עריכת הדף "שלום דובער ליפשיץ"

{{בעבודה}}
[[תמונה:ליפשיץ.jpg|left|thumb|250px|הרב שלום דובער ליפשיץ]]
הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ויו"ר ארגון [[יד לאחים]].

==קורות חייו==
הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב [[שלמה נח קרול]] - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]].

הרשד"ב ליפשיץ הקדיש את רוב זמנו לפעילות הארגון. הוא ניהל צוות שחדר למחנות ו'חטף' משם ילדי עולים. הוא הצליח להפנות מאות ילדים לחינוך תורני. הוא נאבק מול הסוכנות היהודית והמימסד על כל ילד וילד, וזכה לתמיכת כל גדולי דורו. עם זאת, בשל העובדה שהוא היה צריך לנהל כמעט לבדו את הארגון, הצטמצמם זמן הלימוד אליו היה מורגל. בשל בעיה זו כתב רשד"ב ל[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]] כי עולים בדעתו ספיקות בנוגע להמשך דרכו בארגון. הרבי ענה לו: 

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח
|תוכן=קבלתי מכתבו ממוצש"ק א' אלול, ותכנו אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים.

הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'.

ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ הבטחת רז"ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך....
}}

בהתאם לדברים אלו, המשיך הרשד"ב במלא המרץ בפעילות יד לאחים. הוא עמד בראש צוות של עשרות בחורים, והביא אלפי ילדים לחינוך טהור. בתוך כך אג גם למבוגרים: הוא פתח עשרות בתי כנסת בכל הארץ. סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבק חריף ועיקש כנגד המימסד, בענייני חינוך, יהדות לעולים אך גם בגזירות הדת כגון גיוס בנות, ניתוחי מתים ו[[מיהו יהודי]]. בכל אותו הזמן עמד בקשר רציף עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבי עצמו דאג לו וסייע לו במאד, כך גם, לדוגמא, כאשר נעצר הרשד"ב במהלך הפגנה, לחצה ה[[מזכירות]] על המדינה להביא לשחרורו המהיר.

ב[[תשכ"ה]] נשא את רעייתו, בת הרב [[נחום גולדשמיד]]; ב[[תש"ל]] מונה לרב שכונה ברמת-גן וכעבור מספר שנים מונה לרב בית הכנסת השכונתי 'ספוז'ניקוב'. ב[[תשמ"א]] מונה בהוראת [[הרבי]] לרב קהילת [[חב"ד]], כממלא מקום הרב [[גדליה אקסלרוד]], ורב בתי הכנסיות 'סוכת שלום' ו'היכל מרדכי'.

ב[[תשל"ז]] הוציא, יחד עם גיסיו, את הספר [[ביאורי הרנ"ג על התניא]].

ב[[תשנ"ו]] הצטרף ל[[קונגרס הרבנים למען השלום]] והי' לאחד מראשי הפעילים למען [[שלימות הארץ]].

ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}.

==משפחתו==
;בניו

*בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.
*בנו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]], ר"מ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]].

;חתניו
*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק (קטנה)]] ו[[דיין]] ב[[רמת גן]].
*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].

== קישורים חיצונים==
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליפשיץ שלום דובער]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|ליפשיץ שלום דובער]]