עריכת הדף "שנת הקהל"

[[קובץ:הרבי 10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מעודד במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]] ב[[שמחת תורה]] [[תשמ"ח]] שהייתה השנה בה החל הרבי לעורר סביב העניין של הקהל ושנת הקהל]]
'''שנת הקהל''' זו שמה של השנה שחלה לאחר שנת ה[[שמיטה]], ומתאפיינת במעמד ה"[[הקהל]]" שנערך ב[[חג הסוכות]] של אותה שנה. [[הרבי]] הסביר כי אף על פי שמעמד ההקהל נערך רק פעם אחת בשנה, עצם המצווה ומהותה נמשך על פני כל השנה כולה. הרבי אף קישר בין מאורעות וחגי השנה, לבין העניין של ההקהל.

==רקע==

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש.

הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה|[[דברי משיח]] תשמ"ח ח"ג ע' 381 ואילך.}}.

הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם "שנת הקהל", שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו{{הערה|ראה התוועדות שבת בראשית (ב') תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 393 ואילך).}}, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה.

ב[[חול המועד]] של [[חג הסוכות]] שנת [[תשמ"א]] החל [[הרבי]] ל[[התוועדות|התוועד]] בכל לילה מלילות חול המועד בעקבות שנת הקהל. באותם התוועדויות החל הרבי את ה'[[קאָך]]' הגדול מעניין הקהל. ב[[יחידות כללית]] שהתקיימה לאורחים ב-[[770]] בסוף חודש [[תשרי]] תשמ"ח{{הערה|ימים ספורים לאחר פתיחת 'מבצע הקהל'.}}, איחל הרבי לכל אחד ואחד '''דו זאלסט טאן אין הקהל''' [=תתעסק בהקהל]. ייחודיותה של שנת הקהל מתבטאת בחיי היום יום של היהודי, עד כדי כך שכאשר אדם נפגש עם חברו - עליו לברכו בברכה להצלחה בהקהל, עוד לפני שאילת שלום או חג שמח{{הערה|שיחת ליל ה' דחגה"ס תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 238 ואילך).}}. תוכן ברכת הרבי - שתהא לו הצלחה רבה בפעולות הקהל שהוא מארגן לאנשים נשים וטף - והיות שהוא מלך עליהם - הצלחה רבה במלכותו ובפעולתו לחזק ולעורר את היהודים להוספה ביראת השם באופן של "תמיד כל הימים".

==הקהל ומועדי השנה==

ב[[שיחות]]יו ו[[אגרות קודש|מכתביו]] של [[הרבי]] הדנים במצות הקהל בימינו, ובעיקר בשיחות משנת [[תשמ"ח]] - שהייתה [[שנת הקהל]] - קישר הרבי כל מועד וחג עם מצות [[הקהל]] ותוכנה.

עובדה זו מצטרפת לגישתו של הרבי בתורתו, על יסוד מאמר [[אדמו"ר הזקן]] שצריך '[[לחיות עם הזמן]]', ומהווה דוגמה ישירה להתבטאותו של הרבי שעל [[מצות הקהל]] להיות ה"שער" שעל ידו "עולים" ועוברים כל עניני ה[[תורה]] וה[[מצוות]] במשך כל ימי שנת הקהל. שיחות ומכתבי הרבי בשנות הקהל האירו את [[עבודת השם]] ופעולת החסיד בימי שנת הקהל באור מיוחד, והוראות חדשות בעבודת השם לומדו ונלמדו בעקבות ותוך כדי "שנת הקהל".

===ראש השנה===
ב[[ראש השנה]] - מורה [[הרבי]], יש לנצל את ההזדמנות - שכל אחד יהא [[מלך]] לסביבתו - ינצל את התעוררות התשובה ולעשות [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]] רבים ככל האפשר.

ב[[יחידות]] התבטא הרבי פעם - כמו שנראה ההקהל בראש השנה, כך הוא נראה כל השנה{{הערה|מפי השמועה.{{מקור}}}}

כמו כן אמר הרבי שיש מן המשותף להקהל ולראש השנה - כמו שב ראש השנה - בהמלכת המלך, [[בני ישראל]] ב"[[ביטול]]" ונהיים "נקודה אחת" להמליך המלך, כך בהקהל כולם נהיים לנקודה אחת - "ליראה את ה'".

