עריכת הדף "ספירת הבינה"

{{לעריכה|}}
{{ספירות}}
'''ספירת הבינה''' היא ה[[ספירה]] השניה מבין [[עשר הספירות]] שב[[תורת הקבלה]]. תפקידה של ספירה זו היא לקבל את האור האלוקי המופשט מ[[ספירת החכמה]], לעבד אותה, ליצור ולהגדיר את פרטיה במושגים הגיוניים ושכליים ולהעביר את הרעיון הסופי ל[[ספירת הדעת]].

מקבילתה של ספירת הבינה ב[[נפש]] ה[[אדם]] היא [[כוח]] הבינה של האדם המשפיעים על רגשותיו ומעשיו. היכולת לקבל מושג מופשט על ספירת החכמה הרוחנית, נעשית באמצעות ניתוח כוח החכמה שבנפש האדם והשלכת תכונותיה, לאחר הפשטה, לספירות הרוחניות. 

עשר הספירות, בחלוקתם הקלסית, מוצגים בפרמידה של שלושה משולשים; המשולש השכלי (העליון - מקביל למוח האדם), המשולש הרגשי (האמצעי - מקביל לאזור הלב והחזה) והמשולש המעשי (התחתון - מקביל לאזור המפשעה והרגליים). ספירת הבינה ממוקמת בצידו השמאלי של המשולש העליון, מקביל לאונה השמאלית של המוח, אליה מייחסים תכונות מקבילות לספירת הבינה.

==ענינה==
ספירת הבינה ענינה הוא קבלת השפע בבחינת של [[ישות]]. בספירה זו השפע מתקבל בפנימיות בכלי ההשגה, ומתחלק ומתפרט לפרטים רבים. זאת בניגוד ל[[ספירת החכמה]] המקבלת את השפע בבחינה של [[ביטול]]. מבחינה זו ספירות [[חכמה ובינה]] עובדות כמערכת אחת, בה ספירת החכמה מקבלת את השפע באופן ראשוני, ובספירת הבינה השפע מתפרט ונתפס בכלי ההשגה.

קליטת השפע בבחינה פנימית, המתרחשת בספירת הבינה, מאפשר להשיג אותו, ולעבד אותו הלאה, ולייצר השפעה החוצה. משום כך, השפע הנקלט בספירת הבינה ממשיך ל[[מידות]], ולכן נקראת ספירת הבינה בשם [[אם]] ביחס ל[[מידות]].

ספירת הבינה בנפש קשורה לעבודת ה[[התבוננות]], שהיא ההרחבה והעמקה במחשבה בעניני אלוקות. כמו כן, ספירת הבינה קשורה בנפש במידת ה[[שמחה]], וכפי שנאמר "אם הבנים שמחה", שעל ידי התבוננות בענייני אלקות נוצרת השמחה בנפש האדם.

==מקומה במערכת הספירות==
===כתר ובינה===
===חכמה ובינה=== 
{{ערך מורחב|ערך=חכמה ובינה}}
הבינה היא חלק מה[[מוחין]], תפקידה לפתח ולהרחיב בפרטיות את השפע האלוקי הנמשך מן [[ספירת החכמה]]. ספירת החכמה קשורה בענין של ברק המבריק, בו השכל מובן בהבזק אחד, ואילו בספירת הבינה נעשית הרחבה והתבוננות בפרטי ההשכלה.

יש מן ה[[צמצום]] וההגבלה בהמשכת האור לבינה, כי בעוד שבחכמה היה הדבר באופן שהעיקר הוא האור, והכלי בטל אל האור, הרי בבינה הכלי הוא העיקר והאור הוא הטפל.

===בינה ומידות===
ספירת הבינה מתוארת כאם ביחס ל[[מידות]], שכן ששת המידות נולדות ומתעוררת מכוח המוחין, ובפרט מההתבוננות.

===בינה ומלכות===
{{ערך מורחב|ערך=בינה ומלכות}}
בינה נקראת בשם [[לאה]], [[עלמא דאתכסיא]], ביחס ל[[ספירת המלכות]] הנקראת בשם [[רחל]], [[עלמא דאתגליא]].

==התחלקותה ובחינותיה==
===בינה ותבונה===
פנימיות הבינה נקראת בשם בינה, לעומת חיצוניות הבינה הנקראת בשם [[תבונה]]. [[ישראל סבא]] שהוא [[נה"י]] של ספירת ה[[חכמה]] מתייחד עם תבונה.

===חמשים שערי בינה===
הבינה מתפרטת ומתחלקת ל[[חמשים שערי בינה]], שהם חמשים שערים של השגה במושכל. [[שער החמשים]] הוא פנימיות ההשכלה.
בספירת הבינה מקנן שם אלוקים ובשם זה יצאו בני ישראל ממצרים ולכן יציאת מצרים נזכרת בתורה חמישים פעמים.

==כינוייה==
*'''נהר''' - על שם שהיא נמשכת מן ה[[מעין]] "ונהר יוצא מעדן להשקות הגן" - [[ספירת החכמה]].
*'''אם''' - על שם שמפתחת ומרחבת את נקודת ה[[חכמה]], כמו שהאם מפתחת ומרחבת במשך תשעת חודשי העיבור את נקודת מוח האב הנמצאת בוולד.
*'''יובל''' - שנת היובל היא שנת החמישים שנה ובספירת הבינה יש חמישים שערי בינה.
*'''אלקים חיים''' - בניגוד לספירת הגבורה הנקראת אלקים סתם כי ספירת הבינה מתייחדת תדיר עם ספירת החכמה הנקראת חיים.
*'''ירושלים של מעלה''' - בניגוד לספירת המלכות הנקראת ירושלים של מטה.
*'''ליבא''' - כיון שענינה הוא קבלת השכלה באופן פנימי, שאחר כך מגיע לידי ביטוי במידות הלב. ספירת הבינה נקראת בשם "ליבא" לעומת ספירת ה[[חכמה]] הקרויה בשם "[[מוחא]]", שענין ספירת החכמה היא המוחין לעצמם, לפני שמתפרטים ובאים לידי ביטוי במידות.

==ענינה בעולמות==
בעולמות, עולם ה[[בריאה]] משמש בתפקיד ספירת הבינה.

==ענינה באדם==
באדם, נאמר שבינה יתירה ניתנה באישה, מפני שכמקבל הרי כוחה בהרחבת ופיתוח הנקודה שבאה מן ספירת החכמה.

[[קטגוריה:ספירות|בינה]]