עריכת הדף "תלתא דפורענותא"

'''תלתא דפורענותא''' (מ[[ארמית]]: שלוש של פורענות) הוא כינוי לשלושת ה[[הפטרה|הפטרות]] של תוכחה ופורענות הנקראות בשלוש ה[[שבת]]ות של [[ימי בין המצרים]], בין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]]. בהן קוראים את הנבואות שנאמרו על ידי [[ישעיהו]] ו[[ירמיהו]], שמזהירים מפני [[חורבן בית המקדש]] שיבוא באם [[עם ישראל]] לא יחדל מחטאיו (בשונה משאר שבתות השנה שההפטרה קשורה לתוכן הפרשה).

המנהג מופיע כבר בדברי חז"ל{{הערה|פסיקתא דרב כהנא.}}, והוא נפסק ל[[הלכה]] ברמב"ם וב[[שולחן ערוך]].

בהמשך להפטרות של 'תלתא דפורענותא', נוהגים לקרוא בשבתות שבין תשעה באב לחגי חודש תשרי את [[שבע דנחמתא]], שבע הפטרות העוסקות בענייני נחמה.

==כינויי השבתות==
מלבד הכינוי הנפוץ 'תלתא דפורענותא', מופיעים בכמה ספרים ביטויים נוספים דוגמת 'תלתא דטיבותא', ו'שבתות דש"ח', על שם [[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של ההפטרות: "'''ד'''ברי ירמיהו"{{הערה|ירמיהו, א.}}, "'''ש'''מעו"{{הערה|ירמיהו, ב.}}, ו"'''ח'''זון ישעיהו"{{הערה|ישעיהו א.}}.

השבת השלישית מכונה גם בשם בפני עצמו, [[שבת חזון]] (ובקהילות אחדות שנוהגים לקרוא בה את מגילת איכה, נקראת גם 'שבת איכה' או 'שבת שחורה').

==קריאה בתורה ובנביאים==
בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע ב[[נביאים]] מעניין [[פרשת השבוע]], בשבתות אלה, החלות ב[[ימי בין המצרים]], קוראים נבואות [[תוכחה]] של [[ירמיהו]] ו[[ישעיהו]] שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש{{הערה|טור ורמ"א שם. שו"ע אדה"ז שם רסרפ"ד: כל שאר ההפטרות הם "מענין הפרשיות דומה בדומה" אך שבתות אלו אינם "מענין הפרשיות", אלא "לפי הזמן ולפי המאורע"}}.

על אף שעיקר הקביעות של הפטרות אלו הם לפי הזמן והמאורע, הרבי קישר במספר הזדמנויות את ההפטרות עם תוכן הפרשה{{הערה|שם=חיח|1=ראו לדוגמא [https://drive.google.com/file/d/1C14W0xtiS6GzaxSiYu7-YjSgBKu_uyHR/view לקוטי שיחות חלק י"ח שיחה ג' לפרשת פנחס].}}.

(כאשר חל ראש חודש אב בשבת, יש חילוקי מנהגים האם קוראים בכל זאת את ההפטרה השניה מתלתא דפורענותא, או שקוראים את הפטרת שבת ראש חודש. בתורת הרבי היו שינויים בהוראות במשך השנים כיצד יש לנהוג בפועל{{הערה|אגרות קודש חלק ג' עמוד שלב. ספר המנהגים עמוד 33. עמוד 46. שיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ד (לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 278). ראש חודש מנחם אב תשמ"א, שיחות קודש חלק ד' עמוד 283. שיחת שבת פרשת וארא תשמ"ב התוועדויות חלק ב' עמוד 747. וראו סקירת הרב מרדכי מינצברג הערות וביאורים אהלי תורה חג הפסח תשפ"א עמוד 39.}}.

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות מוסבר שהחלוקה של השבתות בין ג' דפורענותא לשבע דנחמתא הם כנגד [[ג' מוחין]] ו[[ז' מידות]], ולאמיתו של דבר תלתא דפורענותא הם  המקור ל'נחמה' הבאה לאחריהם, כידוע שהמידות נולדות מהמוחין, וה'פורענותא' למעליותא הוא כמו [[פרעה דקדושה]], שאתפריעו ואתגליין מיניה כל נהורין{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' עמוד 614 הערה 45. [https://drive.google.com/file/d/1FNOa7KOOgy0SyI8OT17YM0H09m0kxNEj/view ספר השיחות תש"נ עמוד 568].}}.

בכך שמדגישים דווקא את המספר, ''''תלתא''' דפורענותא', על אף שהמספר שלוש מורה על תוקף וחוזק, רמוז שכל מהות הירידה היא צורך עליה, והעליה שבאה על ידי זה - היא עליה שבאין ערוך שתהיה עליה נצחית{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1kK3g7lyDp8yA-MrIsoOrHxXB7a5rtTc8/view שיחת פרשת מטות-מסעי תש"נ].}}.

הירידה של התלתא דפורענותא מקבילה לירידה של הנשמה לעולמות בי"ע{{הערה|שם=חיח}}.

{{בין המיצרים}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:בין המצרים]]