===צום גדליה===
ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 76.}}.

====הקשר הרוחני====
צום גדליה בא בעקבות פיזור בני ישראל, ביטול [[מלכות בית דוד]] וביטול חסד [[אומות העולם]] (שמינוי גדליה למלך ישראל היה בעקבות חסדו של נבוכאדנצר).

ו"הקהל" ענינו תיקון של שלושת הענינים: ב"הקהל" כל עם ישראל מתקבצים יחד, היפך מהפיזור אחרי מות גדליה; ההקהלה באה דווקא על ידי המלך; וזמן מצות הקהל הוא דווקא בחג הסוכות, אז מקריבים שבעים פרים כנגד שבעים אומות העולם, וכשמכירים באומות העולם - זה מסייע להם להתחסד כלפי בני ישראל.

====הקשר הגשמי====
שנת [[הקהל]] מתחילה אמנם מיום [[ראש השנה]], בסיום [[שנת השמיטה]], כמו שכתוב "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה". ההבדל הניכר והגלוי בין שנת השמיטה לשנת הקהל הוא בעבודת האדמה, והיות שהבדל זה מתחיל וישנו רק החל מ[[צום גדליה]] - ניכרת במיוחד התחלת ופתיחת שנת הקהל בצום גדליה, כי הוא הראשית הממשית והגשמית של [[שנת הקהל]].

===יום כיפור===
ענינו של "[[הקהל]]", שהעם כולו נעשה קהל אחד ומציאות אחת, מתבטא גם ב"עיצומו של יום" - עיצומו של [[יום הכיפורים]], שנקרא יום "[[אחת בשנה]]". יום כיפור הוא היחיד מכל מועדי ה[[תורה]] שהוא יום אחד, הן בארץ והן ב[[חוץ לארץ]].

את יום כיפור מסיימים כל עם ישראל בכל העולם בצורה אחידה, ומכריזים בהתעוררות עמוקה ובקול רם: "שמע ישראל", "ברוך שם", ו"ה' הוא האלוקים" - [[קבלת עול מלכות שמיים]], שהוא תוכנה של [[מצות הקהל]].

===חג הסוכות===
[[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות:
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות.
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה|ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי חלוקת ד' מינים, ערב חגה"ס תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 168).}}.
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 173 ואילך.}}.

====הושענא רבה====
ב[[הושענא רבא]] מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל, כהכנה להקהל בגאולה העתידה{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 301.}}.

ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו".

וכיוון שהגאולה בפתח, אזי בחג שמרמז על הגאולה יש להרבות בהקהל - הכנה לגאולה, וזהו יזרז את הגאולה לבוא תיכף ומי"ד [[ממ"ש]]{{הערה|דברי משיח תשמ"ח ח"א ע' 313 ואילך.}}.

===שמיני עצרת שמחת תורה===
מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה|התוועדות ליל שמח"ת לפני הקפות תשמ"ח (דברי משיח ח"א ע' 315).}}.

כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'.

===פרשת נח===
ב[[פרשת נח]] מספרת לנו התורה על ה"[[הקהל]]" המיוחד שהיה בתיבת נח - בתיבה שהו [[מין המדבר]] ו[[חי|מין החי]], שהיוו הבסיס ל[[עולם]] כולו ולדורות שבאו לאחר מכן. וממילא, היה זה "הקהל" של כל העולם כולו.

באי התיבה ראו את עונשם של דור המבול, ואת שאירע להם בעקבות חטאיהם ובעקבות כך שלא עשו [[תשובה]] - וזה פעל עליהם "ל[[יראה]] את השם" בתכלית השלימות.

ומכיוון שהמבול היה שנה שלימה, שכוללת את כל העונות ואת כל שינויי הזמנים, הרי שפעולת יראת השם שנעשתה על ידי המבול הייתה ל"כל הימים".

===חודש חשוון===
ל[[ראש חודש]] יש קשר מיוחד ל[[הקהל]], כיוון שראש החודש כשנותן חיות לכל החודש, נותן גם תוספת כח לכל אחד מלך של הקהל - כל אחד ואחד מאיתנו בעניין ההקהל.

