עריכת הדף "יצחק שפרינגר"

[[קובץ:הרב שפרינגער.jpg|left|thumb|290px|הרב שפרינגר [[התוועדות|מתוועד]] ב-[[770]]]]

הרה"ח ר' '''יצחק שפרינגר''', ([[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]]-[[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]]), היה [[שליח]] [[הרבי]] ב[[בולטימור]] שם הפיץ את מעיינות [[תורת חסידות חב"ד]] וקירב מאות ל[[יהדות]] ול[[חסידות]]. בהמשך נתמנה ל[[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים 770]], והתמסר ל[[חינוך]] והדרכת ה[[תמימים|תלמידים]] במשך עשרות שנים.

היה חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]], חבר בהנהלה הרוחנית של חיידר [[אור מנחם]] וישיבת [[תומכי תמימים קווינס]], ובעוד ארגונים רבים אחרים.

==תולדות חייו==
נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרצ"ב]] לאביו הרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז [[לבוב]] ב[[גרמניה]].
אביו התעסק לפרנסתו בעבודת הפחחות.

=== במלחמת העולם השניה ===
כשהיה בן שבע פרצה [[מלחמת העולם השניה]], ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים לעיירה ניסקו. הגרמנים דרשו מה[[יהודים]] את כל הזהב שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.

ב[[שמחת תורה]] נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח [[רוסיה]], ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים [[נהר]].

משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור ל[[פולין]] בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לחזור התגלתה התרמית, וב[[ליל שבת]] נשלחו כולם לגלות ב[[סיביר]]. כשהגיעו לסיביר שוכנו ב[[מחנה עבודה]], שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.

לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' איצ'ה.

בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.

== תהליך ההתקרבות ==
כשהגיעו חזרה לפולין נכנסו הילדים ללמוד ב[[ישיבה]] [[ליטא|ליטאית]]. באותה תקופה פגש האח יחזקאל [[תמימים|תלמידים]] [[חסידי חב"ד|חב"דניקים]], והושפע מהם רבות.

כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה ל[[אנגליה]], החליטה המשפחה להתפצל ואיצ'ה יחד עם אחיו יחזקאל נדדו ל[[פראג]] מתוך מטרה להמשיך ל[[לונדון]]. ב[[פראג]] נכנסו ל[[בית החיים]] בו קבור [[המהר"ל מפראג]], ואחיו ר' יחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.

בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו ב[[ראש השנה]] [[תש"ז]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] הגיעו ל[[מחנה הפליטים פאקינג]], שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] עם דרכונים מזוייפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פאקינג|תומכי תמימים]] שנפתחה במקום.

כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר [[פריז]], שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.

ב[[צרפת]] שהתה המשפחה זמן קצר, והפליגו ב[[אוניה]] לכיוון [[ארץ הקודש]], והיו מהמתיישבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. האחים יחזקאל ור' איצ'ה נכנסו ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].

[[קובץ:איצ'ה צעיר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה ור' [[יהודה לייב רסקין|לייבל רסקין]] בלימוד משותף ב[[770#הזאל הקטן|זאל הקטן]]]]
== אצל הרבי ==
בשנת [[תש"י]] כתב איצ'ה מכתב ל[[הרבי|רבי]] בו הוא מבקש אישור להגיע ל-[[770]]. במענה כתב לו הרבי: {{ציטוטון|מבקש רשות לבוא למוד בישיבת תומכי תמימים ב[[ארצות הברית]], לדעתי כדאי שילמוד עוד משך זמן בישיבתו עתה. להשתדל להוסיף שקידה בלימודו ב[[נגלה]] ודא"ח ([[חסידות]]) וכן ב[[עבודת התפילה]]}}.

בשנת [[תשי"ג]] ביקש שוב אישור מהרבי, כשהפעם הוסיף במכתב כי {{ציטוטון|הנהלת הישיבה סבורה שאני מוכרח לנסוע לכ"ק אדמו"ר שליט"א}}. הפעם הרבי השיב לחיוב, כשהוא מוסיף להעיר בעדינות על ההגזמה ש"מוכרח" לנסוע.

