עריכת הדף "נסיעה לרבי"

[[תמונה:נסיעה_לרבי.jpg|left|thumb|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[זלמן קליימן]]]]
[[תמונה:עולים לרגל.jpg|left|thumb|250px|שתי חסידים מכתתים את רגליהם ללכת לרבי. צויר על ידי האמן ויקטור ברינדץ']]
[[תמונה:טיסה.jpg|left|thumb|250px|חסידים נוסעים לרבי בשנים הראשונות לנשיאותו]]
אחד מדרכי ה[[התקשרות]] העיקריות של [[חסיד]] ל[[אדמו"ר|רבי]] הינה ה'''נסיעה לרבי''' לעיתים מזומנות. החסידים מייחסים לנסיעה חשיבות רבה, והיא תופסת מקום מרכזי בהווי החסידי.

==תוכן הנסיעה==
הנסיעה לרבי החלה כבר אצל [[הבעל שם טוב]] בדור הראשון של [[התייסדות תנועת החסידות]], והוא קבע אותה ל"חק בתוככי החסידים"{{מקור}}.

הנסיעה לרבי נועדה לחזק את הקשר ה[[פנימיות|פנימי]] וה[[נפש]]י בין החסיד לרבי, והיא אחת מדרכי ה[[התקשרות]]{{הערה|
מלבד התוכן הסגולי שבנסיעה, גם מהפן ה[[הלכה|הלכתי]] ישנו חיוב על האדם להקביל את פני רבו ב[[חג]]י ישראל וב[[מועדים|מועדיו]], אך דבר זה אינו חיוב ממש, ונוהגים להקל בזה.}}.

החסידים מתייחסים לנסיעה לרבי כמצוות [[עליה לרגל]]{{הערה|התייחסות דומה מצד [[הרבי]] ניתן למצוא בשיחות ומכתבים שונים. לדוגמא: מכתב מ[[כ"ח תשרי]] [[תש"ח]] (הודפס ב[[אגרות קודש]] חלק ב' עמוד רנו). [[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת נח]], [[ו' חשון]] [[תשמ"ז]] (נדפס בסדרת ה[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] עמוד 465.}}, ומשתדלים להגיע לבקר אצל הרבי לפחות פעם בשנה, על מנת לשאוב כוחות וחיות ל[[עבודת ה']] במשך השנה כולה{{הערה|פתגם-צחות חסידי ידוע האומר: "רבי לא שנא – חייא מנין" – אם לא נמצאים אצל הרבי לפחות פעם בשנה, חיות מנין תהא?!".}}.

===אופן הנסיעה===
מפאת החשיבות הרבה שהחסידים מייחסים לנסיעה לרבי, היו חסידים רבים שהקפידו להגיע לרבי באמצעות הליכה רגלית, כמו שהיו נוהגים בעליה לרגל בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים.

החסידים הסבירו את מעשיהם, שאינם רוצים 'להתחלק' עם הסוס והעגלה בזכות שיש להם בנסיעה לרבי{{הערה|מסיפורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות ר' שלמה המלמד מ[[נעוועל]], (הודפס ב[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] עמודים רסט-רע).}}.

==זמן הנסיעה==
===חודש תשרי===
[[תמונה:אורחים תשרי.jpg|left|thumb|250px|אלפי אורחים גודשים את 770 באחת התפילות בימי חודש תשרי]]
לאורך הדורות הזמן העיקרי בו נסעו החסידים אל הרבי הוא בחודש [[תשרי]], ב"ימי הסליחות והרחמים", על מנת להתחיל את השנה במקום הקדוש ביותר{{הערה|ראו קונטרס [[בית רבינו שבבבל]]}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא שהמקום הכי מתאים לחסיד לשהות בו ב[[ראש השנה]] הוא אצל הרבי, באומרו: {{ציטוטון|ווי איז דאס ניט אַ איד ראש-השנה אין ליובאוויטש, וואו דען זע אַנדערש}} [=כיצד זה שיהודי אינו בראש השנה ב[[ליובאוויטש]], היכן ימצא אחרת]?!{{הערה|[[ספר השיחות תורת שלום]] עמוד 188.}}.