ובהדגשה מיוחדת בראש חודש [[חשוון]] כי [[מצוות הקהל]] הייתה ב[[בית המקדש]] וסיום בניין בית המקדש (הראשון) היה בחשוון, וגם חנוכת [[בית המקדש השלישי]] תהי' בחשוון אכי"ר - ועניין ההקהל בחשוון יש לו יותר כח להביא לחנוכת הבית בו בחודש.

===י"ט כסלו===
[[י"ט כסלו]] הוא היום שבו נגאל [[אדמו"ר הזקן]] ממצב של "רבים" - [[פירוד]] מהקדוש ברוך הוא, ומעמד ומצב של ירידה, ישיבה במאסר - ונפדה בשלום. ענינו האמיתי של [[שלום]] הוא שכל הפרטים שלפני כן היו כביכול נפרדים - לא זו בלבד שאינם שוללים זה את זה, אלא יתירה מזו - מאוחדים ומתעלים ביחד לנקודה אחת.

גם ב"[[הקהל]]" - מחד מודגש ה"רבים", אנשים נשים וטף. ומאידך, כולם מתאחדים ושומעים [[תורה]] מפי ה[[מלך]], שזה ענין הכי נעלה.

===חנוכה===
ל[[חנוכה]] יש קשר מיוחד עם שנת "הקהל" ועם תוכנה של המצוה בימינו, כפי ש[[הרבי]] מציין בשיחותיו הקדושות.

====פרסומי ניסא====
עיקר ה[[נס]] של חנוכה היה בענינים רוחניים - היות שמלחמתם של היוונים הייתה "להשכיחם תורת'''ך''' ולהעבירם מחוקי רצונ'''ך'''" - הפריע להם שזו תורתו של הקדוש ברוך הוא ומצוותיו של הקדוש ברוך הוא, ו[[פרסום הנס]] הוא על ידי הוספה בלימוד התורה וקיום ה[[מצוות]] מתוך [[מחשבה]] על הקדוש ברוך הוא וזכירה תמידית מי הוא מורה התורה ומצַוֶה המצוות.

זהו גם תוכנו של "[[הקהל]]" - לעורר את כולם, אנשים נשים וטף להתחזק ביראה את השם תמיד כל הימים, וקיום רצונו בלימוד התורה וקיום המצוות.

====חנוכה וסוכות====
זמן מצות הקהל בזמן שבית המקדש קיים הוא במוצאי יום טוב הראשון של חג ה[[סוכות]], וימי [[חנוכה]] שייכים לימי חג הסוכות:
*במספר - ימי הסוכות הם [[שמונה]], וימי החנוכה הם שמונה.
*באמירת ה"[[הלל]]" - הן בחג הסוכות והן בחנוכה אומרים הלל שלם.
*בתוכנם - חנוכת [[בית המקדש]] הראשון הייתה בחג הסוכות, וחג החנוכה נקרא על שם חנוכת ה[[מזבח]] ו[[בית המקדש השני]].
*בהוספה - בימי חג הסוכות מוסיפים בכל יום פר בהקרבת הקרבנות באופן של "מעלין בקודש", ובחנוכה מוסיפים בכל יום נר בהדלקת נרות חנוכה, "מוסיף והולך".

====שמן - ביטול====
אחד מניסי חנוכה הוא מציאת פך השמן שהיה חתום בחותמו של [[כהן גדול]].

[[שמן]], כפי שמבואר ב[[תורת החסידות]], מורה על בחינת ה[[חכמה]], שעל ידה נעשה ענין ה[[ביטול]], "להיות יראת ה' על פניו יראה עילאה כו'". זהו תוכנו של "הקהל" -"ליראה את השם אלוקיכם".

====נשים וטף====
חנוכה קשור באופן ישיר ל[[נשים]] ו[[ילדים]]. הנשים חייבות בנר חנוכה משום "שאף הן היו באותו נס"{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] כג, א.}}, ו"על ידי אשה נעשה הנס"{{הערה|פירש"י שם.}}, וחנוכה הוא חג החינוך - ששייך במיוחד ל[[חינוך]] ילדי ישראל.

אף מצוות "הקהל" מיועדת גם לנשים וילדים (מלבד האנשים, כבכל המצוות) -"והנשים והטף".

