עריכת הדף "לוח היום יום"

באור לכ’ כסלו תש”ג פנה [[אדמו"ר הריי”צ]] אל חתנו, [[הרבי|כ”ק אדמו”ר שליט”א]], וביקשו “יואיל לסדר לוח השנה מתחיל מי”ט כסלו זה עד י”ט כסלו הבע”ל, ויבואו בו ביחוד: א) שיעורי לימוד בחק יומי השוים לכל נפש . . ב) מנהגי חסידי חב”ד. ג) לקוטי פתגמים מתורת החסידות ודרכי החסידים, ענינים קצרים לכל יום מימות השנה. את הלוח אשר יסדר יכנה בשם היום יום, לוח אור זרוע לחסידי חב”ד”.

משך ארבעה חודשים עמל הרבי על מלאכת המחשבת של עריכת הלוח, ובמכתבים מאותה תקופה מתנצל הרבי על עיכוב התשובות לפונים אליו בשל “הטרדה רבה בסדור הלוח לחסידי חב”ד היוצא לאור בימים אלה”. הרבי דלה פנינים ואוצרות חמדה מתוך שיחותיו ואגרותיו של הרבי הריי”צ שהיו תחת ידו, ואף מאוצר רשימותיו הפרטיות ליקט אבני חן ושיבצם במשבצות הזהב של לוח ‘היום יום’.  

רק לקראת י”א ניסן יצא הקובץ לאור עולם, וכפי שפורסם אודותיו בגיליון “[[הקריאה והקדושה]]”: ”היום יום. תחת שם זה הופיע בימים אלו קובץ המכיל אוצר שבו דברים מ’מנורת שמונת הנרות’...”. 

הלוח, שבצורתו בנוי כלוח-שנה לכל דבר, מתחיל ב[[י”ט כסלו]] -ראש השנה לתורת החסידות.

==התייחסות אדמו"ר הריי"צ==

“אני יכול להסתמך ב”ה על הסייעתא דשמייא המיוחדת שזכיתי לה, שכל דבר שהנני מניח שהוא לטובת הרבים, עוזר השי”ת שבמוקדם או במאוחר, על ידי כמה סיבות שונות, בא הדבר לידי ביצוע”, בהתבטאות מיוחדת זו, שנשמעה מפי קדשו של הרבי הריי”צ בהתוועדות אחרון של פסח ת”ש, בחר הרבי הריי”צ לחשוף את התוכנית לעריכת לוח “היום יום”. 

בהמשך לדבריו אלו, אמר הרבי שהיה צריך לקבוע את כל מנהגי חב”ד בספר מיוחד לצד פתגמים וסיפורים קצרים, ושהכל יהיה מסודר בהתאם לחיים היום-יומיים, כמין ‘חק יומי’ לעדת חסידי חב”ד. “כזה ליקוט מסודר”, אמר הרבי הריי”צ, “מסוגל לעשות רק ‘פנימי’ עמוק, מסודר יסודי, בעל דעת רחבה ועמוקה”. 

החיבור הגדול היה למראה עיניו של הרבי הריי”צ, כפי שכתב הרבי באיגרת ששיגר ל[[הרב יעקב לנדא]] ע”ה: ”כל ההנהגות שהדפסתי ב”היום יום” הכנסתים על פי הוראת כ”ק מו”ח אדמו”ר שליט”א, וקודם ההדפסה היו עוד הפעם נגד עיניו (ויש מהם שציוה להשמיט באמרו שאינם הוראה לרבים)“. כך גם בסיון תשמ”ט התבטא הרבי אודות ה”היום יום” -”הספר’ל הזה, שנדפס בחיי נשיא דורנו, היה לנגד עיניו בפרטי פרטיות”. 

הרבי הריי”צ שמח מאוד כאשר קיבל לידיו את החיבור הנדפס מידיו של [[הרב שלמה אהרן קזרנובסקי]], והתבטא בהתפעלות: ”הלוח הזה הוא מזון רוחני יום-יומי”! בהזדמנות אחרת אמר ל[[הרב חדקוב]] במנגינה מיוחדת: “היום -יום! דער טאג איז טאג!” [=היום הוא יום]... במכתב מאותם ימים כותב הרבי הריי”צ לאחר החסידים “ודאי קיבלתם את הספר ‘היום יום’, שהינו ספר בפורמט קטן - כפי שעל החסיד להיות בעיני עצמו - אך גדוש בפנינים ואבני חן מאוצרות אדירים ואיתנים. זו ב”ה יצירת איכות חסידית אמיתית. השי”ת חנן , בלי עין-הרע, את חתני הרב הגאון ר’ מנחם מענדיל שליט”א שיוכל לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר - כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא” (אג”ק ח”ז ע’ רלא). 

הרבי הריי”צ עצמו היה לומד את “היום יום”, ואף הראה כמה פעמים כיצד אפשר “לחיות” עם הפתגם היומי. יש מכתבים בהם מצטט הרבי הריי”צ את פתגם “היום יום” לאותו היום, ומשתמש בו כמורה-דרך בהוראותיו - ביום זה -לפונים אליו. בהתוועדות חג השבועות תש”ג התבטא הרבי הריי”צ, שמי ששומר את שיעורי “היום יום”, ביכולתו ללכת “לגמרי אחרת” לקראת קבלת התורה! 

