עריכת הדף "דוב לזרוב"

'''שמעון דוב לזרוב''' היה [[יהודי]] "[[משכיל]]" ואיש עסקים עשיר, מהמקורבים לשלטונות ב[[רוסיה]] שהתגורר בעיר [[סטרדוב]].

לזרוב היה איש עסקים נועז, שלא פעם השקיע את כל כספו בעסקים מפוקפקים שהסיכויים שיצליחו קלושים.

בשנת [[ה'תרמ"א]] (1981) הלשין לזרוב לשלטונות כי [[חסיד חב"ד|חסידי חב"ד]] משתמטים מחוקת הצבא בצורה ממוסדת. ההלשנה הייתה על כל עדת החסידים, כשהיא מתמקדת ב[[זלמן ניימרק|רב ניימרק}} הרוח החיה, וב[[אדמו"ר המהר"ש העומד בראשם.

== משפט סטרדוב ==
{{ערך מורחב|משפט סטרדוב}}
שמעון היה בעל מעמד בעיר, בשל הונו וקשריו עם אנשי המלוכה והיה משתתף בקביעות באסיפות הקהילה של העיר. באחת מאסיפות הקהילה שנערכו אצל רב הקהילה החסידית, הרב [[זלמן ניימרק]], דיבר בלהט נגד ה[[חסידים]] וה[[חסידות]], דברים שגרמו לגירושו מהבית בבושת פנים.

לזרוב הלך להלשין אצל השלטונות שישנה "כת" חסידים העוסקת תדיר בפעולות פליליות בכדי לפטור את הנערים השייכים לקהילה מעבודת הצבא ולשלוח אחרים תחתיהם. בהלשנה סיפר על הרב [[זלמן ניימרק]] שפטר את בנו מעבודת הצבא בעזרת תעודה מזוייפת. כמו כן על הנער [[בוהמן]] שחי באחת מהעיירות הסובבות את העיר, שחסידים העידו עליו שנפטר בשביל להוציאו מרשימות הגיוס. ההלשנה הייתה על עדת החסידים כולה, כש[[אדמו"ר המהר"ש]] עומד בראשה והרוח החיה הדוחפת את כולם נגד השלטון הוא הרב ניימרק.

יחד עם זה הלשין גם על [[ישיבת חב"ד סטרדוב|הישיבה החסידית]] הגדולה שפעלה בעיר בלי רשיונות, דבר שהביא לסגירתה המיידית.

בשנת [[תרמ"ג]] נפתח המשפט, כשבסופו זוכה הרב ניימרק לחלוטין ושאר הנאשמים נענשו בעונשים קלים בלבד.

שנים מעטות לאחר גמר המשפט חלה במחלה ממארת בגרון, ומת מיטה חטופה.

{{מיון כללי: לזרוב, שמעון דוב}}
[[קטגוריה:משפט סטרדוב]]
[[קטגוריה:משכילים]]