עריכת הדף "תהלים פ'"

{{חלונית
|רוחב=37%
|ניקוד=כן
|כותרת= תהילים פ' {{ש}} לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים; עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.
|תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.

'''ב:''' רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, הוֹפִיעָה.

'''ג:''' לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ, וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.

'''ד:''' אֱ-לֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.

'''ה:''' ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת, עַד-מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.

'''ו:''' הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה,  וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.

'''ז:''' תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.

'''ח:''' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.

'''ט:''' גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ.

'''י:''' פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ.

'''יא:''' כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי-אֵ-ל.

'''יב:''' תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם, וְאֶל-נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.

'''יג:''' לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.

'''יד:''' יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּ'''עַ'''ר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.

'''טו:''' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא: הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.

'''טז:''' וְכַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל-בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.

'''יז:''' שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.

'''יח:''' תְּהִי-יָדְךָ עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל-בֶּן-אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ.

'''יט:''' וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.

'''כ:''' ה' אֱ-לֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה.}}
'''תהילים פ'''' הוא המזמור ה-80 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ' ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-79, ועד ליום ההולדת ה-80{{הערה|בשיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ה'תשמ"ב מבאר הרבי את הרמז במספר הפסוקים, שמזמור פ' כולל 20 פסוקים שרומזים לבחינת הכתר, ואילו המזמור שלאחריו כשיהודי עולה בבחינת "ואם בגבורות שמונים שנה", מתעלה במדרגה טעובר למזמור פ"א שכולל י"ז פסוקים בגימטריא טוב שרומז לבחינת היסוד.}}.

==תוכן המזמור ומחברו==
מזמור זה הוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים ל[[אסף בן ברכיהו]], והוא כולל תפילה לגאולה, שאז יחזור הקב"ה להשכין שכינתו על בני ישראל כפי שהיה קודם [[חורבן בית המקדש|החורבן]].

ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נוראה שיקרב הקדוש ברוך הוא עצמו לישראל כמו שהיה מקדם".

הכותרת, 'למנצח אל שושנים', פירושה לשיטת רש"י לבני ישראל, שנמשלו לשושנה, ולשיטת בעל המצודות, הוא כלי ניגון שעשוי בצורת שושנה.

במזמור זה, בפסוק "יכרסמנה חזיר מי'''ע'''ר" הוא חצי האותיות שבתהילים{{הערה|אות זו היא אות תלויה. מפרשי הנ"ך ביארו באופן שונים כיצד להתאים זאת עם נוסח התהילים שבידינו שלכאורה אות זו לא נמצאת באמצע הספר ממש.}}, ובחסידות מבואר שבכך מופסקת החיות לעשיו, שנמשל לחזיר{{הערה|ד"ה לפיכך נקראו ה'תשט"ז.}}.

==בחסידות{{הערה|לביאור כללות המזמור, ראו שיחת שבת פרשת צו שבת הגדול ה'תשמ"ב.}}==
*'''רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף''' – יוסף הוא סמל להנהגה במידות טובות, וכל בני ישראל נקראים באופן נצחי על שם יוסף, כי הוא נטע מידות טובות בעם ישראל והוא נותן כח בכל דור ודור לכל יהודי לגמול לחייבים טובות, ולהתייחס ליהודי שני לא לפי הפעולות שלו, אלא כפי שהוא מצד העצם שלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 239 ואילך, שיחת שבת פרשת חוקת בלק י"ב תמוז ה'תשי"ט. וראו גם לקוטי שיחות חלק כ"ה עמוד 252, שיחת שבת פרשת חוקת ה'תשמ"א. שיחת י"ט כסלו ה'תשכ"א. ד"ה אמר ר' אלעזר ה'תשי"ט.}}.
*'''האר פניך ונושעה''' – הבקשה היא שהגאולה תהיה על ידי הקב"ה בעצמו{{הערה|משיחת שבת פרשת צו, שבת הגדול ה'תשמ"ב.}}.
*'''גפן ממצרים תסיע''' – בני ישראל נמשלו דווקא לעץ הגפן ולא לפרי הגפן, כיון שהמיוחד בו שכאשר מעבירים אותו מקום הוא משביח, וזה הטעם הפנימי של הגלות, שהקב"ה עוקר את בני ישראל ממקומם ושותל אותם בגלות כדי להשביח ולפעול תוספת אור וגילוי בעולם ובהם עצמם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 253 – מכתב כללי י"א ניסן ה'תשמ"א.}}. והגפן נסמכת על עצים 'מתים', שזהו רמז לאבות שבזכותם בני ישראל עומדים וקיימים{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 138, משיחות כ"ף מנחם אב, שבת פרשת עקב ושבת פרשת ראה ה'תשל"ז.}}, ובזכות העלים – הרומזים לעמי הארץ, מתקיימים התלמידי חכמים שבבני ישראל{{הערה|משיחת שבת פרשת בלק ה'תש"ל.}}.
*'''יכרסמנה חזיר מיער''' – חז"ל דורשים שנקרא חזיר היות שהוא עתיד להיטהר בגאולה, ובפנימיות הענינים הרמז לזה בעבודת האדם, שהחזיר 'מפריס פרסה' המורה על כפל וריבוי בענין המעשה, אלא שאינו מעלה גרה ואינו מזכך עצמו, ולכן לעתיד כשיתברר העולם כולו, אזי גם הוא יתעלה, לעומת זאת בעלי החיים שמעלים גרה ויש בהם את ענין הזיכוך, אך חסר בהם את ענין המעשה בפועל, שהוא העיקר – גם לעתיד לבוא לא יתבררו ויהפכו לטהורים, ומכך לומדים את חשיבות המעשה בפועל בקיום המצוות{{הערה|ספר השיחות ה'תנש"א חלק א' עמוד 160 ואילך.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[רועה ישראל האזינה]]}}
לכבוד יום הולדתו ה-79 של הרבי בי"א ניסן ה'תשמ"א, הותאם ניגון חסידי ישן (המיוחס לר' אהרון חריטונוב{{הערה|ניגון של"ז בספר הניגונים.}}) על הפסוק "רועה ישראל האזינה", מתוך פרק התהילים האישי החדש שהחל הרבי לומר באותה שנה.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=100 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]