עריכת הדף "חיים אשכנזי"

[[קובץ:חיים אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי נואם ב'כנס התעוררות' ב[[כפר חב"ד]] ([[ניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[הרב]] '''חיים אשכנזי''' היה רבה של קהילת [[חב"ד]] ב[[תל אביב]], משגיח ו[[משפיע]] ב[[ישיבות חב"ד]] [[תומכי תמימים לוד|לוד]] ו[[תומכי תמימים אור יהודה|אור יהודה]] וחבר ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. לרב אשכנזי היה טור ב[[שבועון בית משיח]].

==קורות חייו==
[[קובץ:משפחת חיים אשכנזי.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב חיים אשכנזי (מימין) עם משפחתו, בבית אביו, הרב [[משה אשכנזי]]]]
[[קובץ:חיים אשכנזי - מבצע חנוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אשכנזי בפעילות [[מבצע חנוכה]] ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ט]])]]
[[קובץ:499511.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב אשכנזי בפעילות מטעם [[אגו"ח]] במשרדי הממשלה ([[טבת]] [[תש"ע]])]]
הרב חיים אשכנזי נולד ביום [[כ"ג באייר]] שנת [[תש"ט]] לרב [[משה אשכנזי|משה]] ומרת [[דבורה אשכנזי|דבורה]] אשכנזי, ב[[תל אביב]]. בילדותו למד ב'חדר' [[בני תמימים תל אביב]]. בשנת [[תשי"ח]], על פי הוראת [[הרבי]], הגרה משפחתו לעיר ריאו-דה-ז'נרו שב[[ברזיל]], שם למד ב'חדר' שאביו הקים עבוד היהודים הבודדים שגרו שם. בתחילת שנת [[תש"כ]] חזר הרב חיים אשכנזי לבדו ל[[ארץ ישראל]] והתגורר אצל סבו הרב [[אליעזר קרסיק]] שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב. באותה תקופה למד ב'חדר' חב"ד בלוד.

בשנת [[תשכ"ב]] נכנס הרב אשכנזי ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]] שעד סוף ימיו ראה בו מורו ורבו. בשנת [[תשכ"ה]] המשיך ל[[ישיבה גדולה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם אף למד בקביעות במשך תקופה העם הרב שניאור זלמן גורליק רבו של כפר חב"ד. בשנת [[תשכ"ח]] היה אמור לנסוע יחד עם בני כתתו לשנת ה[[קבוצה]] ב-[[770]], אך על פי בקשת הרבי שבחורים ילכו ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] על מנת לחזקה נשאר שנה נוספת בארץ ולמד שם. לקראת [[חג הפסח]] שנת [[תשכ"ט]] נסע לשנת ה[[קבוצה]] עד לחג הפסח שנת [[תש"ל]]. בסיום שנת ה'קבוצה' חזר שוב, עם קבוצת שלוחים, לישיבת תורת אמת ב[[ירושלים]], כשכל הקבוצה זוכה להיכנס יחד ליחידות לרבי לקראת נסיעתם לשליחות, בישיבת תורת אמת למד אצל הרב אברהם הערש כהן ואצל המשפיע הרב שמואל אליעזר הלפרין והיה מזכיר אותם ודברים בשמם, כן השתתף בפעילות החב"דית בירושלים בתקופה ההיא, בשיעורי תניא בישיבות ובישיבת ערב, פעיליות שקרבו הרבה בחורים לרבי ולחב"ד בתקופה ההיא.

בקיץ [[תשל"ב]] בא בקשרי שידוכים עם מרת ברוריה (לבית שיינר) וחתונתם נערכה כעבור כעשרה חודשים ב-ח"י אדר ב' ה'תשל"ג. בזמן שבין השידוך לחתונה, היה הרב אשכנזי מהראשונים שנסעו מהארץ לעשות את תקופת הכנה לחתונה אצל הרבי. אביו, הרב [[משה אשכנזי]], שאל את הרבי ב[[יחידות]]: האם אין בעיה בהמתנה הארוכה (קרוב לשנה) בין סגירת השידוך לחתונה? על כך ענה הרבי: "אצל בחור חסידי, זה לא מזיק"{{הערה|בלשונו של [[הרבי]] ב[[אידיש]]: "ביי חידישע בחורים שאט נישט".}}. בתקופה שהותו ב-770 לפני חתונתו [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[‏770]], הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי [[סמיכה לרבנות]]". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}.

