עריכת הדף "שקלוב"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם. | '''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם. | ||
שורה 22: | שורה 21: | ||
בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]]. | בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מה[[מתנגדים]] הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]]. | ||
===ויכוח שקלוב=== | |||
בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה. | בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות [[אדמו"ר הריי"צ]] [[תרצ"ו]] עמוד 84. ואילו באגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך [[אדמו"ר הזקן]] ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה. | ||
בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]]. | בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים ל[[תורת החסידות]] והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך [[ויכוח מינסק|ויכוח נוסף במינסק]]. | ||
===לאחר המאסר=== | |||
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב. | פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ה[[התבוננות]] בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' [[יהושע צייטלין]], בשקלוב. | ||
שורה 42: | שורה 36: | ||
משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]).{{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}. | משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]] ונפטר בשנת [[תרע"ג]]).{{הערה|אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}. | ||
בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב [[ | בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב יהודה לייב (י"ד [[אלול]] תרכ"ט - ו' מ"ח תש"ב) נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא. | ||
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. | הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. |