פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
תהלים ל"ו
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{חלונית | ניקוד = כן | רוחב = 30% |כותרת= תהילים ל"ו {{ש}} לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד |תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד.{{ש}} '''ב:''' נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱ-לֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו.{{ש}} '''ג:''' כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא.{{ש}} '''ד:''' דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב.{{ש}} '''ה:''' אָוֶן יַחְשֹׁב עַל מִשְׁכָּבוֹ יִתְיַצֵּב, עַל דֶּרֶךְ לֹא טוֹב רָע לֹא יִמְאָס.{{ש}} '''ו:''' ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים.{{ש}} '''ז:''' צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵ-ל מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'.{{ש}} '''ח:''' מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱ-לֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן.{{ש}} '''ט:''' יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם.{{ש}} '''י:''' כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר.{{ש}} '''יא:''' מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב.{{ש}} '''יב:''' אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי.{{ש}} '''יג:''' שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם.}} '''תהלים ל"ו''' הוא המזמור השלושים ושישה בספר [[תהלים]], הפותח במילים: '''לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד'''. על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנה השלושים ושש ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-35, ועד ליום ההולדת ה-36. == תוכן המזמור == בכותרת המזמור ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] נכתב שמזמור הוא הוא "מוסר על אותם אנשים אשר הלכו אחר יצרם, והיצר הרע אומר להם שאל ישימו מוראו של הקב"ה נגד פניהם, ומיפה להם המעשים הרעים כדי למצוא עוונם, שכך הוא דרך של יצר הרע, יורד ומשטין עולה ומקטרג{{הערה|בבא בתרא טז א.}}". הביטוי המופיע בכותרת המזמור 'לעבד השם לדוד', מופיע רק בעוד מקום אחד בתהילים{{הערה|[[תהלים י"ח]].}}, והמפרשים מבארים שכיון שהפרק מדבר על פיתויי היצר הרע והתשובות עמהם ניתן לנצח אותו ולעמוד חזק בעבודתו יתברך, מופיע במזמור זה הביטוי '''לעבד''' השם{{הערה|פירוש המלבי"ם.}}. את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים: *תכונות הרשע (פסוקים ב-ה). *הודיה ושבח לקב"ה על הצדק והחסד שמשליט בעולמו (פסוקים ו-י). *תפילה ובקשה לקב"ה שיגונן מפני מעשי הרשעים (פסוקים יא-יב). פסוק ז' במזמור נאמר כחלק מפסוקי צידוק הדין הנאמרים בסיום תפילת [[מנחה של שבת]] [[צדקת צדק]], ופסוק ח' נאמר בסדר עטיפת ה[[טלית]]. ==ביאורי החסידות== *'''משפטיך תהום רבה''' - חז"ל דורשים בפסוק זה, שאפילו כאשר השלך שולה דגים מן הים, זה בהשגחה פרטית שיקח דווקא דג זה ולא דג שני, שהקב"ה צריך 'לנקום' בו, וזהו המקור בנגלה דתורה לשיטתו של הבעל שם טוב בענין [[השגחה פרטית]], שאינה רק על האדם או על מין המדבר, אלא אפילו על בעלי חיים, ועל כל פרט בבריאה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל' עמוד 149.}}. *'''אדם ובהמה תושיע ה'''' - בפסוק זה מדבר על גילוי האהבה העצמית כלפי הקב"ה בכריתת הברית שלמעלה מחילוקי הדרגות, ולכן גם מי שהוא בבחינת 'אדם' וגם מי שהוא בבחינת 'בהמה', הוא בהשוואה אחת כלפי ישועת ה' אליו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 372.}}. *'''כי עמך מקור חיים''' - פסוק זה כולל ארבעה ענינים בסדר השפעת האור לעולמות, מלמטה למעלה: חיים, מקור חיים, אורך, אור. החיים היא האלוקות המתלבשת בבריאה, ונקראת בלשון רבים כי נפרדת ומתלבשת בברואים רבים, למעלה מזה הוא 'מקור חיים' שממנו מגיעה החיות השייכת לעולמות, אך הוא עצמו למעלה מהעולמות{{הערה|ראה במאמר שם באריכות ביאור של ב' אופנים בהבנת הענין של 'מקור חיים'.}}, ולמעלה מזה הוא בחינת 'אורך' האור שלך{{הערה|בשונה ממקור חיים שיש לו שייכות לעולמות, דרגה זו מתייחסת כלפי הקב"ה.}}, והדרגה הגבוהה ביותר היא 'נראה אור', שעל ידי התורה רואים את מעלתם העצמית של נשמות ישראל שנמשכים מעצמותו יתברך{{הערה|ד"ה קומי אור תשמ"ט, ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד רעג.}}. *'''משוך חסדך ליודעיך''' - הפסוק מדבר על שני סוגי שכר על שני סוגי עבודה, 'משוך חסדך ליודעיך' הוא לאותם העוסקים בידיעת אלוקות, ואף שאין כח אנושי שיכול להשיג את הקב"ה, כאשר יהודי משתדל להיות מ'יודעיך' הוא זוכה להמשכת חסדו של הקב"ה בענין זה שיוכל לדעת ולהבין יותר מכח שכלו, ואילו המשכה באופן של 'צדקתך' שמגיעה מחסדו הגדול של הקב"ה באופן שהוא בלי ערך למעשי הנבראים, נמשך על ידי עבודת התשובה 'ישרי לב'{{הערה|שיחת שבת פרשת אמור תשד"מ.}}. *'''אל תבואני רגל גאווה''' - בספרי הדרוש והרמז מובא שפסוק זה הוא [[ראשי תיבות]] 'אתרֹג', וחשיבות הביטול והריחוק מהגאוה נרמז דווקא ב[[אתרוג]] ולא במינים אחרים מ[[ארבעת המינים]] כדי לרמוז שככל שמדובר באדם נעלה יותר, עלול היוא יותר לבוא לידי ישות וגאווה, ולכן נדרשת אצלו זהירות רבה יותר בענין זה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד' עמוד 1163.}}. ==קישורים חיצוניים== *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=43 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]''' *'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300033 יהל אור - פרק ל"ו]''', באתר ספריית ליובאוויטש {{מזמורי ספר התהלים}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:תהלים|ל"ו]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:מזמורי ספר התהלים
(
עריכה
)
תבנית:ניווט
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)