לאחר נישואיו בשנת תשל"ג למד הרב אשכנזי תקופה קצרה ב[[כולל]] בעיר [[לוד]] לאחר מכן החל ללמוד ולשמש את הרב [[שניאור זלמן גרליק]], רבה הראשון של [[כפר חב"ד]] עד לפטירתו. באותה שנה החל לשמש כמגיד שיעור לגמרא [[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ועם הזמן נכנס לעבוד בישיבה כל היום. כשפתחה הישיבה בלוד מחלקת 'מתיבתא' עבור בחורים מתקשים עבר לנהל אותה, בברכת הרבי. כעבור תקופה נסגרה ה'מתיבתא' והרב אשכנזי מונה למשגיח ראשי בישיבה{{הערה|על תפקיד ההשגה קיבל הרב אשכנזי מענה מהרבי: "לשאול ידידים ולהחליט לפי שינויים שיהיו".}}, תפקיד בו כיהן כחמש עשרה שנה, במהלכה עברו דרכו אלפי תלמידים, הרב אשכנזי היה מצד אחד משגיח קפדן שאינו מוותר על מאומה בהנהגה חסידית ובדרכי התמימים, אך מהצד השני כמשגיח רחום בעל לב רגש המזהה מצוקה ומנסה לעזור.

בשנת [[תשמ"א]], שהייתה [[שנת הקהל]] והגיעו אורחים רבים ל[[חודש תשרי]] ב-[[770]] והתורות ליחידות היו ארוכים מאוד, ארגן הרב אשכנזי שיכנסו ליחידות בקבוצות (בשנה שלאחר מכן כבר הודיע הרבי באופן רשמי שיהיו רק יחידויות כלליות).
בשנת [[תשמ"ט]], עקב בעיות בריאותיות ולאחר התייעצות עם ידידים{{הערה|בהתאם לתשובת הרבי לפני כניסתו לתפקיד.}}, הפסיק עם תפקיד ההשגחה והתמקד בעיקר בהשפעה כשבמקביל היה גם 'משיב' בישיבה, בשנת תשנ"א החל לעבוד כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. תחילה חינך את כיתה ה' ולאחר מכן את כיתה ח'. כמחנך עבד עד לסוף ימיו. .

בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]] ומשפיע קהילות חב"ד ב[[רעננה]] ו[[כפר סבא]].

הרב אשכנזי היה נמנע מלשבת בבמות נשיאות וכדומה וכן לא דיבר והתוועד מחוץ לישיבה. לאחר [[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]], בעקבות הצורך לחיזוק האמונה ברבי כמלך המשיח, החל להתוועד ולחזק בכל מקום שהתבקש, גם כשהדבר היה כרוך בקשיים מצידו. בעקבות כך, החל גם לכתוב התוועדויות חסידיות, שהתפרסמו ב[[שבועון בית משיח]], המבוססת על מה שראה ושמע מזקני החסידים שהכיר.

==איש חסד==

מעבר לתפקידו החינוכי ולדמות החינוכית שהקרין, ניחן גם בלב גדול ורגיש, וכשראה במצוקה של אנשים יחידים או רבים לא יכל לעמוד מנגד, וכך קמו בחב"ד כמה מפעלים שמסייעים לאנ"ש עד היום.

כשהיו בישיבה בחורים מבתים בעיתיים תמיד ניסה לעזור. כך כשהיה בחור שלא יכל לאכול בביתו בגלל כשרות היה ביחד עם רעייתו מכין לבחור סעודות שבת מוכנות לקחת איתו לשבת חופשה לבית ההורים, וכן היה מזמין בחורים אלו להתארח בביתו בחג הפסח שבו קשה יותר להתמודד בבית שאינו שומר כשרות כראוי. כשהיה רואה אדם חדש בבית הכנסת היה מברר האם יש לו היכן לאכול והיה מזמין אותו, כך התארחו אצלו במשך השנים והפכו לאורחים קבועים טיפוסים שאשנשים חששו להסתכל לעברם.

