עריכת הדף "תהלים פ"ט"

{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ט{{ש}}{{כתב קטן|מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.

'''ב:''' חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי.

'''ג:''' כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם.

'''ד:''' כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי.

'''ה:''' עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה.

'''ו:''' וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים.

'''ז:''' כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים.

'''ח:''' אֵ-ל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.

'''ט:''' ה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָ-הּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ.

'''י:''' אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם.

'''יא:''' אַתָּה דִכִּאתָ כֶחָלָל רָהַב בִּזְרוֹעַ עֻזְּךָ פִּזַּרְתָּ אוֹיְבֶיךָ.

'''יב:''' לְךָ שָׁמַיִם אַף לְךָ אָרֶץ תֵּבֵל וּמְלֹאָהּ אַתָּה יְסַדְתָּם.

'''יג:''' צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.

'''יד:''' לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ.

'''טו:''' צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ חֶסֶד וֶאֱמֶת יְקַדְּמוּ פָנֶיךָ.

'''טז:''' אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן.

'''יז:''' בְּשִׁמְךָ יְגִילוּן כָּל הַיּוֹם וּבְצִדְקָתְךָ יָרוּמוּ.

'''יח:''' כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה וּבִרְצֹנְךָ (תרים) תָּרוּם קַרְנֵנוּ.

'''יט:''' כִּי לַה' מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ.

'''כ:''' אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם.

'''כא:''' מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו.

'''כב:''' אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ.

'''כג:''' לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ.

'''כד:''' וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף.

'''כה:''' וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ.

'''כו:''' וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ.

'''כז:''' הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי.

'''כח:''' אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ.

'''כט:''' לְעוֹלָם (אשמור) אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ.

'''ל:''' וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם.

'''לא:''' אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן.

'''לב:''' אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְו‍ֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ.

'''לג:''' וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם.

'''לד:''' וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי.

'''לה:''' לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה.

'''לו:''' אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב.

'''לז:''' זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי.

'''לח:''' כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה.

'''לט:''' וְאַתָּה זָנַחְתָּ וַתִּמְאָס הִתְעַבַּרְתָּ עִם מְשִׁיחֶךָ.

'''מ:''' נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ.

'''מא:''' פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו מְחִתָּה.

'''מב:''' שַׁסֻּהוּ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ הָיָה חֶרְפָּה לִשְׁכֵנָיו.

'''מג:''' הֲרִימוֹתָ יְמִין צָרָיו הִשְׂמַחְתָּ כָּל אוֹיְבָיו.

'''מד:''' אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵימֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה.

'''מה:''' הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרוֹ וְכִסְאוֹ לָאָרֶץ מִגַּרְתָּה.

'''מו:''' הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶלָה.

'''מז:''' עַד מָה ה' תִּסָּתֵר לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חֲמָתֶךָ.

'''מח:''' זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם.

'''מט:''' מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה.

'''נ:''' אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ.

'''נא:''' זְכֹר אֲדֹנָי חֶרְפַּת עֲבָדֶיךָ שְׂאֵתִי בְחֵיקִי כָּל רַבִּים עַמִּים.

'''נב:''' אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה' אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ.

'''נג:''' בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
</poem>
}}
'''תהילים פ"ט''' הוא המזמור ה-89 ב[[תהילים|ספר תהילים]], והוא הפרק החותם של 'ספר שלישי' בתהילים.

המזמור עוסק במלכות בית דוד, בנפילתה, ובבקשה לתקומתה בגאולה השלימה, והוא מהווה מעין יחידה אחת והמשך אחד עם מזמור פ"ח שלפניו{{הערה|שם=הקדמה|התבאר בהרחבה ובאריכות בשיחת ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ז, ח"י אלול תשמ"ו, ליל הושענא רבה תשמ"ח, ועוד, נערך כביאור אחד שלם בהקדמת לקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט.}}.

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הפ"ח ביום ההולדת ה-88, ועד ליום ההולדת ה-89.

==מחבר המזמור==
לפי ההסבר במפרשים, המזמור חובר על ידי איתן האזרחי, אחד מהמשוררים הלויים על הדוכן בבית המקדש, ואחיו של הימן המוזכר בפרק הקודם.

חז"ל דרשו, שמחבר המזמור הוא [[אברהם אבינו]], שנקרא 'איתן האזרחי' על שם הפסוק{{הערה|ישעיה מא, ב.}}, "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי{{הערה|בבא בתרא טו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פט, א) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מא, ב) מי העיר ממזרח צדק".}}, ואילו תוספות סובר שהמחבר הוא דווקא [[יעקב אבינו]].

==תוכן המזמור==
המזמור מתחיל בדברי שבח לה', ולאחר מכן מתאונן על אריכות הגלות וביטול מלכות בית דוד.

ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן בהספד מר על החלאים והיסורים שסובלין ישראל בגלות ומזכיר הכל בפרטות".