==הלוח מתקבל בעולם==

הלוח החדש התקבל “בחיבה בעולם החסידי”, כתיאורו של הרבי מה”מ (אג”ק ח”א ע’ קסז). מנהלי [[כולל חב”ד]] הביעו את שמחתם במכתב שנשלח לרבי: ”קובץ זה הוא מלא תוכן מצוי שרשי עמוק של יסודי החסידות, רוחה ונשמתה. נתון בסדור ונחוח נפלא לשמוש יום-יומי וברוח זה נתקבל, ביחוד אצל אנ”ש ושאר חוגים תורניים. ומקרב לב נאמר לו:יישר חילו!”. 

בהוראת הרבי הריי”צ, הפיץ הרבי את הלוח בכל דרך אפשרית, ו”בכל השטורעם”. בין השאר שלח הרבי את הלוח לאחיו [[הרב ישראל אריה לייב]] ע”ה, שהתגורר באותה תקופה בתל-אביב. לאחר שעייין בספר, החל לרקוד מרוב שמחה והתפעלות. “אחי שלח לי את חיבורו הראשון”, סיפר בהתרגשות לסובבים אותו. אך הוסיף בצער: ”חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה”. בהזדמנות אחרת אמר: ”תמיד ידעתי שלאחי יש “ר גוטע קאפ”, אבל עד כדי כך!”... 

==יחודו של הלוח==

לוח “היום יום” לא נועד להיות “לוח שנה” רגיל, אלא הרבה מעל ומעבר לזה. מעצם העובדה שהלוח הופיע רק בחודש ניסן, למרות שהוא מתחיל בי”ט כסלו - מובן שמלכתחילה יועד הלוח להיות לחם חוקם של חסידי חב”ד לדורות. 

לוח סתם יוצא מכלל שימוש בחלוף שנתו, אולם בלוח זה, שהוא “אור זרוע לחסידי חב”ד” -הרי עם השנים הולכת אותה זריעה וצומחת. לוח זה, השזור בדברי אלוקים חיים, הוא “לוח נצחי”. ואמנם, דווקא בחלוף השנים התגבר השימוש בלוח, והעיון בלוח הפך ללחם חוק בין חסידים, עד שנשתרש המנהג -בבית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש, ומשם לבתי כנסת חב”ד ברחבי העולם -לחזור את פתגם “היום יום” לאחר התפילה.

==הלוח והקשר למשיח==

הלוח עצמו מלא וגדוש בעצות מעשיות -מה אפשר לעשות כדי להקל את אותם “חבלי משיח” ולקבל את פני משיח צדקנו. 

כך מיד בתחילת הלוח, בכ”א כסלו, כותב הרבי: “יש לשנן בעל-פה, כל חד לפום שיעורי’ דילי’, ולחזור עליהם בעת ההליכה ברחוב - בכך נזכה לקבל פני משיח”. 

בה’ טבת כותב הרבי ש”בימות המשיח יראו את מעלתן של הודאה ותמימות, שהכל מאמינים באמונה טהורה בהקב”ה, בתורתו ומצותיו . . מלך המשיח יוכיח ויבאר את ה”מעשה גדול” של התמימות -עבודה לבבית-רצינית”. 

כמה ימים אחר-כך, בט”ו טבת, כותב הרבי: “הסכת ושמע ישראל, העת הזאת היא מועד הגאולה על ידי משיח צדקנו, והיסורים הבאים עלינו הם חבלי משיח, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה . . “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך”, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש” 

“בפרט בזמן הזה, אשר בחסדי השי”ת אנו עומדים על סף הגאולה”, כותב הרבי בח’ שבט, “עלינו להתאמץ בכל מיני אימוץ, לחזק כל עניני הדת בהידור מצוה, ולשמור את כל המנהגים מבלי לוותר אף כל שהוא, ומצוה וחובה על כל רב בישראל להודיע לקהל עדתו כי הצרות והיסורים חבלי משיח המה, וה’ אלוקינו דורש מאתנו לעשות תשובה לתורה ומצוות, שלא נעכב ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש”. 

בכ”ב ניסן כותב הרבי על התגלות העניין של “סעודת משיח” באחרון של פסח, ויום למחרת כותב:”קיים העניין שאחרון של פסח הוא גילוי מהמשיח, ששייך לכל ישראל. פסח ענייני ‘מדלג’ ו’ליל שימורים’, ובכלל בולטת החירות, ואחר-כך נקלעים לעניני העולם -ולכן הוא הגילוי מהמשיח, התוקף הניתן כדי לאפשר ההליכה בעולם”. 

פתגם שנוגע במיוחד לימינו אנו, הוא המופיע בכ”ד אייר:”בביאת המשיח תתגלה מעלת הפשיטות והתמימות שיש בעבודתם של אנשים פשוטים שמתפללים ואומרים תהלים בתמימות”. 

“בזמן הזה, בעקבתא דמשיחא ממש, החובה על כל אחד מישראל לדרוש בטובת זולתו, בין זקן בין צעיר, לעורר לתשובה, למען שלא יצא ח”ו מכלל ישראל שיזכו, בעזה”י, לגאולה שלימה”, כך כותב הרבי בי”ח סיון. 

“מעלת המשיח”, כותב הרבי בא’ מנחם אב, “שיהיה עניו, דהגם שיהיה בתכלית הגדלות, וילמוד תורה עם האבות ומשה רבינו ע”ה, בכל זה יהיה בתכלית הענווה והביטול ללמוד גם עם אנשים פשוטים”. 

יומיים אחר-כך כותב הרבי:”אז, כשהמשיח יבוא במהרה בימינו אמן, יתגעגעו לימי הגלות. או אז יחרה מדוע לא עסקו ב’עבודה’. אז כבר יחושו את הכאב הגדול שבהעדר העבודהכעת, ימי הגלות-הם ימי העבודה להתכונן לביאת המשיח במהרה בימינו אמן”.