אז החל ר' איצ'ה בהשגת אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], ובערב [[שבת מברכים]] חודש [[ניסן]] בשנת [[תשי"ד]] הגיע בפעם הראשונה ל-[[770]], וזכה לראשונה לראות את הרבי.

ב[[ליל הסדר]] השתתף יחד עם הבחורים בדירת [[הרבי הריי"צ]], ובסיום הסדר ירדו למטה ומרוב התרגשות החלו לרקוד ב'הול' שבכניסה ל-770. כשהרבי חזר מללוות את אימו, [[הרבנית חנה]], הצטרף הרבי למעגל הריקודים, כשבאמצעו תפס בר' איצ'ה וקרא לו: {{ציטוטון|שפרינגר, גייט ארויס פון די הגבלות!}} (תרגום:שפירנגר, צא מההגבלות!). המקרה הזה נחרט אצל ר' איצ'ה באופן מיוחד{{הערה|ר' איצ'ה סיפר על כך בראיון ל[[בית משיח(שבועון)|בית משיח]]}}.

באחת ה[[יחידות|יחידויות]] של ר' איצ'ה אצל הרבי, שאל אותו הרבי אם הוא נוטל חלק ב[[של"ה|שיעורי לימדו הדת]] שמוסרים הבחורים לתלמידים יהודים הלומדים בבתי ספר עממיים, וכן שאל אותו הרבי אם הוא דובר [[אנגלית]]. מיד בסיום היחידות פנה ר' איצ'ה לחבר וביקשו שילמד אותו את שפת האנגלית. לימוד השפה עזר לו בהמשך בקירוב סטודנטים כשהיה ב[[שליחות]] ב[[מרילנד]], משם קירב ר' איצ'ה יהודים רבים שנהפכו ברבות הימים ל[[חסידי חב"ד]].

== בשליחות בבולטימור ==
עוד בהיותו [[תמים]] קרא לו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|חודקוב]] לחדר המזכירות, והודיע לו שהוא עתיד להישלח ל[[מילאנו]], והוא מחכה לתשובתו. רגע אחרי שיצא מהמשרד עוד כשהוא מהרהר בהצעה, חזר חזרה והודיע מיד על הסכמתו. בפועל לא נשלח למילאנו, וכעבור תקופה נשלח ל[[בולטימור]].

באותה תקופה היו חסרים ב[[ארצות הברית]] [[כלי קודש]], ומוסדות לא חב"דיים היו פונים ל[[מרכז לענייני חינוך]] בבקשה שישלחו אליהם [[רב|רבנים]], [[שוחט|שוחטים]] ו[[מלמד|מלמדים]] ל[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]]. בבולטימור היה קיים תלמוד תורה שהשתייך לחוג ההונגרים, "Aארית הפליטה", ומכיוון שהיה חסר להם מלמדים, פנו למרכז לענייני חינוך בבקשה לעזרה. הרב חודקוב הציע לר' איצ'ה לנסוע לשם להיות מלמד, וכשנתן את הסכמתו והרב חודקוב הכניס מכתב לרבי, הוציא הרבי מענה {{ציטוטון|סע ועשה קונטראקט (חוזה}}.

בשעות הבוקר היה מלמד בתלמוד תורה המקומי, ובשעות הערב קיים חוגי יהדות ושיעורים ב[[אוניברסיטה]] המקומית.

=== סכסוך עם הנהלת התלמוד תורה ===
כעבור תקופה שר' איצ'ה עבד בתלמוד תורה, התעורר סכסוך קטן בעקותיו עזב לבסוף את התלמוד תורה ופתח 'בית ליובאוויטש'.

ב[[חגים]] ומועדים הקפיד ר' איצ'ה לנסוע ל-770, דבר שהכעיס את הנהלת התלמוד תורה. בנוסף, התבקש להשלים [[מניין]] 3 פעמים ביום, בעוד שבשעות המניינים הוא היה מוסר שיעורים באוניברסיטה.