בתחילת שנות המ"מים (שנות השמונים) בהיותו משגיח זיהה מצוקה אצל חלק מתלמידו לממן רכישת מצות, רכש הרב אשכנזי כמות של מצות ומכרם בסיבסוד לתלמידים נצרכים, שנה לאחר מכן ביקשו אנשים נוספים לרכוש מצות בזול, וכך, קם מפעל מכירת המצות בזול (שכיום מתנהל על ידי כולל חב"ד) הרב אשכנזי קנה מצות בכמות שהחלה בתחילה בחצי טון וטון מצות והגיעה בשיא לכמות של תשע טונות, מכריו היו בטוחים שהוא מרויח כסף על כך אך האמת הייתה הפוכה את עלויות ההובלה האיחסון והמכירה ספג בעצמו שלפעמים אף סיבסד סכום מסויים מעלות המצות העיקר שלאנ"ש יהיו מצות לחג הפסח בזול, בשנת תש"נ או תשנ"א שהצרכי אנ"ש גדלו והעלויות איתם יחד לקח על עצמו כולל חב"ד בראשות הרב שלום דוכמן ובתיווכו של בן דודו של הרב אשכנזי הרב יוסף יצחק חיטריק את ניהול ועלות מכירת המצות.

הקשר עם כולל חב"ד עזר לרב אשכנזי להגשים חלומות נוספים, וכך בעזרתו של כולל חב"ד החלו כ-5 שנים של מכחרת נעליים לאנ"ש במחיר מוזל, הרב אשכנזי היה נוסע לבתי חרושת ורוכש נעליים וסוחב באוטובוסים על מנת להקל על אנ"ש את הוצאות המחיה, מפעל נוסף אותו החל הרב אשכנזי ונמשך עד היום הוא מכירת מכשירי כתיבה בהוזלה על ידי כולל חב"ד בתקופת החופש הגדול ההתחלה הייתה עם חברת מירם ולאחריה עם חברת ארטא עד להתייצבות של המכירות במתכונתם כיום, פעולות נוספות שלא הצליחו לצאת לפועל היו: מכירת מוצרי חשמל בהוזלה לחתנים וכלות, קייטרינג מוזל לחתונות למשפחות שיסכימו לתקנון מיוחד לשמחות ועוד כל הפעולות נעשו בשיתוף כולל חב"ד בראשות הרב דוכמן ובסיועו של הרב יי"צ חיטריק.

בסוף שנות הממי"ם (סוף שנות השמונים) נכנסה ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] לחובות עצומים, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ממושכת. בתקופה זו הקים אביו הרב [[משה אשכנזי]] גמ"ח עבור עובדי הישיבה, אותו ניהל בנו הרב חיים אשכנזי.

כשראה שאין הקומץ משביע את הארי ובעיקר לקראת חגי תשרי ופסח, לקח על עצמו הלוואות גדולות מגופים ומאנשים פרטיים כשהוא משעבד את כל מה שבאפשרותו וכך היה מגיע לפני החגים לישיבה ולתלמוד תורה בלוד עם סכומי כסף גדולים ומחלק גמ"חים לצוות.

==רבנות בתל אביב==
[[קובץ:חיים אשכנזי הכתרה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אכנזי נואם בטקס הכתרתו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ([[שבט]] [[תשס"ז]])]]

בשנות חייה האחרונות של אימו, מרת [[דבורה אשכנזי]], החל להגיע בקביעות לשבתות לתל אביב ולהתוועד במקום. בשנת [[תשס"ה]], לאחר פטירת אימו, עבר לגור בקביעות בתל אביב.

ביום [[כ"ג בטבת]] שנת [[תשס"ז]], נפטר אביו הרב [[משה אשכנזי]], שהיה רב קהילת חב"ד בתל אביב, חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בארץ הקודש - תפקידים אותם קיבל בירושה, על פי הוראת הרבי, מחמיו הרב [[אליעזר קרסיק]]. בעקבות פטירתו ועל פי בקשתו, מונה בנו, הרב חיים אשכנזי, לממלא מקומו ברבנות ובשאר תפקידיו.

במעמד ההכתרה שהתקיים ב[[חודש שבט]] [[תשס"ז]] השתתפו; הרב בועז סגל - גבאי בית הכנסת חב"ד בתל אביב; הרב [[שלום בער בוטמן]] - משפיע בית הכנסת - אשר הודיע על החלטת מתפללי בית הכנסת למנות את הרב אשכנזי כממלא מקום אביו והגיש לו את כתב ההכתרה כשהוא חתום על ידי מתפללי בית הכנסת; אחיו, הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] - רבה של [[כפר חב"ד]]; הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]] - [[שליח]] [[הרבי]] בתל אביב; הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - שליח הרבי וראש ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] והרב [[יוסף גינזבורג]] - ראש ישיבת חב"ד ב[[רמת אביב]]{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=26546 מעמד ההכתרה של הרב אשכנזי לרב קהילת חב"ד בתל אביב] {{אינפו}}}}.

