עריכת הדף "תהלים ע"א"

{{חלונית
| כותרת = תהילים ע"א{{ש}}{{כתב קטן|בְּךָ ה' חָסִיתִי}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' בְּךָ ה' חָסִיתִי; אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.

'''ב:''' בְּצִדְקָתְךָ, תַּצִּילֵנִי וּתְפַלְּטֵנִי; הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ, וְהוֹשִׁיעֵנִי.

'''ג:''' הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד, צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי; כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה.

'''ד:''' אֱ-לֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע; מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ.

'''ה:''' כִּי אַתָּה תִקְוָתִי; אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהִים, מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי.

'''ו:''' עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי, אַתָּה גוֹזִי; בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד.

'''ז:''' כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים; וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז.

'''ח:''' יִמָּלֵא פִי תְּהִלָּתֶךָ; כָּל הַיּוֹם תִּפְאַרְתֶּךָ.

'''ט:''' אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה;  כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי.

'''י:''' כִּי אָמְרוּ אוֹיְבַי לִי; וְשֹׁמְרֵי נַפְשִׁי, נוֹעֲצוּ יַחְדָּו.

'''יא:''' לֵאמֹר, אֱ-לֹהִים עֲזָבוֹ; רִדְפוּ וְתִפְשׂוּהוּ, כִּי אֵין מַצִּיל.

'''יב:''' אֱ-לֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי; אֱ-לֹהַי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

'''יג:''' יֵבֹשׁוּ יִכְלוּ שֹׂטְנֵי נַפְשִׁי: יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.

'''יד:''' וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל; וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ.

'''טו:''' פִּי יְסַפֵּר צִדְקָתֶךָ כָּל-הַיּוֹם תְּשׁוּעָתֶךָ: כִּי לֹא יָדַעְתִּי סְפֹרוֹת.

'''טז:''' אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת אֲ-דֹנָי ה': אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ.

'''יז:''' אֱ-לֹהִים לִמַּדְתַּנִי מִנְּעוּרָי;  וְעַד הֵנָּה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ.

'''יח:''' וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה - אֱ-לֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי; עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר; לְכָל יָבוֹא, גְּבוּרָתֶךָ.

'''יט:''' וְצִדְקָתְךָ אֱ-לֹהִים, עַד מָרוֹם; אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת;  אֱ-לֹהִים מִי כָמוֹךָ.

'''כ:''' אֲשֶׁר הִרְאִיתַנִי צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת; תָּשׁוּב תְּחַיֵּנִי, וּמִתְּהֹמוֹת הָאָרֶץ, תָּשׁוּב תַּעֲלֵנִי.

'''כא:''' תֶּרֶב גְּדֻלָּתִי; וְתִסֹּב תְּנַחֲמֵנִי.

'''כב:''' גַּם אֲנִי, אוֹדְךָ בִכְלִי נֶבֶל - אֲמִתְּךָ אֱ-לֹהָי; אֲזַמְּרָה לְךָ בְכִנּוֹר - קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

'''כג:''' תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי, כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ; וְנַפְשִׁי, אֲשֶׁר פָּדִיתָ.

'''כד:''' גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם, תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ; כִּי בֹשׁוּ כִי-חָפְרוּ, מְבַקְשֵׁי רָעָתִי.
</poem>
}}

'''תהילים ע"א''' הוא המזמור ה-71 ב[[תהילים|ספר תהילים]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"א ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-70, ועד ליום ההולדת ה-71.

==תוכן המזמור ומחברו==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "תפילה נוראה על שונאיו היאך הם רוצים להרגו ואמרו עליו שהוא חייב מיתה".

לפי חלק מהמפרשים, דוד חיבר מזמור זה ואת המזמור שלפניו בשעה שברח מפני בנו אבשלום{{הערה|ולכן כתוב "אל תשליכני לעת זקנה", כי הבריחה מאבשלום היתה לעת זקנתו.}}, לכן לא מופיעה בפתיחת המזמור כותרת כגון 'למנצח מזמור לדוד' וכיוצא בזה.

