לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מיקי בהגן
"
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
גרסה מ־15:56, 8 ביולי 2013 מאת
שנוזל
(
שיחה
|
תרומות
)
(
הבדל
)
→ הגרסה הקודמת
|
הגרסה האחרונה
(
הבדל
) |
הגרסה הבאה ←
(
הבדל
)
אזהרה: אתם עורכים גרסה ישנה של דף זה. אם תשמרו את העריכה, כל השינויים שנעשו מאז גרסה זו יאבדו.
עריכת הגרסה החדשה ביותר
חזרה להיסטוריית הגרסאות
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:מיקי בהגן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקי (מיכאל) לאחר חזרתו בתשובה]] '''מיקי בהגן''' (או '''מיכאל'''; [[י"ב אלול]] [[תשי"ב]]), במאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי, מפיק ויוצר סרטים ואיש מוסיקה, ש[[בעל תשובה|חזר בתשובה]] בעקבות מכתב מסעיר שקיבל מבנו. כיום הוא [[חסיד חב"ד]] ומתעסק בתיעוד והפקת סרטים חינוכיים, [[ניגוני חב"ד]], ותיעוד אישי של מסע חייו. == תולדות חייו == [[קובץ:מיקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקי מאחורי המצלמה בעבודתו כבמאי סרטים]] מיכאל נולד בשנת [[תשי"ב]] ב[[תל אביב]] להורים ניצולי [[שואה]], רחוקים מחיי [[תורה]] ו[[מצוות]] אך שומרי [[מסורת]]. אביו, שלמ'ק, ברח מ[[פולניה]] בגיל 16, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) ל[[ליטא]], לאחר מכן ל[[רוסיה]] ובשנת [[תש"א]] (1941) הגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר כמה חודשים התגייס לבריגדה היהודית בצבא הבריטי על מנת להלחם בגרמנים. לאחר המלחמה ניסה לחפש את שארית בשרו שאולי נשארו, אך מהר מאוד גילה שכולם נרצחו במחנות ההשמדה. זמן קצר לאחר מכן גילה שאמו כן שרדה את המחנות ונמצאת בארץ ישראל. הוא נסע לארץ שם פגש את אמו ומספר חודשים אחר כך הגיע להתיישב בארץ. הקשר היחיד של המשפחה עם שמירת תורה ומצוות הסתכם בהליכה ל[[בית הכנסת]] ב[[ליל שבת]], [[קידוש]], ו[[הבדלה]] בבית הסבתא. למרות מיעוט המצוות אותם קיימו במשפחה, החמימות לחיי תורה ומצוות הייתה חזקה, והילדים חונכו על כיבוד איתן של מסורת התורה והמצוות. בגיל התיכון הגיע לידי אביו מסרטת וידאו 'סופר 8', ובתור תחביב התחיל להתעסק בהסרטת סתמיות. כששירת ב[[צה"ל]] בחטיבת הצנחנים, כבר הוציא את סרטו הראשון "הרוח" ([[תשל"ב]] - 1972) יחד עם חביריו החיילים. כשהשתחרר מהצבא פנה ללימודים אקדמיים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[תל אביב]] בחוג לקולנוע וטלויזיה. ובמסגרת לימודיו הפיק את סרטו השני "השיר של שפירא" שזיכה אותו בפרס הבמאי הטוב ביותר בתחרות הסטר הקצר בשנת תש"מ. בשנת [[תשמ"א]] סיים את לימודיו בקבלת תואר ראשון. בשנים שאחר כך השתתף בהפקת וכתיבת מאות סרטים ועבודות וידאו נוספים, חלקם עלילתיים וחלקם דוקומנטריים (תיעודיים) - לגופים כמו הצבא ומשרד הביטחון. הסרטים קיבלו רייטינג גבוה והוקרנו במקומות רבים בעולם. חלקם זיכו אותו בפרסים שונים. תקופה מסויימת התגורר ב[[אילינוי]], [[ארצות הברית]]. בתשס"ב פירסם את ספר המתח שלו "שיר ערש", ובשנת תשס"ז הוציא את סרטו הדוקומוניטרי "המכתב" - סיפור חזרתו בתשובה. בראיון לערוץ הראשון אמר: "אחרי 35 שנות בימוי, אני מפנה את המצלמה לכיוון משפחתי". == חזרתו בתשובה == בנו שחר-שמואל, מהנישואים הראשונים, חזר בתשובה בעקבות לימודי ה[[תנ"ך]] בתיכון. סגנון הלימודים בתיכון, המציג את סיפורי התנ"ך כאוסף סיפורי פולקלור וכמעשיות, ולא כדרך חיים, בניגוד לחינוך אותו קיבל בבית, קומם את שמואל - והדרך לחזרה בתשובה הייתה קצרה. בנו נכנס ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[בני ברק]], ומיכאל נהג לבקר אותו לעתים קרובות בישיבה. באותה תקופה התחתן מיכאל בשנית עם אשתו ג'ולי (כיום רות), מ[[צרפת]] שעברה [[גיור]] רפורמי בארץ, אך למיכאל שלא ידע הרבה זה הספיק. נושא הגיור כהלכה לא הטריד אותו, והחמימות והקרבה הגדולה שרחשה אשתו כלפי מנהגי ישראל, היוו בשבילו חותמת כשרות ליהדותה. לאחר הנישואין המשיך לנסוע לבקר את בנו