במהלך כהונתו כרב בית הכנסת, עשה רבות, יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]], להפצת תורת היהדות והחסידות במקום.

לאחר פטירתו של הרב חיים אשכנזי, ממלא את מקומו חתנו, הרב [[שלמה הלפרין]].

==פטירתו==
[[תמונה:הרב חיים אשכנזי.jpg|left|thumb|250px|תמונתו האחרונה של הרב אשכנזי (משמאל) ב[[קידוש לבנה]] ב[[מוצאי שבת]] אחדות שארגן [[את"ה העולמי]] ([[ניסן]] [[תש"ע]])]]
הרב אשכנזי נפטר באור ליום [[י"ג בניסן]] שנת [[תש"ע]]. היה כששהה בביתו לאחר שחזר מ"שבת אחדות" (התשיעית) שהתקיימה ביישוב גבעת ושינגטון לקראת [[י"א בניסן]]. במהלך השבת אף התוועד רבות ונאם. מסע ההלוויה יצא מביתו ברחוב שדרות' רוטשילד 82 בתל אביב, עבר דרך בית הכנסת חב"ד "נחלת בנימין" בתל אביב, בו כיהן כרב, המשיך לשיכון חב"ד בלוד והסתיים ב'הר המנוחות' ב[[ירושלים]], שם מנוחתו כבוד{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53913 הלויית הרב חיים אשכנזי] {{אינפו}}}}.

לאחר פטירתו מצאו בני משפחתו מחברות עם מאמרים רבים שהכין לפירסום במסגרת [[שבועון בית משיח]] והם התפרסמו מידי שבוע במשך כשנה וחצי.

== משפחתו ==
'''אחיו:'''
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבה של [[כפר חב"ד]].
*הרב [[נתן אשכנזי]] ע"ה, [[חזן]] ו[[שו"ב]], התגורר ב[[כפר חב"ד]].

'''גיסיו:'''
*הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], ראש ישיבות [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש חיפה|חיפה]]. 
*הרב [[נחמן יוסף טברסקי]], [[ר"מ]] בישיבת [[אהלי תורה]] [[770]].

'''בניו:'''
*הרב מנחם מענדל אשכנזי, משגיח כשרות בכפר חב"ד ובצפריה, עורך ספר [[לקט מביאורי רבותינו נשיאנו על מסכת קידושין]].
*ר' מאיר אשכנזי, עוסק בהפצת ספרי חב"ד. [[נחלת הר חב"ד]].
*ר' ישראל יעקב אשכנזי, מחנך ב[[מוסדות אור מנחם (צפת)|ת"ת אור מנחם צפת]].
*הרב אליעזר אשכנזי, משפיע ב[[ישיבת חנוך לנער]] חב"ד [[צפת]].
*הת' שניאור זלמן - [[770]].
*הת' יוסף יצחק - תמים-שליח בישיבת [[חנוך לנער דלתון]].

'''חתניו:'''
*הרב [[שלמה הלפרן]] - ממלא מקום חמיו כרב קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] ורב [[אתר חב"ד בישראל]].
*הרב אריה לייב כהן - מגיד שיעור בישיבת [[תומכי תמימים נתניה]].
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועורך עלון [[הגאולה מעניין ועכשווי (עלון)|הגאולה מענין ועכשווי]].
*הרב מאיר טרגר - [[משגיח]] ו[[משפיע]] בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
*הרב יצחק נחמן זקס - [[צפת]].

== קישורים חיצוניים ==
;וידאו
*[http://sites.google.com/site/bookoftanya/tanya-2 שיעורי תניא עם הרב חיים אשכנזי]{{וידאו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54688 הרב אשכנזי בכנס המנהלים תשס"ט]{{וידאו}}
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1940 "צוואתו" למנהלי מוסדות חב"ד (כנס המנהלים - סיוון תש"ע)]{{וידאו}}

;אודיו
*[http://chabad.info/index.php?url=songs_he#main3 שיעורים של הרב אשכנזי בספר התניא ובספר המאמרים (מדור 'חסידות')]{{שמע}}

;שונות
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=28874 פרקי זכרונות מהרב אשכנזי] - מתוך ראיון ב[[שבועון בית משיח]].
*[http://chabad.info/images/notimage/59559_he_1.pdf לקט מאמרים מהרב אשכנזי בנושא 'רבי']{{PDF}}
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54077 כתבה בעיתון 'המבשר' לאחר פטירתו] {{תמונה}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אשכנזי חיים]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר|אשכנזי חיים]]