עריכת הדף "שקלוב"
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיירה]] ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם. | |||
'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[ | |||
== היסטוריית העיירה == | |||
בעבר מרבית תושבי העיירה היו יהודים, ובשנת [[תרס"ה]] הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל. | |||
בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת [[תקע"ג]] פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ. | |||
במהלך [[מלחמת העולם | במהלך [[מלחמת העולם השניה]] כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת. | ||
== | שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של [[הגאון מווילנה]], וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו [[ההתנגדות לתורת החסידות|הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות]], יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים | |||
== ביקור אדמו"ר הזקן בשקלוב == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים בעיירה. | |||
הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]]. | הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]]. | ||
אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, | אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, והגיעו לבית הכנסת כל גאוני שקלוב. | ||
ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם? | ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם? | ||
בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה | בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה הדרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]]. | ||
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], הגיע בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב בביתו אדמו"ר הזקן, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות בדמותו הביאה אותו למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' יהושע צייטלין, בשקלוב. | |||
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], | |||
== הקהילה החסידית == | == הקהילה החסידית == | ||
למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי | למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי | ||
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא{{הערה|בן ר' שבתאי. נולד בשנת [[ת"ר]], ונפטר בשנת [[תרע"ג]]. אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}. | |||
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. | הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה. | ||
שורה 55: | שורה 40: | ||
*[[אברהם שיינס]]. | *[[אברהם שיינס]]. | ||
*[[ישראל יפה (שקלוב)]]. | *[[ישראל יפה (שקלוב)]]. | ||
* [[שמעון מנשה חייקין]]. | *[[ שמעון מנשה חייקין]]. | ||
*[[יוסף יהודה לייב משיוף]]. | *[[יוסף יהודה לייב משיוף]]. | ||
*[[זלמן ריבלין]]. | *[[זלמן ריבלין]]. | ||
שורה 65: | שורה 50: | ||
'''מתנגדים:''' | '''מתנגדים:''' | ||
*[[נתן נטע נוטקין]] | *[[נתן נטע נוטקין]] | ||
*[[ | *[[יהושע צייטלין]]. | ||
*[[אברהם פרץ]]. | *[[אברהם פרץ]]. | ||
שורה 72: | שורה 57: | ||
*[[חיים דון יחיא]] - רב עדת החסידים בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | *[[חיים דון יחיא]] - רב עדת החסידים בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
== | == ספרי חסידות שהודפסו בשקלוב == | ||
בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. | בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. בין הספרים שהודפסו שם: | ||
*[[חיים בן עטר#חיבורו אור החיים|אור החיים על התורה]] - ל[[רבי חיים בן עטר]]. | |||
* | *[[סידור האר"י]] - בשנת [[תקס"ד]]. הסידור בו השתמשו החסידים עד להדפסת [[סידור אדמו"ר הזקן]]. | ||
*[[סידור | |||
*[[פוקח עוורים]] של [[אדמו"ר האמצעי]]. | *[[פוקח עוורים]] של [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
*[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] - בשנת [[תקע"ד]]. | *[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] - בשנת [[תקע"ד]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה הלבנה]] | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:עיירות חסידיות]] | ||