לרבי הייתה קורת רוח רבה מהאורחים שנשארו עד ל[[ז' מר חשוון]], וכפי שהרבי התבטא{{הערה|ב[[שיחת קודש]] [[שבת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] (הודפס ב[[תורת מנחם התוועדויות|התוועדויות]] חלק א' עמוד 429).}}: {{ציטוטון|נתינת יישר-כח לכל האורחים שליט"א, אשר, הרגש החסידי שלהם האיר בהם בגילוי . . שהיו כל משך חג הסוכות, ובמיוחד – גם המשכו עד שבעה במרחשון}}{{הערה|דבר זה הוא על יסוד המובא בגמרא, שהיהודים בארץ ישראל לא היו מתחילים לבקש על ירידת הגשמים עד לז' מר חשון, שאז חזר אחרון העולים לרגל לבית המקדש, לביתו ולמקומו.}}.

נכון לשנת [[תשע"ג]] לפי הנתונים של ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]] מגיעים מידי שנה כחמשת אלפים אנשים נשים וילדים לשהות בחודש תשרי אצל [[הרבי]], ושוהים במסגרות השונות{{הערה|הילדים שוהים במסגרת מיוחדת של קעמפ 'מחנה משיח'.}}. רוב האורחים הינם בחורי  הישיבות.

===כינוס השלוחים===
[[תמונה:שלוחים.jpg|left|thumb|250px|התמונה הקבוצתית של אלפי השלוחים הנוסעים לרבי מידי שנה. ([[תשע"ג]])]]
אלפי ה[[שלוחים]] הפזורים ברחבי העולם, עסוקים במשך כל ימות השנה ב[[עבודת השליחות]], והזמן העיקרי בו מתאפשרת להם הנסיעה, הוא יחד עם [[כינוס השלוחים]] המתקיים מידי שנה בסמיכות ל[[ראש חודש]] [[כסלו]].

יחד עם השלוחים, נוסעים גם מקורבים רבים, המבקרים אצל הרבי בימי הכינוס, וזוכים להדרכת השליח.

===י' שבט===
לקראת יום הבהיר [[י"א שבט]], יום התחלת הנשיאות של הרבי, מגיעים [[תמימים|תלמידי]] [[פורטל:ישיבות חב"ד|ישיבות חב"ד]] מכל יבשת [[אמריקה]] לשהות אצל הרבי, ומשתתפים בתוכניות מסודרות מטעם הנהלות הישיבות{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74269 אלפי התמימים האורחים התכנסו ללימוד משותף ב-770] {{אינפו}}}}.

===כ"ב שבט===
הזמן העיקרי (בנוסף לחודש תשרי) בו נוסעות לרבי נשי ובנות החסידים, הוא לקראת [[כ"ב שבט]], יום הסתלקותה של  [[הרבנית חיה מושקא]], אשת הרבי.

בכל שנה מגיעה קבוצה גדולה מ[[ארץ הקודש]] המאורגנת על ידי הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]], ובמקביל, פועל ארגון '[[בית מדרש לנשים]]' עם הקבוצות שמגיעות ל-[[770]], ומארגן כנסים והרצאות בהשתתפות [[משפיע]]ים תושבי ה[[קראון הייטס|שכונה]].

===חג השבועות===
[[תמונה:אסיפת_רבנים_שבועות.jpg|left|thumb|250px|קבלת פנים לרבנים האורחים שהגיעו לרבי לכבוד חג השבועות במשרדי הבד"צ דקראון הייטס]]
[[חג השבועות]] הוא הזמן העיקרי בו נושאים הרבנים החסידיים אל הרבי, משום שבשאר השנה הם צריכים להישאר עם בני הקהילה ולשמש להם לעזר בספקות המתעוררות בעניני הלכה, ורק בחג השבועות בו אין מצוות מיוחדות, מתאפשר להם הנסיעה אל הרבי.

בעקבות זה, חג השבועות מכונה אצל החסידים בשם "חג המו"צים", על שם נסיעתם של המורי-צדק בקהילות אל הרבי{{הערה|פעמים רבות נוצלו התאספויותיהם של הרבנים החסידיים לכינוס אסיפות חשובות בעניני הנהגת החסידים, ובענינים הקשורים עם עסקנות הכלל. ה[[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין צדק]] של שכונת [[קראון הייטס]] מארגן מידי שנה קבלת פנים חגיגית לרבנים המגיעים לחג השבועות אל הרבי.}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=62065 הבית דין בקראון הייטס ערך קבלת פנים לרבנים שהגיעו לרבי לחד השבועות] {{אינפו}}}}.

===הנסיעה בשאר מועדי השנה===
חסידים הנוסעים בשאר ימות השנה, הינם חסידים בעלי משפחות, שלא מתאפשר להם לנסוע באמצע חודש החגים ולהותיר את משפחתם בבית, והם נוסעים באמצע השנה.