====נצחיות המצוה====
על הבטחת הקדוש ברוך הוא ל[[אהרון הכהן]] ש"הנרות הללו אינם בטלים לעולם", מבאר [[הרמב"ן]]{{הערה|בפירושו על [[התורה]], [[פרשת בהעלותך]].}} שהכוונה היא לנרות חנוכה שקיימים בכל מצב - דהיינו, אף-על-פי ש[[לעתיד לבוא]] [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]], מכל מקום נרות חנוכה יהיו נצחיות.

כך גם בנוגע ל"הקהל" - היות שמהותה של מצוה זו קשורה לאחדות הציבור -"הקהל את העם, האנשים והנשים והטף", ועל ציבור אומרים חז"ל "אין מיתה בציבור", על כן גם מצוות הקהל, כמו חנוכה, שייכת לנצחיות.

===צום עשרה בטבת===
ל[[עשרה בטבת]] יש קשר למהות מצוות "הקהל", משום שבעשרה בטבת מתגלה ה"[[עצם]]" שלמעלה אצל כל [[יהודי]], בדיוק כמו שב"הקהל" מתגלה העצם שקיים אצל כל היהודים בשווה, ולכן מתקהלים "אנשים, נשים וטף" בלי שום חילוק.

כמו כן, המאורע של [[צום]] עשרה בטבת הוא בעקבות המצור על [[ירושלים]] עיר הקודש, שהיא עיר הבירה של כל עם ישראל בכל מקום שהם, ובה נמצא [[בית המקדש]] שבו התקיים ה"הקהל" - שם נתכנסו "אנשים נשים וטף" בזמן שבית המקדש היה קיים.

פעולות ה"הקהל" ביום זה - הם ביתר שאת ויתר עוז, על מנת לתקן את ה"הקהל" של הלעומת-זה - של הבבלים - על ירושלים.

===פורים===
כל נס [[פורים]] היה על ידי [[הקהל]] - כאשר נגזרה גזירת [[המן]] אמרה [[אסתר]] ל[[מרדכי]] - "לך כנוס את כל היהודים" - מרדכי כנס את כל הילדים ולמד עימם תורה - וכך התבטלה גזירת המן.

וההוראה לימינו: כאשר "עומדים עלינו לכלותינו" - התשובה היא כמה שיותר [[כינוס הקהל|כינוסי הקהל]], וכך נינצל.

===פסח===
את [[חג הפסח]] חוגג כל עם ישראל מדי שנה, ונזכר בחירות ובהשתחררות מעול פרעה ומצרים בפסח הראשון. אז, יצאו כל בני ישראל מארץ מצרים - האנשים, הנשים והטף, כפי שכתוב "בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו", במטרה לקבל את התורה ולהיות קשורים אל הקדוש ברוך הוא בלב ונפש - "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה".

ב[[שנת הקהל]], [[הקהל בנפש האדם|משתחרר היהודי]] מכל המגבלות המונעות אותו לעבוד את השם, ו[[אחדות ישראל בהקהל|מתאחד]] עם כל היהודים בהתקשרות והתאחדות עם הקדוש ברוך הוא. הוא מתאמץ להפנים את המסר של [[מצות הקהל]], "[[יראה|ליראה את השם]]" ולקיים את מצוותיו מתוך תחושה של חורין מ[[היצר הרע]] ומ"מצרים" שמונעים ממנו לקיים את רצון הבורא ו"לקבל את התורה".

ובכח זה, מקיים היהודי את כל מצוות התורה של הקדוש ברוך הוא, מתוך קבלת עול, ומקבל את חג הפסח בהתרוממות רוח. התנהגות זו מהווה הכנה ראויה ל[[גאולה]] האמיתית והשלימה - או אז נקיים את מצות הקהל בשלימותה, ולא רק בגשמיות - בהתכנסות כל עם ישראל יחדיו בבית המקדש - אלא גם ובעיקר ברוחניות, משוחררים מכל עול של "[[מצרים]]" ושל "[[פרעה]]", קשורים ודבוקים בקדוש ברוך הוא בצורה המוחשית ביותר, "תמיד כל הימים".

====סעודת משיח====
[[סעודת משיח]] נערכת ב"[[אחרון של פסח]]". ושנת [[הקהל]] היא במוצאי שביעית - זמן המסוגל לביאת ה[[משיח]].

