עריכת הדף "חמץ"

'''חמץ''' הוא כינוי ללחם שהחמיץ, ואסור לאכלו או להשהותו בבית בפסח.

חמץ מרמז על [[ישות]] והתנשאות, וה[[מצה]] מרמזת על ביטול.

לכן מצוות מצה היא בלחם עוני דווקא, והגם שמותר לאכול מצה עשירה גם כן' יוצאים ידי חובה דווקא במצה שהיא לחם עוני.

הסיבה לכך היא מכיון שענין ה[[ביטול]] שבמצה מודגש בעיקר במצה שהיא לחם עוני, שזה גם המצה שישראל אכלו כשיצאו מ[[מצרים]].<REF>[[לקוטי שיחות]] ח"א, פרשת שמות עמ' 120.</REF>

במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חג הפסח]] לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (פסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ' ניסן]]}}.

{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]