עריכת הדף "יהושע זעליג אהרונוב"

החסיד ר' ''''יהושע זעליק אהרונוב'''', נולד בשנת תרנ"ו בעיירה קאחאנאוו לאביו ר' מנחם מענדל אהרונוב.

כבר בילדותו ניכרו בו כישרונותיו הרציניים, והתמדתו הנפלאה. הרב מקאלינקוביץ התבטא עליו כי הוא למדן נפלא וניתן להתפלפל איתו בדברי תורה. היה מתכתב בלימוד עם הגאון הרוגצ'ובי.


== בתומכי תמימים ==


בגיל 13 נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שם עבר את שתי וועדות הקבלה, הגלויה והחשאית, לאחר שקיבל את אישורו של הרבי נכנס ללמוד בישיבה.

במרוצת הזמן, נהיה זעליק לאחד מהתלמידים המצויינים, כאשר יחד עם לימוד והתמדה מופלאה בלימוד הנגלה, הגה בשקידה עצומה בחסידות ועסק בעבודה ובדרכי החסידות. בזכות כשרונותיו הברוכים והתמדתו ושקידתו הגדולה שילב בין נגלה וחסידות ובין "השכלה" ו"עבודה".

כשהגיע זמן התייצבו לצבא הרוסי, שאל זעליק את הרבי כיצד עליו לנהוג. הרבי הורה לו דרך טיפול מסויימת להצמית רגל אחת, כך שהיא תקטן לעומת הרגל השניה, ואז יוכל לקבל פטור, והוסיף: "והדבר יהיה לך לתועלת". זעליק נבהל מעט, שכן מדבריו של הרבי היה משמע כי אינו מדבר על מום עראי, אולם התחזק באמונה וביטחון בדברי הרבי.

כאשר הגיע לבדיקה, הייתה חוות דעתם של הרופאים לשחררו. דא עקא שבמקום נוכחו הממונים הצבאיים ואלו תבעו מהרופאים שמכיון שיותר מידי יהודים קיבלו פטור, הרי שעליהם להעביר את כל הנוכחים בדיקה חוזרת על מנת להוכיח שהמומים אמיתיים. הנער נדרש לבדיקה חוזרת, ואושפז בבית המרפא למעקב. הוא הצטווה למעט בעישון ולאכול רק מאכלים מסויימים, לקראת הבדיקה החוזרת שנערכה בהרדמה מלאה.

כמובן שבימי היותו בבית הרפואה, הקפיד ר' זעליק לציית להוראות הרופאים באותו האופן בו הקפידו חסידים במשך הדורות לציית להוראות של רבנים מתנגדים... מה שהורו לו לא לאכול ומה שהורו לאכול לא אכל... כאשר הרדימו אותו, הסתבכה ההרדמה, וחששו כי הוא לא יתעורר, אולם בחסדי שמים יצא מכך הנער בשלום, ושוחרר מעבודת הצבא.

בתקופה המלחמה, החלו קבוצות של בחורים לעזוב את הישיבה. יהושע זעליק יחד עם עוד מספר תמימים, וביניהם ישראל [[ג'ייקובסון]], [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], [[משה יוסף גוטליב]] ו[[ברוך פוטרמן]], מצאו את מקומם בעיר צ'רניגוב, שם זכו להסתופך בצילו של אחד ומיוחד מזקני החסידים באותו דור, הרב [[דוד צבי חן]].

לאחר כמה זמן קבלו הבחורים מכתב מר' [[שלמה זלמן הבלין]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]], שישנה ישיבה חדשה ב[[חרסון]] ועליהם לנסוע לשם, יהושע זעליק יחד עם תמימים נוספים, נדדו עד לעיר חרסון שבאוקראינה, שם למדו בישיבה בראשותו של הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד.

בישיבה, כבר היו כמה בחורים צעירים, ור' [[צבי גוטליב]] מקובנה כיהן כר"מ. הישיבה התנהלה על ידי מספר בעלי בתים, שהיו מסורים בכל לב לטובתה של הישיבה, וביניהם ר' [[ישראל צ'רטוק]], [[האחים בעזפלאוו]] (בניו של ר' יעקב מרדכי, רבה המפורסם של פולטבה), דודם ר' [[נטע האנזבורג]], ר' [[אריה לייב ננס]] ורעייתו, האחים פלאטקין, ר' [[אברהם יעקב שקליאר]] ור' [[משה חריטונוב]]. 

בישיבה למדו קבוצה מתלמידי ליובאוויטש: ר' [[עזריאל זליג סלונים]], הרב [[אליעזר ננס]], הרב [[בצלאל וילשנסקי]] והרב [[מנחם מענדל ראזנמוטער]].

בחרקוב כיהן כמשגיח ר' [[ברוך פרידמן]], וכמשפיע ר' [[שילם קוראטין]].