===פסח שני===
[[פסח שני]] היא מצוה שלא הייתה כתובה בתורה מלכתחילה, עד שבאו היהודים שלא יכלו להקריב את הקרבן בפסח הראשון, ועל ידי טענתם, דרישתם ותביעתם - זכו וקיבלו מצוה נוספת של "פסח שני" בו יכלו להשלים את קיום מצות הקרבת הקרבן, ולהקריבו חודש אחרי פסח הראשון.

מיני אז, קיבלה מצוה זו תוקף נצחי, וכל עם ישראל קיבל מצוה נוספת במנין המצוות וזוכה לחגוג בכל שנה את פסח שני.

מעובדה זו נמצינו למדים על כוחו של כל אחד מישראל, אשר ביכולתו לפעול על כמה שיותר יהודים - אנשים, נשים וטף - להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, בדיוק כשם שפעלו הבודדים בהיותם במדבר, בפסח שני הראשון.

וזהו הרי תוכנה של מצות הקהל בימינו היא שבכוחו של יהודי [[תקיעה בחצוצרות|לפעול על יהודי שני]] להוסיף בקיום המצוות באופן נצחי, וכפי שכתוב בפסוק: "תמיד כל הימים".

===ל"ג בעומר===
ב[[ל"ג בעומר]] הגיע התיקון לענין "על שלא נהגו כבוד זה בזה", ו[[תלמיד]]י [[רבי עקיבא]] פסקו מלמות. מובן, כי התיקון על כך הגיע על ידי חיזוק יראת שמיים, אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]], חיזוק הקשר הנצחי המאחד את היהודים עם הקדוש ברוך הוא, התורה ועם ישראל, שהם "כולא חד".

וזהו הרי תוכן [[מצות הקהל]] - חיבור כל עם ישראל באמצעות חיזוק הקשר ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]], חיזוק ה[[יראת שמים]], אהבת התורה ו[[אהבת ישראל]] בהתקהלותם יחד. ואם כן, ב[[ל"ג בעומר]] שבשנת הקהל מודגש במיוחד תוכן מצות הקהל הנצחי, לחזק את ה[[נשמה]] האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", בכזו צורה ש"תמיד כל הימים" יהיה היהודי קשור עם הקדוש ברוך הוא.

===חג השבועות===
ל'''חג השבועות''' ולמצות הקהל ישנו תוכן משותף, שכן ב[[מתן תורה|קבלת התורה]] נטלו הנשים חלק פעיל, וכמו כן במצות הקהל נטלו הנשים חלק פעיל.

א) בימים שקדמו למתן תורה - התאחד עם ישראל כולו, "כאיש אחד בלב אחד", האנשים וה'''נשים''' והטף. כמו כן ב[[מעמד הקהל]], הציווי הוא "הקהל את העם, האנשים '''הנשים''' והטף".

ב) בהכנות למתן תורה אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבית ישראל", וכפי שמפרשים על אתר שראשית כל פונה הקדוש ברוך הוא אל הנשים ("בית יעקב"), ואם כן בקבלת התורה מודגש מעמדה המרכזי של האשה, כפי שמצינו ב[[מצות הקהל]] בה מודגש מעמדה המרכזי בהשתתפות במצוה בצורה מיוחדת שלא מוצאים במצוות אחרות.

===חודש סיון===
בראש חודש [[סיון]], בשנת ה[[גאולת מצרים|יציאה ממצרים]], התכנסו כל בני ישראל וחנו "נגד ההר", אל מול הר סיני בו תתרחש מתן התורה - "כאיש אחד" משום שהיו "בלב אחד".

והיות שבכל שנה חוזרים הדברים על עצמם כפי שהיו בפעם הראשונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ב[[שנת הקהל]], כאשר בשנה זו כל יהודי עושה את כל המאמצים לקיים את [[מצות הקהל]] [[הקהל בנפש האדם|בנפשו]] ו[[אחדות ישראל בהקהל|להתאחד]] עם יהודים נוספים, הרי שבראש [[חודש סיון]] במיוחד מודגש תוכן שנה זו - להתאחד על מנת לקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא ביחד, כל עם ישראל לסוגיו - הן האנשים, הן הנשים והן הטף.

===צום תשעה באב===
הגמרא מדגישה: "וכשחרב הבית אותו היום [[תשעה באב]] היה... מוצאי שביעית היה".