בחלקו הראשון של המזמור{{הערה|עד פסוק לט.}} מספר המשורר בשבחו של הקב"ה, כפי שהוא מעיד על עצמו: "חסדי השם עולם אשירה", ובחלק השני מקונן על אריכות הגלות. אף שהיה ניתן לחשוב שכל הקדמת השבח היא להגדיל את הטענות שבחלק השני, וכפי שכתב האבן עזרא שאחד מחכמי ספרד היה מדלג על המזמור הזה מפאת הטענות הקשות שכלולות בו כלפי הקב"ה, אך כיון שזהו חלק מהמזמורים של דוד '''נעים''' זמירות ישראל, מוכרחים לומר שכוונת המשורר היא בעיקר לסיום המזמור, להגדיל את ההדגשה שלו על הבטחון העצום שלו שבוודאי למרות הקושי והגלות, תבוא הגאולה במהרה{{הערה|שם=הקדמה}}.

==בתפילה==
הפסוק האחרון במזמור (שחותם גם את 'ספר שלישי' שבתהילים), הוא הפסוק הפותח את ברכת 'ברוך השם לעולם' (שלא נהוגה כיום בהרבה מהנוסחים ולאורך הדורות יצאו עליה עוררין), וכן את הקטע ב[[פסוקי דזמרה]] בין מזמורי התהילים ל[[ויברך דוד]], כפי שכתב האבודרהם שהטעם לכך הוא כיון שבפסוקי דזמרה אומרים את הפרקים האחרונים של סיום התהילים, אומרים את הפסוקים של סיומי הספרים{{הערה|הובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=149 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)] על המקום.}} (פסוק זה גם מסיים את רוב הפרשיות שבזוהר{{הערה|ראו פירוט בקובץ יא ניסן שנת הפ"ט עמוד 105 בהערה, והביאור בזה בגוף השיחה שם.}}, ולעיתים בראשי התיבות 'בילא"ו'.}}.

בנוסף, הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה", נאמר לאחר ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בראש השנה על ידי הבעל תוקע, כשהרבי נוהג לומר זאת בנעימה מיוחדת.

==בחסידות==
פעמים רבות בסיומם של ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]] ששיגר הרבי בסמיכות לי"א ניסן, כלל קטע שהזכיר וביאר פסוקים מתוך הפרק, וכך נהג הרבי גם בסיום המכתב של שנת [[תש"נ]]{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1TX_3q2S1zWGBd7Wd1i7pKHYoYTzDGYTD/view הוספות ללקוטי שיחות חלק ל"ז עמוד 159].}}.