בסוף השנה הראשונה כשחתמו על חוזה נוסף, הוסיפו מנהלי המוסד "ובמקום רינה שם תהא תפילה", כשבכוונתם שבחתימת החוזה הוא מתחייב להשלים מניין. ר' איצ'ה הגיע לרבי עם החוזה לאישור, והרבי הורה לו להוסיף את המילה "להשתדל" לפני השורה אותה הוסיפו. מנהלי המוסד לא הבינו את השינוי, והסכימו לחתום.

שנה לאחר מכן הם דרשו התחייבות ולא השתדלות, והרבי הורה לר' איצ'ה לא לחתום על חוזה חדש. בעקבות זאת פוטר, ומכיוון שזמנו התפנה משעות אחר הצהריים לכל היום, פתח יחד עם חבר 'בית ליובאוויטש', משם הרחיבו את הפעילות להפצת [[יהדות]] וספרי [[חסידות]].

== חתונתו == 
ב[[ראש חודש תמוז]] [[תשי"ט]], נישא לרעייתו מרת איידל. קודם ה[[חתונה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, וביקש שהרבי יהיה ה[[מסדר קידושין]]. הרבי ענה כי זה תלוי באבי הכלה. כלומר, באם הוא יקבל על עצמו לגדל [[זקן]], בשביל שהרבי יהיה המסדר קידושין, היו שתי תנאים: 1. זקן. 2. [[פאה]]. כשאבי הכלה התעקש שלא לגדל זקן, כיוון שזקן מתאים רק לתלמידי חכמים, הודיע ר' איצ'ה לחמיו ש'אם הרבי לא מגיע לחופה, גם אני לא'.

לבסוף הסכים אבי הכלה לגדל זקן, והרבי היה המסדר קידושין. בסיום החופה ביקש ר' איצ'ה מהרבי ברכה לחיים חדשים. לאחר החתונה נכנס חמיו ליחידות אצל הרבי, ואמר שהחליט לגדל זקן רק כי הרבי ביקש. הרבי השיב לו, 'לא בגלל שאני ביקשתי, אלא כי כך כתוב ב[[שולחן ערוך]]'.

בסיום ה[[שבע ברכות]] נסע חזרה לבולטימור, להמשך השליחות, שם היה עד שנת [[תשל"ב]], וניסה להתפרנס ממכירת ספרי חסידות של ה[[מרכז לענייני חינוך]]. ההכנסות היו דלות, והמצב הכלכלי היה גרוע, ור' איצ'ה התעקש למרות הכול להישאר בשליחות. באחת היחידויות, בשנת [[תשל"ב]] הורה לו הרבי לחזור לשכונת [[קראון הייטס]]. השמועה אומרת שההוראה באה בעקבות כמה [[חסידים]] שהיו בביתו של ר' איצ'ה וראו את הדלות המחפירה, וסיפרו על כך לרבי.

== כמשגיח בישיבה המרכזית ==
בתחילה כשהגיע לקראון הייטס, החל לעבוד כ[[מלמד]] ב[[חיידר]] המקומי, [[אוהלי תורה (קראון הייטס)|אוהלי תורה]], ולאחר תקופה קצר קיבל הצעה לשמש כ[[משגיח]] בישיבה שהייתה אז ברחוב טרוי. ב[[כ' חשוון]] התחיל לשמש כמשגיח ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית, ב-770]].

במקביל לתפקידו כמשגיח, החל ר' איצ'ה [[התוועדות|להתוועד]] עם תלמידי הישיבה. באחת היחידויות שאל את הרבי מה עליו לתבוע מהבחורים, והרבי ענה לו {{ציטוטון|די ערשטע זאך מאנען בא תלמידים איז שקידה והתמדה. און גיין העכער}} (תרגום:הדבר הראשון אותו יש לתבוע מהתלמידים, הוא שקידה והתמדה, וללכת מחיל אל חיל). מאז אותה יחידות חזר ר' איצ'ה על המשפט ששמע מהרבי אלפי פעמים, בכל הזדמנות בה התוועד.

ר' איצ'ה שימש כמשגיח ומשפיע בישיבה, והבחורים אהבו אותו אהבת נפש. למרות ריבוי התלמידים בישיבה הוא הכיר את שמות כולם, והיה משוחח ומדריך באופן אישי כל אחד. בחורים שבאו בקשרי השידוכין היו זוכים לשיחה מיוחדת, בה היה מעניק צילום ממכתב של הרבי אודות הזמן שקודם החתונה "יקר מכל יקר".