ומזה שהגמרא מדגישה זאת - הרי שהיא מרמזת לכך שבניית הבית מחדש תהיה על ידי הוספה ב[[אחדות ישראל]] ובעניני [[הקהל]] - אשר תבטל את החורבן ותהפוך את [[תשעה באב]] ל"ששון ול[[שמחה]]".

===אלול===
עבודת [[חשבון נפש|חשבון הנפש]] ב[[חודש אלול]] של [[שנת הקהל]] מקבלת מימד עמוק ומיוחד, כאשר הסיכום של עבודת ה[[יהודי]] במשך השנה החולפת היא באופן שהוא מאחד, מקהיל ומקבץ את כל ה"[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]]" הפרטיים שלו ב"[[בית המקדש]]" הפנימי שלו תוך התמסרות מלאה אל המלך - הקדוש ברוך הוא, על מנת להתכונן כראוי ליום הראשון בשנה הבאה [[ראש השנה]], ימים בהם יתבטא ביתר שאת יראת השם אותה ספג היהודי במשך שנת הקהל, באופן של "פעולה נמשכת".

כמו כן, כיוון שהוא החודש האחרון של [[שנת הקהל]], יש לנצל אותו כיוון שהוא הזמן האחרון והימים האחרונים של שנת [[הקהל]] - להרבות בו בענינים של הקהל.

וכל זה מתוך דגש על עניני של [[חודש אלול]] - עניין ה[[תשובה]].

==במשך השנים==
===[[תרצ"ב]]===
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר מספר שיחות בענייני [[הקהל]] (שנדפסו ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]). [[הרבי]] ו[[רבי לוי יצחק|אביו]] התכתבו אז מעט בענייני הקהל - נדפס ב[[לקוטי לוי יצחק]] אגרות קודש.

===[[תשי"ג]]===
ב[[חג הסוכות]] שילב הרבי בשיחות החג מענייני [[הקהל]] התורניים. בשיחות אלו, כמו בשיחות של [[תש"כ]] - נמצאים השורשים והיסודות עליהם נבנו יותר מאוחר ה"ליקוטים" העוסקים בגדר [[מצות הקהל]].

===[[תשכ"ז]]===
[[הרבי]] עורר על [[מבצע תפילין]] והוסיף שצריך להיות תוך הדגשה על ענין ה[[הקהל בנפש האדם]]. כמו כן עורר על הנחת [[תפילין]] ב[[כותל המערבי]] ב[[ירושלים]] שיוצר גם עניין של הקהל.

===[[תשמ"א]]===
[[תשמ"א]] הייתה שנה שבה הדגיש [[הרבי]] פעמים רבות את נושא ה"הקהל". ב[[שלשלת היחס]] ב"[[היום יום]]" מובא על שנה זו "מעורר שהשנה היא שנת הקהל את העם, האנשים והנשים והטף". במעמד "[[ברכת החמה]]" בחצר [[770]], אמר הרבי שיחה מיוחדת המקשרת את ברכת החמה עם מצות "הקהל" בכך שלמעמד הנדיר התאספו אנשים, נשים וטף לברכה שמהותה ותוכנה הוא יראת השם. יצאה לאור החוברת [[ספרי חסידות והקהל#ילקוט הקהל|ילקוט הקהל]] המסדרת את מקורות מצות הקהל ע"פ שיחות ומכתבי הרבי.

===[[תשמ"ח]]===
[[תשמ"ח]] הייתה השנה שבה קיבלה [[מצות הקהל בימינו]] תנופה מיוחדת לאור הכרזת [[הרבי]] על [[מבצע הקהל]] בחודשים האחרונים בשנה שלפני'. [[מטה הקהל]] הוציא את העלון [[ספרי חסידות והקהל#עלון "התאחד בהקהל"|התאחד בהקהל]] המלקט משיחותיו של הרבי על הקהל.

