עריכת הדף "החלצו - רנ"ט"

ה[[מאמר חסידות]] '''החלצו תרנ"ט''' נאמר על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|הודפס ב[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]] [[תרנ"ט]]}}, ומתחיל בפסוק 'החלצו מאתכם אנשים לצבא'{{הערת שוליים|ספר במדבר, פרק לא פסוק ג (פרשת [[מטות]]).}}. את המאמר אמר הרבי הרש"ב פעמיים, בעקבות שני מאורעות. הפעם השניה הייתה בביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[שבת]] פרשת [[נח]] תרנ"ט.

==הרקע לאמירת המאמר==
הפעם הראשונה בה נאמר המאמר, הייתה בעקבות מקרה שראה [[אדמו"ר הרש"ב]] בעת [[התוועדות חסידית]], כאשר חסיד מזג לחברו '[[משקה]]' בכוס שקודם לכן שתה ממנה אחר, נטל הלה את הכוס ורק לאחר שטיפה שתה ממנה. אדמו"ר הרש"ב הקפיד על כך, ובעקבות זאת אמר את המאמר{{הערת שוליים|את הסיפור סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]. הודפס ב[[ספר השיחות (ריי"צ)|ספר השיחות]], [[תרצ"ו]], עמוד 234}}.

מספר שבועות אחר-כך, ב[[שבת]] פרשת [[נח]] [[תרנ"ט]], נכנס הרבי הרש"ב לביתו של [[הרבי הריי"צ]] בעת [[סעודת שבת|סעודת השבת]], ואמר את המאמר בפעם השניה.
בסעודה נכח באותה עת רבי [[לייב מוועליז]] שהיה [[ירא שמים]] גדול, נטול פניות אישיות, אבל אדם קשה, בלי רחמנות, ובייחוד התייחס בביטול רב לאנשים פשוטים. בוועליז הייתה אז [[מחלוקת]] גדולה, ורבי לייב התנהג באותה מחלוקת בנוקשות רבה.{{הערת שוליים|את הסיפור והקשרו לאמירת המאמר סיפר [[הרבי הריי"צ]], והודפס ב[[ספר השיחות (ריי"צ}|ספר השיחות]] [תש"ה]] עמודים 18-19]]}}.

==תוכן המאמר==
במאמר מסביר הרבי הרש"ב באריכות את מהותה של [[שנאת חינם]]:
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[<<ניסים>>|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד נו
|תוכן=שנאת-חינם היא, שאחד שונא את חברו סתם כך, על לא-דבר. לפעמים הוא ממציא טענה כלשהי, מדוע הוא שונאו, אבל אין זו אלא תואנה ועלילה להצדיק את שנאתו. הסיבה האמיתית היא - ישותו העצמית, שאינה מניחה מקום לזולתו. חשוב הוא בעיני עצמו, ולכן הזולת ממעט את מציאותו.
}}

בהמשך אומר הרבי ששנאת חינם נפוצה ביותר בין [[עבודת השם|עובדי ה]]':
{{ציטוט
|מרכאות=כן
|מקור=[[ספר המאמרים (רש"ב)|ספר המאמרים]], [[תרנ"ט]] עמוד סא
|תוכן=כל אחד בונה במה לעצמו, בתורה ובעבודה, על-פי דעתו ושכלו דווקא, ואין אחד מתאחד ומתחבר עם רעהו. כל אחד מבטל את הטוב שבעבודת חברו, וכל חיסרון שימצא בה - יגדיל וירחיב עשרת מונים (אף אם אינו אלא חיצוני, שאינו נוגע בגוף ובעצם עבודתו). התנהגות זו מעידה ששונא הוא את חברו בליבו ואינו חפץ כלל בטובתו. ומהי הסיבה לשנאה זו? ישותו והרגשת עצמו, או בלשון אחרת: העדר הביטול והעדר הנחת עצמותו
}}

==חלוקתו על ידי הרבי==
בשנת [[תשמ"ח]], ביום חמישי [[כ' חשוון]], יום ההולדת של אדמו"ר הרש"ב נסע [[הרבי שליט"א|הרבי]] ל[[אוהל הרבי הריי"צ]]. לאחר שחזר ל-[[770]] והתפללו [[תפילת ערבית]], עלה הרבי ל[[770#גן עדן העליון|חדרו]], אז יצאה הודעה מה[[770#מזכירות|מזכירות]] שהרבי עומד לחלקאת קונטרס 'החלצו רנ"ט' של בעל [[יום הולדת|יום ההולדת]] - לבנים מגיל 12, ולבנות מגיל 11.

לכל אחד שעבר וקיבל קונטרס איחל הרבי "א הצלחה'דיקער לערנען" (תרגום חופשי: הצלחה בלימוד התורה).

לאחר שעה של חלוקה נגמרו הקונטרסים, והחלוקה נעצרה. המזכירים הודיעו שהחלוקה תחודש מחר. כבר באותו הלילה הודפסו אלפי קונטרסים נוספים במכונות דפוס של [[ועד להפצת שיחות]]{{הערת שוליים|מכונות הדפוס היו במשרדי ה'ועד' בבניין שמעל ה'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]. באחד השנים המשרד עם כל הציוד נשרף'}}, ולמחרת, ביום שישי [[כ"א חשוון]] המשיך הרבי את החלוקה. בעת החלוקה שאל הרבי כמה ילדים האם הם כבר בגיל [[בר מצווה]].

חלוקה זו, היא הפעם הראשונה שהרבי נעמד לחלק קונטרס שלא בזמן [[התוועדות]]. החלוקה המיוחדת משכה קהל עצום שהגיע מכל רחבי [[ניו יורק]] ומחוצה לה.

===הרקע לחלוקה===
בפשטות החלוקה באה בעקבות מאורעות של היפך [[אהבת ישראל]] בתוככי אנ"ש ובשכונת [[קראון הייטס]].

===אחרי החלוקה===
אחרי החלוקה הראשונה, התרכז קהל רב ב'[[770#קומת מרתף (הזאל הגדול)|זאל הגדול]]' ב-770 ללימוד הקונטרס במשותף. שיעור מיוחד מסר ר' [[יואל כהן]].

החלוקה גרמה להתעוררות רבה בלימוד ה[[חסידות]] בכלל, וב[[אהבת ישראל]] – תוכן הקונטרס – במיוחד. בעקבות החלוקה נוסדו שיעורים רבים בלימוד ה'קונטרס'.

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חלוקות מידו הק']][[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]