כמו כן נוהגים חסידים רבים לנסוע יחד עם בנם, לחגוג את בר המצוה שלו אצל הרבי{{הערה|1=[http://www.chabad.info/images/notimage/75241_he_1.pdf בר מצוה אצל המלך], מוסף [[שבועון בית משיח]], "במחנה צבאות ה'", י"א ניסן תשע"ג, עמוד 17.}}{{הערה|1=[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3398 תיעוד מרתק: בר מצוה אצל הרבי] {{וידאו}} {{אינפו}}}}.

חסידים מספרים שכאשר המשפיע ר' [[מענדל פוטרפאס]] נשאל מתי הוא הזמן הטוב ביותר לנסיעה לרבי, השיב שהמענה תלוי באיזו תקופה בשנה נשאלת השאלה, שהרי אם השאלה נשאלת בחודש כסלו, אזי חודש כסלו הוא הזמן הראוי ביותר לנסיעה לרבי, ובאם השאלה נשאלת בחודש תמוז, אזי חודש תמוז הוא הזמן הטוב ביותר, וכך בכל חודש מחודשי השנה.

==ההכנות לנסיעה==
לקראת [[הצ'רטר הראשון]] שארגנו החסידים לנסיעה לרבי, שלח הרבי מכתב מפורט{{הערה|נדפס ב[[לקוטי שיחות]] חלק יד, עמוד 246.}} בו כתב את ההכנות הנדרשות לנסיעה לרבי.

במכתב זה הרבי מורה לנוסעים להוסיף בלימוד תורת החסידות, ובפרט בלימוד מאמרים של הרבי אליו נוסעים.  להוסיף בנתינת הצדקה למוסדות השייכים אל הרבי, ולבקר קודם הנסיעה בחוגים שאינם קשורים לרבי ולקשר אותם לרבי, באמצעות דברי התעוררות מתורתו של הרבי.

בעת הנסיעה עצמה, הרבי מורה לנוסעים ללמוד יחד את שלשת השיעורים של חומש תהלים ותניא, ולהוסיף שיעור בתורתו של הרבי.

במקומום אחרים, מורה הרבי לנוסעים לערוך [[התוועדות]] בקהילתם קודם הנסיעה ולאחריה.

==ניגוני חב"ד הקשורים לנסיעה==
[[תמונה:נוסעים לרבי.jpg|left|thumb|250px|חסידים נוסעים לרבי. ציור: [[יחיאל אופנר]]]]
הנסיעה לרבי תפסה מקום חשוב בהווי החסידי, ולאורך הדורות חיברו החסידים ניגונים שונים בקשר עם הנסיעה לרבי והחזרה מהרבי.

===תקעו בחודש===
{{ערך מורחב|ערך=[[נאשי קראמקי]]}}
חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] חיברו ניגון געגועים שנקרא בשם 'נאשי קראמקי', בו מודגש התוכן של נסיעת החסידים לרבי, שבחזרתם מביאים 'סחורה' [[מאמר|מאמרים]] ששמעו אצל הרבי.

בסיומו של הניגון שרים את המילים "תקעו בחודש", "בחודש השביעי", ו"שובה ישראל", שהינם פסוקים החוזרים על עצמם פעמים רבות בפתיחת ה[[מאמר|מאמרים]] הקשורים לחודש תשרי.

===טייערע ברידער===
{{ערך מורחב|ערך=[[טייערע ברידער (ניגון)|טייערע ברידער]]}}
ניגון זה, נוהגים החסידים לשיר קודם פרידתם, ותוכנו הוא, שהחסידים מבטיחים זה לזה, שאף על פי שעכשיו הם נפרדים האחד מזולתו, הרי זו פרידה קצרה, עד לפעם הבאה בה יגיעו אל הרבי ויפגשו שוב.

===נייע זשוריצי כלאפצ'י===
{{ערך מורחב|ערך=[[ניע זשוריצי כלאפצ'י]]}}
גם ניגון זה חובר על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי, ו[[אדמו"ר הרש"ב]] ביאר את מילות הניגון, שאצל החסידים הנסיעה לרבי היא כמו 'פונדק דרכים' באמצע הדרך, בו נחים ומחליפים כוחות, ולוקחים כח להמשך הדרך, כך גם בעבודת ה', צריך מידי פעם לנסוע לרבי, ולקבל כח להמשיך ה'נסיעה' בדרך של עבודת ה'{{הערה|הרבי ביאר ענין זה בהרחבה בשיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו תשי"א. נדפס ב[[תורת מנחם]] עמוד 106 ואילך.}}

==הגבלות על הנסיעה==
{{ערך מורחב|ערך=[[תקנות ליאזנא]]}}
לאורך השנים, הטילו רבותינו נשיאינו הגבלות שונות על הנסיעה לרבי, והתנו את הנסיעה בפרטים שונים.

בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] התרבו הנוסעים לרבי, וכדי לא להעמיס עליו את העבודה, פרסמו זקני החסידים הגבלות שונות, שקיבלו את אישורו של אדמו"ר הזקן.

ההגבלות הידועות שהרבי מנע חסידים מלהגיע כהוראה כללית, הינם פגיעה במקום השליחות של הנוסע כתוצאה מהנסיעה, או נסיעה שלוקחים לצורכה הלוואה מבלי לדעת מאיפה להחזיר את כספי ההלוואה{{הערה|"במה שכותב אודות נסיעה לכאן, מובן שבמה דברים אמורים – באם יש מוצא לכסף, אבל פשוט שאין מקום להכנס בחובות", ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א לרב איצ'קה גאנזבורג, נדפס בספר [[חייל בשירות הרבי (ספר)|חייל בשירות הרבי]] עמוד 187.}}. 

==הגרלות על נסיעה לרבי==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועדת ההגרלה]]}}
בשנים הראשונות לנשיאות הרבי המצב הכספי של החסידים ב[[ארץ הקודש]] לא איפשר לחסידים לממן לעצמם כרטיס טיסה שלם, והחסידים החלו לאסוף ביניהם סכום כרטיס, והסכום שנאסף הוגרל בין המשתתפים.

הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה, ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, ובמשך שהותו זכה לעלות לתורה בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק משקה בשביל [[התוועדות|התוועדויות] בארץ הקודש, וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.

לפי מה שהרבי הסביר, למרות רק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי זה נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|אגרות קודש חלק י’ עמוד רסג}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.

==עידוד הנסיעה==
[[תמונה:עידוד הנסיעה.jpg|left|thumb|250px|פוסטר לעידוד הנסיעה לרבי בהפקת ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]]]]
החל משנת תשנ"ז פועל ארגון [[את"ה העולמי]] בשיתוף עם ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], לעידוד הנסיעה לרבי, וליצירת אפשרות כספית לנסיעה קולקטיבית של תלמידי התמימים באמצעות מסלול לימודים וקבלת מלגות של [[קרן דור דעה]] בחסות הרב [[שלום בער דרייזין]].

כמו כן דואגים הארגונים להכנה ראויה של הנוסעים באמצעות חלוקת חוברות הכנה מיוחדות הכוללות פתגמים ו[[סיפורי חסידים]] הקשורים לנסיעה.

בשונה מפעילותם של הארגונים הנזכרים הפונה בעיקר אל ה[[תמימים]], ארגון [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח צדקנו]] פועל לעידוד הנסיעה בקהילות חב"ד ברחבי הארץ באמצעות הפצת פוסטרים ועלוני תוכן, ובאמצעות עריכת הגרלה חודשית בין אנ"ש.

[[תמונה:פורקים_החבילות.jpg|left|thumb|250px|[[התוועדות]] ארצית לאורחים השבים מ-[[770]] ביוזמת [[האגודה למען הגאולה]]]]
כמו כן ארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] יוזם מידי שנה [[התוועדות]] 'קבלת פנים' לאורחים שחזרו מהשהות בחודש תשרי אצל הרבי, תחת הכותרת "פורקים את החבילות"{{הערה|1=[http://w.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72541 כינוס עוצמתי של 'בואכם לשלום'] {{אינפו}}}}.

==ראו גם==
*[[הצ'רטר הראשון]].
*[[ועדת ההגרלה]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabad.info/files/pdf/noseim%20larabi.pdf חוברת הכנה לנסיעה לרבי]''' בהוצאת [[את"ה העולמי]] {{אינפו}}
*'''[http://www.chabad.info/newvideo/video.php?id=3160 המסע לליובאוויטש]''' - וידאו מיוחד על חודש תשרי אצל הרבי בשנת תשע"ג. {{וידאו}} {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31318 תעמולה מאסיבית לנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2579 יחיאל אופנר מציג: תצוגת ציורי הנסיעה לרבי] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=31518 זקני החסידים מספרים על הנסיעה הראשונה שלהם לרבי] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/hagrala/ רישום און ליין להגרלה החודשית של התאחדות החסידים] {{אינפו}}
*[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=48594 בתשרי צריך להיות אצל הרבי!] - מאמר דעה של הרב [[זלמן לנדא]] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]