ביאורים בחסידות על הפרק:
*'''משכיל לאיתן האזרחי''' - 'איתן' הוא [[עצם הנשמה]] והתוקף שלה כפי שבא בגילוי באמצעות [[מסירות נפש]], דבר הקשור עם הביאורים הנוספים ב'איתן', מלשון 'עתיק' ומלשון 'קשה'{{הערה|ספר השיחות תש"ג עמוד 135: "באיתן ג' ענינים: אלט, הארט, שטארק".}}, וכאשר בחינה זו מאירה וזורחת ביהודי, מביא הדבר גם לכך שהשכל שלו ('משכיל') יהיה בעילוי גדול יותר, וכך בשאר הכוחות והחושים שזורחים ומאירים ('האזרחי'){{הערה|ביאור המקובל מכל רבותינו נשיאינו החל מהבעל שם טוב, כשכל אחד הוסיף והרחיב וביאר אותו יותר. קונטרס לימוד החסידות עמוד 5 ואילך, ובהנסמן בהערות במכתב כללי הנ"ל.}}, וזריחת פשטות העצמות היא אצל הפשוטים שבישראל יותר מאשר אצל בני התורה{{הערה|כתר שם טוב, משבע התורות שאמר הבעל שם טוב בשבת פרשת תבוא ח"י אלול תרנ"ב בגן עדן. ספר השיחות תרצ"ו-חורף ת"ש עמוד 197.}}.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                          
*'''עולם חסד יבנה''' - כל המדות מחסד והלאה, הם מכוחו של עולם, כי בלי שיהיה מציאות של עולם - אין מציאות של מידות שענינם הוא להתייחס לזולת{{הערה|אור תורה להמגיד, עא, א.}}, ואף שלפני בריאת העולם הבריאה היתה מצד אתערותא דלעילא, 'כי [[חפץ חסד]]', לאחר הבריאה צריך דווקא את מעשי החסד באתערותא דלתתא כדי שהעולם יבנה{{הערה|אור התורה משפטים א'קנד.}}.
*'''מי כמוך חסין י-ה''' - האותיות י-ה הם בחינת חכמה, אבא ואמא, ו'חסין' הוא לשון ירושה (בארמית), והכוונה היא למידות ה'יורשות' את החכמה, ועל ידי שהחכמה מאירה במידות, נפעל בהם שיהיו איתנות וחזקות ('חסין' לשון כח){{הערה|יהל אור עמוד שכ.}}.
*'''בשוא גליו אתה תשבחם''' - הים הוא בחינת [[מלכות]], והגלים נוצרים מכך שהרוח מסתלקת{{הערה|יהל אור עמוד רכה.}} והדבר יוצר את תנועת הגלים שמתנשאים לגובה, ובנמשל - את הרצון של המלכות שמשתוקקת ל'משפיע' שלה, אך התנועה הזו נוצרת רק באמצעות העליון, ולכן דווקא הוא ביכולתו להרגיע ולהשקיט השתוקקות זו, (''''אתה''' תשבחם'), והיות וגם ההתעוררות וגם ביטולה הוא מלמעלה, מה שנותר לאדם לעשות הוא רק להרבות תשובה ומעשים טובים{{הערה|ספר המאמרים תקס"ג חלק ב' עמוד תשלד.}}.
*'''אשרי העם יודעי תרועה''' - תרועה הוא גם לשון שבירה, וכאשר בני העם בעצמם יודעים כיצד להגיע לשברון לב פנימי, ועם זאת להיות בחיצוניות בשמחה מכך שזכו להיות עבדי השם, זוכים הם שלאור פניו של הוי' דלעילא{{הערה|כתר שם טוב קלג, שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת בראשית תרצז. כתר שם טוב הוספות ס"ג. שפר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמוד 206.}}.
*'''ופקדתי בשבט פשעם''' - הייסורים שבאים על האדם לכפר על עוונותיו, מגיעים דווקא מהקב"ה בעצמו, ודווקא אצל מי שחביב לפניו כי עשה תשובה רבה באתערותא דלתתא, והייסורים באים למרק את עוונותיו, לטובתו ולתועלתו{{הערה|לקוטי ביאורים לתניא חלק ב' עמוד מ' ואילך.}}.
*'''על מה שווא בראת כל בני אדם''' - הטענה של היצר הרע היא 'על מה שוא בראת', כיון שלטענתו האדם לא יכול לפעול מאומה, והתשובה היא 'כל בני אדם', שלכל אחד יש בחירה חופשית האם להקשיב ליצר או לפעול במעשיו לזכך ולהאיר את העולם ולהחזירו למוטב{{הערה|כתר שם טוב סקמ"ח.}}.
*'''אשר חרפו אויביך השם חרפו עקבות משיחך''' - כשרואים את ההתגברות של חושך העולם, אלו אשר 'חרפו עקבות משיחך', צריך לדעת שזה בגלל שנמצאים סמוך מאוד לזמן של התגלות משיח, ולכן הסטרא אחרא מתגברת, וצריך להתחזק באמונה ובבטחון שכגודל הירידה כך גודל העליה שאחרי זה, וכשמנצחים את הנסיון האחרון מגיעים לבחינת 'ברוך השם לעולם אמן ואמן', נצחון המלחמה באופן של כפל וקיום נצחי, גאולה שאין אחריה גלות{{הערה|שיחת כל היוצא למלחמת בית דוד, שמחת תורה תרס"א. לקוטי דיבורים חלק ד' תשפז ואילך. ספר השיחות תש"ב עמוד 141 ואילך. ספר השיחות תשמ"ח שבת פרשת וישב עמוד 159.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כרתי ברית לבחירי]]}}
בהתאם לנוהג שהתפשט באותן שנים [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לחבר ניגונים על פרקו החדש של הרבי]] לקראת [[י"א ניסן]] [[תש"נ]] הלחין הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדת ה-88 של הרבי ניגון על המילים {{ציטוטון|כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי. מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.}}{{הערה|תהלים פט, ד; כא; נג; א.}}.

בעקבות דברי הרבי ב[[התוועדות]] בהם ביאר את הקשר שבין הפסוק הראשון והאחרון, שהם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה", הוסיף הרב ברוכשטאט לסוף הניגון גם את הפסוק הראשון שבפרק "משכיל לאיתן האזרחי".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=109 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40475&pgnum=1 קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט]''', קה"ת תש"נ
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/67/index.htm יהל אור - פרק פ"ט]'''
*'''[https://drive.google.com/file/d/1tKW_lCkW2gvCk2mLMqzvn9RWcrpdCz3z/view התוועדות שבת י"ב ניסן תש"נ (מוגה)] ([https://drive.google.com/file/d/1FwUozafB9PLD3SxgCj_owGIXJk91PHFN/view בלתי מוגה])'''
*[[מדיה:פט - כרתי ברית.mp3|לשמיעת הניגון]] מפי ר' שלום ברוכשטט
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQckJiX3VYeVpROWM/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-G-mPU9swN0MtBevrPQr3iA לשמיעת הניגון] מתוך אלבום [[משה לאופר מנגן חב"ד (אלבום)|משה לאופר מנגן חב"ד]] #3
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-59-song24.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'


{{הערות שוליים}}
{{תהילים}}
[[קטגוריה:תהלים]]