==בחסידות==
*'''מכף מעול וחומץ''' - גם הרע שבעולם, מקורו מהקדושה, ורק כשהוא יורד למעלה בהשתלשלות נעשה 'עץ הדעת טוב ורע', ובדוגמת החומץ שבמקורו הוא יין המועיל, רק שנעשה ממנו חומץ, ולכן נמשל גם היצר הרע לחומץ{{הערה|ספר המאמרים תרכ"ז עמוד רמ. גם עמוד שלט.}}.
*'''מכף מעוול וחומץ''' - 'חומץ' פירושו גזלן, והקליפות נקראות בשם גזלן כי עיקר קבלת החיות מאלוקות הוא על ידי עבודה, אך חיות הקליפות היא באופן של 'גזילה' מצד הקדושה, ולכן הם נקראים בשם 'מוות' כי מצד עצמם אין להם חיות{{הערה|תורת מנחם חלק כ' עמוד 187.}}.
*'''אל תשליכני לעת זקנה''' - דיוק הלשון 'אל תשליכני' ולא 'אל תביאני' הוא מכיון שהאדם מצד גדרי העולם נמצא תחת השפעת הזמן הנתון לשינויים של עבר הווה ועתיד, והבקשה אינה רק שלא נבוא לזמן של זקנה, אלא שגם כאשר אדם צעיר, "אל תשליכני לעת", שהאדם לא יהיה נתון תחת ממשלת הזמן, אלא יהיה באופן של אלוקות שלמעלה מהזמן{{הערה|לקוטי שיחות חלק ז' עמוד 230.}}.
*'''אל תשליכני לעת זקנה''' - מי שבבחינת 'נער' וקטנות, הוא בביטול וממילא הקב"ה מאיר בו בגלוי יותר, ואילו מי שבבחינת זקנה ושיבה, המציאות שלו גדולה יותר ולכן עלול להגיע למצב שהאלוקות מוסתרת ומרוחקת ממנו, וזוהי הבקשה 'אל תשליכני לעת זקנה', שמדבר אל ה' בלשון נוכח, שגם בעת 'זקנה' יהיה האדם פנים בפנים עם הקב"ה בעצמו{{הערה|ספר המאמרים תרל"D חלק א' עמוד מז.}}.
*'''לשוני כל היום תהגה צדקתך''' - התחלת המזמור היא 'בך השם חסיתי', באופן תמידי גם כאשר בגלוי נראה שהמצב לא כראוי, ועל ידי זה המנגדים מתבטלים עד שנהפכים לטוב, כך ש"כל היום תהגה צדקתך", אפילו אותם חלקים שבהתחלה הפריעו וכעת הם מתביישים ביחס הקודם שלהם{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קע.}}.
*'''אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך וצדקתך . . אשר עשית גדולות''' - דוד מפרט 'לדורות' את שלושת הקווים הכלליים בעבודת השם: '''גבורתך''' הוא קו השמאל שענינו העלאה מלמטה למעלה, בחינת ה[[תפילה]], '''צדקתך''' הוא קו האמצע שענינו עשיית צדקה וחסד ובמובן רחב יותר - כללות המצוות שענינם לחבר מעלה ומטה, '''גדולתך''' הוא קו הימין, השפעה מלמעלה למטה, שענינו הוא בחינת התורה שמאירה את האדם אפילו אם הוא שרוי במצב של היפך הטהרה{{הערה|תהלות מנחם.}}.
 
==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[כמופת הייתי לרבים]], [[בך ה' חסיתי]], [[אבוא בגבורות]], [[תרננה שפתי]]}}
לקראת יום הולדתו ה-70 של הרבי ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], התפשט באופן רחב יותר המנהג להתאים ניגון לפרק החדש של הרבי (לאחר שבשנתיים שקודם לכן נפוץ הניגון החדש רק במשך השנה ולא כהכנה אליו), ובאותה שנה הותאמו ארבעה ניגונים שונים על הפרק החדש של הרבי.

ר' [[שניאור זלמן וילשנסקי]] התאים את [[ניגון רמ"ח]] ב[[ספר הניגונים]] ('כאוהל הנמתח') למילים בפסוק ז' "כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז".

חסיד אחר התאים את [[ניגון שי"ב]] למילים 'תרננה שפתי כי אזמרה לך'.

ה[[חזן]] ר' [[משה טלישבסקי]] התאים את [[ניגון שי"ג]] למילים: "בך ה' חסיתי אל אבושה לעולם".

חסיד נוסף התאים את [[ניגון שי"ד]] למילים "אָבוֹא בִּגְבֻרוֹת ה' אֶלוֹקִים אַזְכִּיר צִדְקָתְךָ לְבַדֶּךָ".

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=85&hilite= תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/54/index.htm יהל אור - פרק עא]'''

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהלים]]