הוא היה מעורב בחיי הבחורים, והיה מפקח רוחני על פעולותיהם, כמו על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה העולמי]].

== עסקנות ציבורית ==
במשך חייו הוא נשא במגוון תפקידים: מנכ"ל [[בדק הבית]], יו"ר [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]], חבר ב[[הועד למען שלימות העם|ועד למען שלימות העם]] ו[[התנועה להסברה דתית בישראל]], חבר בהנהלת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] וחבר בהנהלת [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. במסגרת תפקידיו פרסם מאות מודעות בעיתונות האמריקאית להזכיר ליהודים ב[[ניו יורק]] על חשיבות [[גיור]] כ[[הלכה]], ו[[שלימות הארץ]].

=== שופר אסוסיאיישן דאמריקה ===
ארגון [[שופר אסוסיאיישן דאמריקה]] הוקם בתקופת הגזירה של [[מיהו יהודי]], אז זעק הרבי בכל שבוע על האסון שהגזירה עלולה להמית על ה[[יהודים]] בכל העולם. מכיוון שהרבי הורה שכל הפעילות בנושא לא תיעשה בשם [[חב"ד]] הקים ר' איצ'ה את הארגון 'שופר אסוסיאייישן', שתפקידו, כ[[שופר]], להרים קול זעקה.

כשהחלה [[פרשת הספרים]] בשנת [[תשמ"ה]] היה מאלו שחשפו את זהות הגנב יחד עם ר' [[חיים ברוך הלברשטם]] והספרן ר' [[יצחק וילהלם]].
 
בשנת [[תשנ"ב]] היה ממארגני ריקודי השמחה ב[[770]] וחבר הועד המייסד של הארגון המפקח עליהם - [[מטה שירה וזמרה לקבלת פני משיח]].

מאז החל הרבי לעורר את להט האמונה בביאת המשיח, התעסק ר' איצ'ה בנושא בשיא ה[[קאך]]. 

בימי [[מלחמת המפרץ]], בעקבות דברי העידוד של הרבי לתושבי [[ארץ הקודש]], באופן של הבטחה, ובהדגשה שחלילה מלעזוב את הארץ, חשב ר' איצ'ה שכדאי היה לארגן [[צ'רטר]] מיוחד בהשתתפות עשרות חסידי חב"ד מהשכונה שיטוסו לארץ ישראל בימי המלחמה, על מנת להדגיש שאכן [[ארץ ישראל]] היא המקום הבטוח ביותר בעולם.

על הצעה זו ענה הרבי: {{ציטוט|תוכן=לעשות תעמולה ככתוב בתורה דבנ"י דכאן, דעירו - והוא בראשם יוסיפו בתומ"צ בפשטות, ות"ח כשיודעיני כמה הוסיפו בפו"מ אזכיר עה"צ|מרכאות=כן}}

בעקבות מענה הרבי, התחיל יחד עם עם ר' [[מנחם נחום גרליצקי|מנחם גרליצקי]], בפעילות מאסיבית בנושא זה. הדפסת טפסים של החלטות טובות ל[[אנ"ש]] ולאנשים בחוץ במגוון שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, פרסית ועוד. מידי שבוע היה מכניסי ל[[רבי]] מאות טפסים. באותה תקופה קיבל עשרות מענות קודש. היות ו[[הרבי]] כתב '''"דבנ"י דכאן דעירו"''' - החל להתעסק גם עם שאר ה[[יהודים]] שבעיר [[ניו יורק]].

===פרסום משיח בעיתונות===
החל משנת [[תשנ"ב]] ועד לשנים האחרונות הפיץ עשרות אלפי טפסים בעיתונות בהם קיבלו על-עצמם אנשים נשים וטף החלטות טובות על הוספה ב[[תורה]] וב[[מצוות]]. בתחילה היתה הכותרת של הטפסים "תן יד לביאת המשיח", אך לאחר זמן שינה ל"תן יד למלך המשיח".

