עריכת הדף "תהלים כ"ד"

{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ
| רוחב = 370px
| תוכן = '''א:''' לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:{{ש}} '''ב:''' כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:{{ש}} '''ג:''' מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:{{ש}} '''ד:''' נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:{{ש}} '''ה:''' יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱ-לֹהֵי יִשְׁעוֹ:{{ש}} '''ו:''' זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:{{ש}} '''ז:''' שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:{{ש}} '''ח:''' מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה:{{ש}} '''ט:''' שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:{{ש}} '''י:''' מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
| מקור = 
}}
'''"לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ"''' הוא המשפט הפותח ב'''פרק כ"ד''' שב[[תהלים]], מזמור שחיבר [[דוד המלך]]{{הערה|מתוך כל 150 פרקי התהילים, רק 14 פרקים בלבד (כמנין ה[[גימטריא]] של 'דוד') פותחים בכותרת 'לדוד', וזהו הראשון מביניהם. שאר הפרקים: [[תהילים כ"ה|כ"ה]], [[תהילים כ"ו|כ"ו]], [[תהילים כ"ז|כ"ז]], [[תהילים כ"ח|כ"ח]], [[תהילים ל"ב|ל"ב]], [[תהילים ל"ד|ל"ד]], [[תהילים ל"ה|ל"ה]], [[תהילים ל"ז|ל"ז]], [[תהילים ק"א|ק"א]], [[תהילים ק"ג|ק"ג]], [[תהילים ק"י|ק"י]], [[תהילים קל"ח|קל"ח]], [[תהילים קמ"ד|קמ"ד]].}} לאמרו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].

את המזמור נוהגים לומר כתפילת [[שיר של יום]] ביום ראשון מידי שבוע, וכן בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, כאשר אמירת המזמור בכוונה היא סגולה ל[[פרנסה]].

על פי תקנת [[הבעל שם טוב]] לומר [[פרק אישי (מנהג)|פרק אישי]] בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הכ"ד ב[[יום הולדת|יום ההולדת]] ה-23, ועד ליום ההולדת ה-24.

==תוכן המזמור==
ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "אם יש בתפילה איזה דבר שהוא [[קידוש השם]] - יתפלל שיעשה בשביל קדושת שמו יתברך, לא בשבילו. ויזכור זכות אבותיו, שמצינו 'גדולים צדיקים במיתתם מבחייהם'".

על פי המסורת, דוד חיבר את המזמור הזה אחרי שהעלה קרבן עולה על המזבח שבנה בהר המוריה כדבר ה' על ידי [[גד הנביא]], דבר שעצר את ה[[מגפה]] על העם{{הערה|כמבואר בספר דברי הימים א' פרק כ"א.}}, וקבע לומר אותו כאשר יכניסו את [[ארון הברית]] ל[[קודש הקודשים] כשיבנה שם [[בית המקדש]] על ידי [[שלמה המלך|שלמה בנו]], כאשר דבריו "מי יעלה בהר ה'" כוונתם להר המוריה, "ומי יקום במקום קדשו" הכוונה למקום קודש הקודשים, מקום מנוחת השכינה.

דוד המלך מפרט, שאף שכל העולם כולו נברא על ידי ה[[הקב"ה]], וכולם שייכים לו והוא השליט הבלעדי, עם זאת, רק מי שמתקדש בדעתו ובמעשיו יכול 'לעלות בהר השם' ולהתקרב לקב"ה, מה ששייך בעיקר אצל בני ישראל "מבקשי פניך יעקב".

כנגד ה'עלייה' של בני ישראל, ממשיך דוד המלך וקורא ל'שערים' להיפתח להשכנת השכינה, כאשר לפי ה[[אבן עזרא]] ופרשנים נוספים הכוונה בעיקר למשמעות הרוחנית, ואילו לפי פרשנים אחרים{{הערה|דוגמת ר' מנחם המאירי.}} הכוונה היא כפשוטה, כתיאור לאירוע הכנסת ארון הברית לבית המקדש על ידי שלמה המלך{{הערה|ראו ברש"י על הפרק: "בימי שלמה בנו, כשבא להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זו בזו - אמר כ"ד רננות ולא נענה עד שאמר (דברי הימים ב ו') אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" [ואז נפתחו השערים בזכות דוד].}}.