בישיבה, אך בכל פעם שהגיע בנו נעלם. כשהדבר חזר ונשנה הבין שמשהו ביחסים עם בנו השתנו. בהזדמנות נוספת שהגיע לישיבה בניסיון להיפגש עם בנו הגיע לידיו מכתב שהשאיר, בו הוא כותב שאינו מעוניין לפגוש בו יותר כל עוד והוא נשוי לאשתו ה[[גוי]]ה. המכתב זעזע אותו לחלוטין, ולמרות הפגיעה מלווה בכאב והכעס העצום שחש כלפי המכתב, הבין שאם ייענה בשלילה הוא עלול לאבד את בנו לנצח. יחד עם אשתו החליטו להיענות לדרישה בחיוב. יחד עם אשתו הגיע ל[[בית הדין]] של [[הרב קרליץ]] בבני ברק, שם עברה אשתו את הליכי ה[[גיור כהלכה]], והוא בהתחלת שמירת תורה ומצוות. שמירת ה[[שבת]] הראשונה הייתה קשה למיכאל בעיקר בגלל הניתוק ממכשירי הטכנולוגיה שליוו אותו כל חייו. רק בצהרי השבת גילה שהשבת נותנת לו זמן לחשוב על עצמו ועל משפחתו, ומאז "המשפחה מכורה". === התקרבותו לחב"ד === באותה תקופה התגוררו בקיבוץ נצר סירני יחד עם שני ילדיהם. כשקיבלו על עצמם אורח חיים יהודי הבינו שהדבר יהיה קשה עליהם בקיבוץ, עברו ל[[ראשון לציון]], ורשמו את ילדיהם ל[[גני חב"ד]]. בעקבות הילדים, התחילו לפקוד את [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] שם פגשו ברב הקהילה, [[מרדכי צבי דוברבסקי|הרב דוברבסקי]]. את תהליך חזרתו בתשובה, תיעד והוציא אותו בסרט הקרוי "המכתב". בתחילת התקרבותו נטש לחלוטין את מקצועו בהפקת סרטים במשך כמעט שלוש שנים, כשהוא משקיע את זמנו בתיעוד שיעורי חסידות והפצתם ברשת באמצעות אתר שפתח לצורך כך. כיום הוא חזר חלקית למקצוע הפקת הסרטים, כשהוא מנצל את הידע והמקצוע בתחום היהדות. ב[[תשע"ב]] סיים לצלם סדרת סרטים בנושא פרשת השבוע עם [[יהודה ברקן]] ו[[יגאל הושיאר]]. במקביל הוא מופיע בתוכניות אומנותייות של [[ניגוני חב"ד]] עם ר' [[לב לייבמן]]. אשתו רות מופיעה בפני קהלים של נשים ובנות בישראל ובצרפת עם חלקים מתוך הסרט "המכתב", ומספרת את סיפור חייהם. בראיון לעיתון קן עיתונות דתית סיפר: "בתוך אחד שצמח כאן בארץ והתעסק הרבה עם מוסיקה, נגינה והלחנה, כשאמרו לי 'מוסיקה חסידית' חשבתי שאני יודע היטב במה מדובר. אהבתי את השירים הידועים כמו 'עוד אבינו חי' וכו', אך לפתע נתקלתי בניגונים החסידיים של חב"ד, והבנתי שלא הבנתי כלום. נזרקתי לעולם עשיר מדהים מבחינה מוסיקלית. כל ניגון הוא יצירה מוסיקלית שלימה. ניגון כמו 'הפלפול', לוקח אותך לטיול שאינך יכול לשער היכן יסתיים. ועדיין בכל פעם, אחרי ארבע שנים, אני עדיין מגלה משהו חדש". בעקבות ההיכרות עם ניגוני חב"ד פגש את ר' [[לב לייבמן]], מוסיקאי חב"די, חלילן במקצועו, ויחד החלו לנגן ניגוני חב"ד, כשר' לב מנגן בחליל צד ומיכאל בפסנטר. הניגונים יצאו בדיסק, "קולמוס הלב". ב[[תשע"ג]] הוציא לאור דיסק נוסף עם עשרה מניגוני חב"ד, כשהניגונים מנוגנים ברצף, ללא הפסקות. הסיבה לכך היא שתינוקות לא יתעוררו כשהמוזיקה נפסקת. בראיון ל[[חב"ד אינפו]] אמר: "הרגשתי שאני צריך לפצות את עם ישראל על שבזמנו הדרתי שינה מעיניו. לפני 25 שנה יצרתי את סדרת המתח והאימה, ומאז ועד היום, הרבה מאוד אנשים טוענים שהיא גרמה להם נדודי שינה וסיוטים. הדיסק מבחינתי הוא פיצוי לילדי ישראל על התופעה הזאת, זה בטח ישלח אותם לשנת הלילה עם חיוך מתוק". == קישורים חיצוניים == *[http://www.shiduryashir.com האתר הרשמי]. * '''[http://www.beismoshiachmagazine.org/articles/2012/5/2/the-letter-that-changed-my-life.html המכתב ששינה את חיי]'''. כתבה ב[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]. *גיא קנטור, '''[http://www.hageula.com/news/story/7883.html היוצר חזר לחיק הבורא]''', [[אתר הגאולה]], [[תשע"ב]]. {{מיון רגיל: בהגן, מיקי}} [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]] [[קטגוריה:בעלי תשובה]] [[קטגוריה:במאים]] [[קטגוריה:שחקנים]] [[קטגוריה:מוזיקאים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אינפו
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:קישור שבור
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:דפים עם קישורים שבורים