===[[תשנ"ה]]===
היות שהיה זה לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], התאספו חסידי [[חב"ד]] ב"הקהל" סביב הנקודה שנותרה - [[קבלת פני משיח צדקנו]], בהכרזת "{{יחי}}" מעומק הלב והתחזקות בכל מבצעי אדמו"ר שליט"א, ובמיוחד ב"מבצע הקהל" שנוגע לשנה זו. ביום [[כ"ה אדר|כ"ה אדר א']] התקיים כינוס ענק בהיכל הסינרמה, ב[[תל אביב]]. ביום [[ב' ניסן]], התקיים כינוס "הקהל" ענק ביד אליהו בתל אביב, בארגון [[האגודה למען הגאולה]]. ביום [[כ"ח סיוון]], התקיים כינוס הקהל בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. בהשתתפות עשרות אלפי איש. מאורע זה, סוקר בהרחבה בכל כלי התקשורת. בסימן - "הפיתרון היחיד - משיח בן דוד!"
{{ערך מורחב|כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה}}

===[[תשס"ב]]===
יצא לאור בפעם הראשונה ה[[תוכן ומפתח בענייני הקהל]] על ידי [[ועד חיילי בית דוד (770)]].

===[[תשס"ט]]===
יצאו לאור: [[תוכן ומפתח בענייני הקהל]], [[סוגיות בענייני הקהל]] והספר [[קהל גדול]]. ביום ז' שבט, התקיים "[[כינוס הקהל]] ארצי" בהיכל התרבות ב[[תל אביב]], על ידי "[[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]". ביום [[י"א ניסן]], התקיים אירוע הקהל בפארק הירקון בתל אביב על ידי ארגון [[מטה משיח בארץ הקודש]] וב[[ארצות הברית]] התקיים כינוס באולם 'ברוקלין קולג' שב[[ניו יורק]].

===[[תשע"ו]]===
בחול המועד סוכות התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]].
[[קובץ:רבבת חסידים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כינוס הקהל בתשע"ו]]
הושק על ידי [[התאחדות החסידים]] מיזם בשם "הקהל יומי", ובו נשלח בכל יום מסרון [[יום|יומי]] - [[אינטרנט|באימייל או בוואטסאפ]] מתורת [[הרבי]] בענייני הקהל.

לקראת [[י"א בניסן]] התקיימו יום [[צבאות ה']] יחד עם כינוס ארצי לחסידי חב"ד במתכונת מוגדלת, בהשתתפות 20,000 אנשים נשים וטף בשני כינוסים זה אחר זה, בהיכל מנורה מבטחים שביד אליהו ב[[תל אביב]]. כמו כן נערכה לקראת י"א [[ניסן]] [[שבת]] מיוחדת ל[[תמימים]] בקמפוס המפואר - כפר פינס בפרדס חנה.

בד' תמוז התקיים כנס הקהל אדיר - "מקבלים פני משיח בכיכר" - על ידי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]], בכיכר רבין בתל אביב, בהשתתפות של עשרות אלפי איש, אנשים נשים וטף, מכל שכבות הציבור.
*ב[[שבת]] פרשת מטות כ"ד תמוז התקיימה על ידי מטה [[ממ"ש]] ו[[איגוד האברכים בארץ הקודש]] "שבת [[ופרצת]]" בקריית טבעון בהשתתפות [[רב]]נים ו[[משפיע]]ים.
*בשבת שלאחרי כן שבת פרשת [[מסעי]] [[ב' מנחם אב]] התקיימה מטעם [[מטה משיח]] שבת שכולה משיח ב[[טבריה]] עיה"ק.

ב[[כ' מנחם אב]] התקיים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] מעמד אדיר של הכנסת [[ספר התורה של ילדי ישראל]].

ב[[כ"ו אלול]] התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]].

===[[תשפ"ג]]===
בחול המועד סוכות ובי"א ניסן התקיים מעמד הקהל גדול ברחוב [[איסטרן פארקווי]].

הושק על ידי [[התאחדות החסידים]] מיזם בשם "הקהל איד" - חוברת חודשית ובה עזרים לעריכת כנוסי הקהל.

לקראת [[י"א בניסן]] התקיימו יום [[צבאות ה']] יחד עם כינוס ארצי לחסידי חב"ד במתכונת מוגדלת, בהשתתפות 20,000 אנשים נשים וטף בשני כינוסים זה אחר זה, בהיכל ארנה ב[[ירושלים]]. כמו כן נערכה לקראת י"א [[ניסן]] [[שבת]] מיוחדת ל[[תמימים]] בקמפוס המפואר - גבעת וושינגטון.

==ראו גם==
*[[הקהל]]
*[[מבצע הקהל]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הקהל]]