עריכת הדף "תהלים פ"ג"

{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ג{{ש}}{{כתב קטן|שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.

'''ב:''' אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵ-ל.

'''ד:''' כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ.

'''ד:''' עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ.

'''ה:''' אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.

'''ו:''' כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ.

'''ז:''' אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים.

'''ח:''' גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר.

'''ט:''' גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה.

'''י:''' עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן.

'''יא:''' נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה.

'''יב:''' שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ.

'''יג:''' אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱ-לֹהִים.

'''יד:''' אֱ-לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ.

'''טו:''' כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים.

'''טז:''' כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.

'''יז:''' מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'.

'''יח:''' יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ.

'''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}
'''תהילים פ"ג''', הוא המזמור ה-83 ב[[תהילים|ספר תהילים]], החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים ב[[משכן]].

מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). ובתהילים אוהל יוסף יצחק: "תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט והיאך היו יועצים סודות על ישראל. עיין בפנים".}}.

בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

==אודות המזמור==
חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי גדעון בן יואש{{הערה|לאחר שבע שנים שבני מדיין רדו בישראל, שלח ה' את גדעון להילחם בהם, והוא גבר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.}}, כפי שנהג ביבין מלך חצור וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, על ידי דבורה הנביאה וברק בן אבינועם, וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.

סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית.

==שימושים במזמור==
בשנים עברו, היה נהוג בקהילות אשכנז לומר מזמור זה בסיום [[תפילת שחרית]] של יום חול כדי להזכיר את צרות הגלות{{הערה|שם=בער|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=171 עמ' 152], סידור ר' שבתי סופר, משנה ברורה תרצז, ב.}}, אך כיום רק קהילות מעטות שימרו מנהג זה.

בקהילות עדות המזרח נהוג לאמרו בצומות [[עשרה בטבת]] ו[[צום גדליה]] לאחר [[שיר של יום]].

בעשרות השנים האחרונות פשט הנוהג לומר מזמור זה בטקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

==בחסידות==
*'''אלוקים אל דמי לך''' - המדרגה התחתונה שבנשמה, וכן דרגת האלוקות שכנגדה היורדת ומתלבשת בעולמות להחיות אותם, מרגישה תמיד את מקורה ומשתוקקת לעלות ולהידבק בו, וזו כוונת לשון הפסוק, בדומה לדברי הזוהר: "נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך"{{הערה|תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תריח.}}.
*'''כי אתה שמך ה' לבדך''' - גם מה שנראה כהנהגת הטבע, הוא עצמו אלוקות, ואדרבה, ההנהגה הטבעית גדולה יותר מההנהגה הנסעית המשברת את טבע העולם, והיא מגיעה מעצמותו יתברך כפי שיתגלה לעתיד לבוא{{הערה|ספר המאמרים תשכ"ב עמוד שטו.}}.

==ניגוני חב"ד במזמור==
{{ערך מורחב|ערך=[[וידעו כי אתה]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] לקראת יום הולדתו ה-82 של הרבי בי"א ניסן ובהתאם לנוהג שהתקבל לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקו החדש של הרבי]], הלחין ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטט]] את הניגון הראשון שלו על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים, וכך היה זה הניגון זה הוא השלישי בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] (בשונה ממה שהיה מקובל קודם לכן, שרק התאימו לחן חסידי ותיק על מילים מהפרק החדש).

{{ציטוט|תוכן=וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ"ג]], יט}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/62/298.htm תהילים עם פירוש יהל אור - פרק פ"ג]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-3/102/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"ב]''', 82 להולדתו של אדמו"ר הריי"צ, בה ביאר הרבי את תוכן המזמור בדרך החסידות
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQejd2UlVBSzlIdlk/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מפי ר' [[שלום ברוכשטט]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/684583/ רבי לילדים: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]