===בימים הנוראים===
בתפילות ליל ראש השנה, אחרי תפילת עמידה ולפני [[קדיש תתקבל]], נוהגים לומר את המזמור {{הערה|ספר המנהגים, ראש השנה.}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שיש לומר את המזמור בכוונה עצומה, ובכך ישנו הכלי להמשכת גשמיות לכל השנה כולה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 112. [[לשמע אזן]], עמ' 145.}}.


===בנוסח התפילה===
* נאמר כ[[שיר של יום|שיר]] של [[יום ראשון]] ב[[תפילת שחרית]], כזיכרון ל[[שבט לוי#תפקידי הלויים בבית המקדש|שירת הלוויים]] בשעת [[נסכים (קורבן)|ניסוך היין]] בבוקר ובערב ב[[בית המקדש]].
* ארבעת הפסוקים האחרונים של המזמור, הם חלק מקבוצת פסוקי ה[[מלכויות זכרונות ושופרות|מלכויות]] ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]], המפארים את ה' כמלך על כל הארץ, ועוסקים במלכותו במהלך הדורות.
* למנהג חב"ד המזמור נאמר לאחר [[תפילת ערבית]] בליל ראש השנה ובליל [[יום הכיפורים]]. בקהילות הספרדים נוהגים לומר גם בלילה וגם לאחר תפילת מוסף כאשר ארון הקודש פתוח, ופתיחת הארון נחשבת כסגולה גדולה ונמכרת במחירים גדולים כ'פתיחת הפרנסה'. 
* המזמור נכלל גם בסדר [[תיקון חצות]], בחלקו השני של התיקון, המכונה 'תיקון לאה'.

הרבי עורר לכתוב בראש הספר 'לה' הארץ ומלואה'{{הערה|לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 279 הע' 13 (על פי צוואת רבי יהודה החסיד שאדם לא יכתוב על חפץ את שמו שהוא שלו).}}.

