עריכת הדף "תפילת נחם"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = תפילת נחם
| תוכן = נַחֵם ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. 
{{ש}}הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. 
{{ש}}וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי '''פְסִילִים''', וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. 
{{ש}}עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. 
{{ש}}כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. 
{{ש}}כָּאָמוּר: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָה", בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם:
}}

'''תפילת נחם''' הוא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת 'ירושלים' ב[[תפילת שמונה עשרה]] ב[[תשעה באב]]{{הערה|1=שולחן ערוך סימן תקנו.}}, העוסקת בבקשת [[ניחום אבלים|נחמה]] מהקב"ה, שישקם את הריסות ירושלים, כאשר לפי מנהג חב"ד מוסיפים זאת ב[[תפילת מנחה]] בלבד (בשונה ממנהגים אחרים שמזכירים זאת בכל שלושת התפילות).

== מקור התפילה ונוסחיה==
המקור לתפילה זו הוא ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מסכת ברכות ד, ג. תענית ב, ב.}}, המבוססת על ברכת ירושלים הרגילה של נוסח ארץ ישראל שהיה נהוג אז, יחד עם תוספת מיוחדת לתשעה באב. 

בנוסח הירושלמי פותחת התפילה ב"רחם"{{הערה|1=ראו [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=48 שער הכולל פרק ט' סעיף כו].}}, וכך הוא גם בסדר רב עמרם גאון וב[[רמב"ם]], ובתיעודים מאוחרים יותר מופיע שהיה נהוג לחלק ולומר בליל תשעה באב ובשחרית 'רחם', ובמנחה 'נחם'{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/hamanhig/hamanhig04.pdf '''ספר המנהיג''', ווארשא תרמ"ה 1885], הלכות תשעה באב, עמוד 80}}.

הטעם למנהג לומר תוספת זו רק ב[[תפילת מנחה]] של תשעה באב, הוא מכיון שהתוכן שלה הוא בקשת הגאולה, דבר המודגש בעיקר לקראת סיום הצום (שאז לפי המופיע בגמרא נולד מושיען של ישראל, ומתחיל להתנוצץ גילוי הגאולה), ולא שייך כל כך לתחילת הצום שאז מודגש האבל{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6075&CategoryID=1309 שער הכוונות ענין ט"ב בסופו. הובא על ידי הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם אב תשי"א].}}.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}.

מי שנצרך לאכול בתשעה באב מחמת חולשה או מטעמי בריאות וכדומה ונטל את ידיו, צריך להזכיר תפילת נחם בברכת המזון, אך יש מחלוקת בנוגע למקום אמירתו{{הערה|ראו הצדדים וההכרעה שבזה בגליון 'שונה הלכות' מכון הלכה חב"ד פרשת דברים תשפ"ג.}}.

==עובדים פסילים / עובדי זרים==
בסידורי חב"ד הישנים{{הערה|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]. [https://www.kramim.info/article/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94/86723696 עובדי זרים עובדי אלילים ועובדי פסילים], מאמר מאת יהושע מונדשיין.}}.

גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}.

בסידורים החב"דיים החדשים החלו לתקן טעות זו, כך לדוגמא נדפס מחדש בסידור תהילת ה' מהדורה מוערת שיצא לאור על ידי סניף קה"ת המרכזי בניו יורק, ועוד.

==אמירתו בציון רשב"י==
הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד [[האריז"ל]] שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון ה[[רשב"י]] ביום שמחתו של רשב"י [[ל"ג בעומר]], היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו{{הערה|1=שיחת פסח שני ו[https://drive.google.com/file/d/1iap-bGRv0BuXESMFoj5fWl75k6t01Tz5/view שיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח]. במהלך הדברים התבטא הרבי על עצמו שהדברים שאמר בהתוועדויות קודמות '[[טעות]] הם בידי' (ראו [https://col.org.il/news/124775 סקירה של הרב שמעון בן ציון אייזנבאך אודות כך]).}}.

==ביאורים בחסידות==
נוסח התפילה היא דווקא 'השוממה מאין יושב' ולא לשון של חורבן או שבירה, כי אף שבדורות מאוחרים יותר חזרה העיר ונבנתה, והיא שלמה בבניינים, נותר בה השממון הרוחני{{הערה|ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 550.}}.

התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ{{הערה|שערי תשובה י, ג.}}.

{{בין המיצרים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה|נחם]]
[[קטגוריה:ירושלים]]
[[קטגוריה:בין המצרים]]