[[קובץ:איצ'ה לחיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' איצ'ה אומר [[לחיים]] ל[[הרבי|רבי]] ב[[תשנ"ג]]]]
בחודש [[טבת]] [[תשנ"ג]] יצא ר' איצ'ה, במבצע [[פרסום זהות משיח|פירסום זהותו של משיח]], בקנה מידה עולמי. במסגרת המבצע, פרסם ר' איצ'ה בעיתון העולמי "ניו-יורק טיימס" ובעיתונים נוספים, סידרת מודעות ענק בהן התבשרו הקוראים כי הרבי מליובאוויטש הוא [[מלך המשיח]], וכדי לקבל את פניו עליהם [[קבלת המלכות|לקבל את מלכותו]] ולהוסיף במעשים טובים.

במשך החודשים שקדמו לפירסום המודעה, מאז תחילת שנת [[תשנ"ג]], עודד הרבי כמעט מידי יום את שירת החסידים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", יותר אנשים ביקשו מ[[משיח|הרבי]] רשות לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח ולהחתים אנשים על כתב קבלת מלכותו, והרבי אישר זאת.

לאור העובדות הללו, שוחח ר' איצ'ה עם כמה מהפעילים הבולטים בפירסום ענייני הגאולה, והחליטו שמוכרחים להתחיל בפעולות עולמיות. כפירסום מודעה בעיתון "[[ניו-יורק טיימס]]" ובעיתונים נוספים. כל מי שעסק בפירסום ענייני [[גאולה ומשיח]], היה בדעה שהגיע הזמן לפרסם את זהותו של המשיח. אבל, היו עסקנים שונים שערמו קשיים בפניהם. הם טענו בלהט שפירסום כזה עלול להזיק לתדמית של [[ליובאוויטש]], עד כדי כך שיהודים עלולים להתרחק מליובאוויטש רח"ל. עסקנים אלו העלו גם סברא, שמכיוון שמדובר בפירסום בקנה מידה עולמי - אי אפשר לצאת לקמפיין כזה ללא רשות מפורשת מ[[משיח|הרבי]], בטענה, ש'''"תשובותיו של הרבי לפרוייקטים אחרים, מקומיים - אינן יכולות להוות רשות לפרוייקט כזה, אשר יביא את המסר לעשרות מליוני אנשים בארה"ב"''. וכן שפירסום זה חודר לתחומי המקורבים שבשאר המדינות, ובכך תהווה למקורבים תהיות בפני השלוחים שבאשר המדינות. המסקנה הייתה לשאול את [[הרבי]]. אם הרבי יאשר את הפירסום, הרי זו תהיה ההוכחה הטובה ביותר שהרבי מעוניין בפירסום [[הרבי|זהותו]] כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, ולא זו בלבד, אלא שתהיה זו הוכחה גם שלדעת הרבי אין לחשוש כלל שפירסום זה ירחק יהודים מליובאוויטש.

לאחר הכנת המודעות כפי שהן היו אמורות להתפרסם - בשלושת השפות: [[לשון הקודש]], [[אנגלית]] ו[[אידית|אידיש]] - הוכסנו המודעות אל הרבי, כל מודעה בנפרד כשר' [[לייבל גרונר]] מקריא את הכותרות, תוך שהוא מציין גם שהכתובת למשלוח ההחלטות הינה ב-[[770]] איסטערן פארקווי. הרבי הביט בכל המודעות, וונתן את הסכמתו לפירסומן.

על מנת להעיד זאת בשער בת רבים, ביקש הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] מ[[ועד רבני ליובאוויטש]] הכללי, שהמזכיר הריל"ג יכתוב זאת, והוא אכן כתב לרב גורארי' תיאור מדויק על הסכמתו של הרבי לפירסום המודעה.