== חתונתו ==


בשנת ??? התחתן עם מרת חוה, ביתו של ר' [[אהרן חיים שפעטער]] שכונה "העילוי מלוקאמליע". לאחר חתונתו הקים ר' יהושע זעליג עסק בעיר ארשע, שם היוה אחד מן העסקנים הבולטים בעיר.

למרות שלא נשא במשרה רבנית רשמית, הפך ר' יהושע זעליק להיות הכתובת לכל דבר שבקדושה. בשנת תרפ"ד, עבר בעיר ארשא ר' [[יהודה חיטריק]], ור' יהושע זעליק סיפר לו כי בעיר אין רב, וכי אחרי ששאל את [[הרבי הריי"צ]], עורר את אנשי העיר לקבל עליהם את התמים ר' [[שאול דובער זיסלין]] כרב.


== בגלות ==


בשנת תרצ"ב נאסר ר' יהושע זעליק ע"י אנשי הנ.ק.וו.ד. ימח שמם. לאחר שהגיע לידיעתם כי ר' יהושע זעליק אחראי למרבית פעולות היהדות בעיר.  במשך שעות ארוכות ביום ובלילה נחקר ר' יהושע זעליק ללא הפסק, ולאחר שעמד בגבורה ולא הסגיר את שמות אחיו החסידים, נגזר עליו שמונה שנות גלות עם עבודת פרך בסיביר.

זוגתו חוה לא חסכה כל מאמץ, והצליחה להגיע לאנשים בכירים בצמרת השלטון שניסחו מכתב לנשיא ברית המועצות דאז, קאלינין, שנחשב לאדם שנוטה חן וחסד ליהודים יותר מאשר כל חברי המפלגה. אנשים אלו הזהירוה באלף אזהרות כי אם יוודע מי הם מסגנני המכתב, לא זו בלבד שאחת דתם להיות מפוטרים ממשרותיהם, אלא שהם גם יואשמו בעוון החמור של סיוע לקונטר רבולוציונר. המכתב ונימוקיו עשה רושם עז על קאלינין, שהבטיח לעיין בתיק ולראות מה ניתן לעשות, ולאחר זמן מועט התקבלה תשובתו כי הוא מקצר בחצי את תקופת המאסר, לארבע שנים בלבד.

בהיותו במחנה העבודה הקפיד ר' יהושע זעליק על קלה כבחמורה, ולא הכניס דבר לפיו לפני שידע מה טיבו. לפני פסח, הצליח  לקבל כזית מצה, אולם יין לד' כוסות לא היה לו. על פי פסק של ר' יהושע זעליק, חיפש ומצא מעט מיץ גודגדין, ובו קיים השניים את מצוות ארבעת הכוסות.

במחנה העבודה החרימו ממנו את זוג התפילין שלו. במכתבים הבודדיםש הרושה לכתוב לבני ביתו היה מציין שהוא זקוק לתפילין רש"י. כאשר הגיע המכתב לביתו, ארזו איפוא בני המשפחה חבילה גדולה של בגדים ומיני מזונות, ושלחו אותה לאביהם.

כאשר הגיעה החבילה, הפכו אותה הרשעים לעיניו וחיפשו מה יש בה. לאחר שלא מצאו כלום, שלחוהו לנפשו. כאשר הפך הוא את החבילה, נשמע לפתע רעש עמום – התפילין המוחבאות נפלו ממקום מסתורם. מאז היו לו תפילין אותם יכל להניח במקום מסתור.

לאחר ארבע שנות גלות מפרכת, הצליח ר' יהושע להגיע שבור ורצוץ בחזרה לביתו בארשא.


== אחרית ימיו ==


בעת בריחת אנ"ש בראשית מלחמת העולם השניה, הצליח להגיע עימם לסמרקנד. למרות חוליו וחולשתו, השתדל מאד ר' יהושע זעליק בכל המצוות. בסוכות, זוכרים החסידים את ר' זעליק מסכך בעצמו את הסוכה בסכך עבה כשהוא אומר בקול רם כמנהגו בקול שנה: "כאשר אדמו"ר הזקן היה מסכך סוכתו היה אומר לסכך בסכך עבה, וכך גם אני נוהג".

לקראת חג הפסח תש"ב, למרות יוקר המחיה הבלתי נתפס, ביקש מבנו יחידו ר'  מנחם מענדל שידאג להביא אורח. ואכן, הבן מצא את האיש הראשון שלא היה לו היכן לאכול, והביאו לסעודת החג, עבורו היתה זו הצלת נפשות ממש, כי כמה ימים כמעט ולא בא אוכל לפיו.


== פטירתו ==


ביום ח"י אלול תש"ב, יום הולדת שני המאורות הגדולים, לפני שבעים שנה בדיוק, נפטר ר' יהושע זעליק.

לאחר פטירתו, נמצאו כתביו המכילים חידושי תורה עמוקים בנגלה ובחסידות.


== משפחתו ==

* ר' [[מנחם מענדל אהרונוב]] - טורנטו קנדה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יהושע זעליק אהרונוב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|יהושע זעליק אהרונוב]]