראש־השנה: "..נוסעים אל הוף הים, כי לילך אל נהר ל״תשליך״ לא היה אפשר מפני ריחוק המקום, וחפצתי לראות מים חיים במוצאי ר״ה". ול"תשליך" נסע ביום ה׳ בשלוש עשרה מידות.<ref>[[ימי מלך]], א, עמ׳ 335.</ref>.

למרות ש[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]]<ref>תקפג, ז.</ref> וב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] אינו מחלק בין ראש השנה שחל בחול או בשבת, וכותב שביום הראשון של ראש השנה הולכים לתשליך, בכל זאת בדורות האחרונים נהגו שאם חל ביום השבת הולכים ביום השני של ראש השנה.

מסגנון דברי אדמו"ר הזקן בסידורו מוכח דאין לומר כדעת הסוברים שעל פי הקבלה אין אומרים ״תשליך״ בשבת. והגם שלכתחילה אין גוזרים מעצמנו גזירה שמא יוציא וכו', אך כשראו שרבים נכשלו והוציאו בפועל — גזרו<ref>על־פי שיחת ו' תשרי [[תש"ל]]. וראה גם המדובר בליל ב׳ דר״ה תש״ל: [[המלך במסיבו]], ב, עמ׳ יח יט.</ref>

==טלטול==
אדמו"ר הריי"צ ראה שמטלטלין בראש השנה (שחל בחול) סידורים ל"תשליך", ולא אמר מאום<ref>המלך במסיבו. ב, עמ׳ יח.</ref>.
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אוצר מנהגי חב"ד}}
{{ראש השנה}}
[[קטגוריה:ראש השנה]]