באותה תקופה, תבע א' מאנ"ש את הרב שפרינגר בבית משפט, בכך שאינו רשאי לפרסם מודעות בשמה של ליובאוויטש, והבלעדיות היחידה היא של הרבי. גזירה זו החזיקה כמה חודשים. באסיפת הרבנים שהתקיימה בחודש סיון [[תשנ"ג]], תקפו רבני אנ"ש את אותם הלוחמים באלקי ישראל, בין היתר אמר ר' [[דוד פלדמן]] אשר ישנם המנסים לגרום ולקיים גזירה אשר "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל", הם אינם מאמינים כיום ברבי כלל. הוסיף ר' [[נחמן שפירא]] וסיפר על כל האישורים המפורשים שקיבל ר' איצה שפירנגר בעניין, ודרישתו של הרבי לפרסום משיח בעיתונות.

בעקבות גזירה זו, לא הוזכר שמו של הרבי, בקריאה לשמוע [[עשרת הדברות]] ב[[חג השבועות]], ועל כך יצא הזעם.

ב[[י"א אלול]] [[תשנ"ג]], הגיעה בשורה המשמחת, ובוטלה הגזירה, אשר שמו של [[הרבי]] מלך המשיח יותר לפרסום בעיתונות, ועדת החסידים צהלה ושמחה, כמפורט בארוכה ביומני התקופה.

בשנותיו האחרונות הרב שפרינגר גם הי' המפקח על פעילות [[ועד חיילי בית דוד]] ו[[את"ה 770]].

{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="200px" perrow="3">
 תמונה:Shpringer.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות הישראלית באישור [[הרבי]]
 תמונה:springer - 2.jpg|המודעה שהדפיס בעיתונות האמריקאית באישור [[הרבי]]
 תמונה:Maane_springer.jpeg|כתב ידו של [[לייבל גרונר]], המביא את תשובתו של [[הרבי]]
 </gallery>
|}

===פטירתו===
במוצאי [[אחרון של פסח]] התוועד עם תלמידיו, תלמידי [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|הישיבה המרכזית]] ב-[[770]], ויומיים אחרי לקה באירוע מוחי, והובהל לבית הרפואה במצב קריטי. ביום ראשון [[כ"ז ניסן]] [[תשע"ג]] נפטר, והובא למנוחה בו ביום בחלקת חב"ד שב[[בית עלמין|בית העלמין]] מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

==משפחתו==
'''אחיו:'''
*הרב [[יחזקאל שפרינגר]] - [[כפר חב"ד]].
*הרב [[יעקב שפרינגר]] (ז"ל) - [[כפר חב"ד]].

'''בניו:'''
*הרב [[מנחם מענדל שפרינגר (מילאנו)|מנחם מענדל שפרינגר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מילאנו]], [[איטליה]].
*הרב [[חיים שפרינגר (קראון הייטס)|חיים שפרינגר]] - מורה ב[[תלמוד תורה]] ב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]], [[קראון הייטס]].
*רבקה וולף (אשת ר' בנימין וולף - מנהל גשמי במוסד '[[בית רבקה(קראון הייטס)|בית רבקה]]'), [[קראון הייטס]].
*לאה קוגן (אשת ר' שמואל קוגן), [[קראון הייטס]].

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/?url=article_he&id=75455 הרבי אישר לי לפרסם את זהות הגואל]''' - ראיון עם הרב איצ'ה שפרינגער {{אינפו}}
*'''[http://www1.chabad.info/index.php?url=article_he&id=72480 ה'קבוצה' התוועדה עם הרב שפרינגער]''' - {{אינפו}}
*'''[http://www.hageula.com/vid/farbrengen/9462.html ההתוועדות המוקלטת האחרונה עם הרב שפרינגער]''' - אתר 'הגאולה'.
*'''[https://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75460 גלריית תמונות מהתוועדויות של הרב שפרינגער]''' - {{אינפו}}

==לקריאה נוספת==
*[https://docs.google.com/file/d/1ZUYXhLBX0KR3BApabXpwJJtJzuSJQmDDbC_Pe5M8gIGGULbtnz012aUo8NH3/edit פרוטוקול הרבנים מאסיפתם בסיון תשנ"ג].
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2013/4/12/875.html שבועון 'בית משיח' גליון 875] - כתבתו של ר' [[מנחם זיגלבוים]], עמ' 22.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|שפרינגר יצחק]]
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|שפרינגר יצחק]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|שפרינגר יצחק]]