==בתורת החסידות==
*'''לדוד מזמור''' - בגמרא מבואר{{הערה|פסחים קיז, א.}} שהקדמת הלשון 'לדוד מזמור' {{הערה|בשונה מפרקים אחרים בהם נאמר 'מזמור לדוד'.}} מורה שקודם שרתה השכינה על דוד ('לדוד') ורק אחר כך אמר שירה ('מזמור'), שמדובר אמנם אודות דרגה נמוכה (שכינה) אך בה עצמה שירה נעלית{{הערה|לא בדרגה הנמוכה שקודם הוא שמח 'מזמור' ורק אחר כך שורה השכינה, 'לדוד', אלא.}} - כזו שבאה מתוך האדם אחרי שהוא כבר בשמחה ושרתה עליו שכינה ('מזמור לדוד'). ואילו בזוהר מבואר{{הערה|חלק א' סז, א.}} על הדרגה הנעלית יותר של 'רוחא קדישא', אך בזה עצמו, הדרגה הנמוכה (קודם כל 'לדוד' ורק אחרי כך מזמור, זאת בשונה מ'מזמור לדוד' הרוחא קדישא שבאה על האדם מלמעלה אחרי שהוא בבחינת 'מזמור'){{הערה|שיחת שבת פרשת נח תשמ"ב. תפארת לוי יצחק בראשית עמוד סד ואילך.}}.
*'''לה' הארץ ומלואה''' - כיון שכל הארץ של הקב"ה, אסור לאדם להינות מהעולם בלא ברכה, ואף שאנו לא נוהגים לברך על הנשימה וכיוצא בזה, הרי זה בדוגמת [[מצוות סוכה]] שאדם צריך לעשות את כל צרכיו בסוכה, אלא שלא מברכים על כך, ואדם יוצא ידי חובתו על כך במה שמברך על עניני קביעות, דוגמת קביעות סעודה וכיוצא בזה{{הערה|שיחת י"ב תמוז תש"כ.}}, ובמקום אחר מבואר, שבשונה מהממון שניתנה לאדם בעלות עליו ('והארץ נתן לבני אדם'), הרי שהגוף של היהודי הוא קניינו של הקב"ה, והוא בידיו רק כפיקדון, והוא כקדשי שמים שאסור להינות מהם בלי ברכה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ד עמוד 106.}}.
*'''מי יעלה בהר הוי'''' - בדוגמת עלייה גשמית בהר, שאדם אדם עוצר באמצע העליה לא רק שאינו נשאר במקומו אלא הוא נופל ויורד אחורה, כך גם בעבודת השם, אדם מוכרח להתמיד ולעלות ולהוסיף תמיד ואינו יכול להסתפק במה שהצליח להשיג עד עכשיו{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 127.}}.
*'''מי יעלה בהר הוי'''' - ההר מורה על עבודת השם מתוך אהבה, מכיון שהוא דומם והוא מתנשא מעל פני הקרקע, וכך גם ברוחניות, אהבה לה' יכולה להתעורר דווקא כשיהודי הוא בביטול מוחלט בדוגמת מין ה[[דומם]] שאין לו שום רצון עצמי משלו, וזה מביא לכך שהאדם רוצה להתרומם ולהידבק בקב"ה, והדרך להגיע לכך היא על ידי שאדם נקי במעשה בפועל בסוד מרע ועשה טוב ('נקי כפיים'), וכך גם בהרגשת הלב ('בר לבב'), אהבה תמימים בלי שום פניה עצמית, אפילו לא לרוות את צמאון נפשו. מי שמצליח בכך, זוכה לסיום הפסוק 'ומי יקום במקום קדשו', שעבודת השם תהיה אצלו בהתיישבות באופן תמידי ונצחי{{הערה|מאמר ד"ה 'וידבר' תשט"ז. מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ג עמוד 135}}.
*'''מבקשי פנים יעקב סלה''' - יעקב מורה על מסירות נפש, שהשייכות לקדושה (יו"ד) חודרת בכל הגוף בלי הפסק ושינוי עד אפילו ב[[עקב (איבר)|עקב]] שהוא האיבר המגושם ביותר, מה שמגיע מעצם הנשמה, וזה מה שהקב"ה 'הריח' עם ריח הקרבנות שהקריב נח אחרי המבול, ובעקבות כך נשבע שלא יביא עוד מבול לעולם{{הערה|תהלות מנחם.}}.

==בניגוני חב"ד==
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון שאו שערים ראשיכם]]}}
אצל חזני [[ליובאוויטש]] היה נהוג לשיר את הפסוקים 'שאו שערים' ב[[פסוקי מלכיות]] של [[תפילת מוסף]] ב[[ראש השנה]]

הניגון נרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[שמואל זלמנוב]], והוא ניגון רל"ח ב[[ספר הניגונים]]{{הערה|[https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140851/jewish/Seu-Sheorim.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 16# {{*}} [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/20-03-Nusach-Oleinu-Leshabei-ach-Se-ooh-Sheorim-Areshes-Sefaseinu-Heichal-Neginah.htm באתר היכל נגינה] {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/3/34/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%A9%D7%90%D7%95_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%9D.MP3 מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ] {{שמע}}}}.

(לחן נוסף שזכה לתפוצה רחבה על פסוקים אלו, הינו לחן של המוזיקאי החב"די ר' [[אלי ליפסקר]]).

==ראו גם==
*[[משל האופניים]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=30 תצלום המזמור מתוך תהלים אהל יוסף יצחק]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/3301300213 יהל אור - פרק כ"ד]''', באתר ספריית ליובאוויטש

{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|כד]]