פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
שלום עליכם
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:שלום עליכם.jpg|ממוזער|איור המתאר את אמירת הביטוי 'שלום עליכם'(צייר: [[יחיאל אופנר]])]] כאשר [[שתיים|שני]] [[יהודים]] נפגשים, נוהג אחד [[ברכה|לברך]] את השני ב'''"שלום עליכם"''', והלה עונה לו ב"עליכם השלום". ==נוסח הברכה== הנוסח הנהוג ב[[חב"ד]], אותו קבע [[האדמו"ר הזקן]] בנוסח ה[[קידוש לבנה]] ובפיוט "שלום עליכם" שב[[ליל שבת]]{{הערה|וכן הוא ברוב הסידורים}}, הוא לומר "שלום עלי'''כם'''" בלשון רבים. זאת, כפי שנכתב בכתבי ה[[אריז"ל]]{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער ר"ח סוף פ"ג. וב[[נוסח האריז"ל|סידור האריז"ל]] במקומו}}, ולא כפי שהובא בטור וב[[שולחן ערוך המחבר|שולחן ערוך]], בלשון יחיד. הרבי מבאר את טעם הדבר{{הערה|שם=תשכא|משיחת ש"פ מטות מסעי תשכ"א}}: לפי שיחד עם כל יהודי ([[ירא שמים]]), הולכים שני [[מלאכים]]. ולמרות שהאדמו"ר הזקן כותב ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים (מהדורה קמא) רס"ג}} (בנוגע לאמירת "התכבדו מכובדים", לפני כניסתו לבית הכסא), {{ציטוטון|שאין מחזיקין את עצמנו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו}}, אז התירוץ בפשטות הוא: שזהו בנוגע לעצמו אך בנוגע לזולת עליו להחזיקו בתור ירא שמים. אבל התירוץ הזה אינו מספק כל כך, כי בנוגע לאמירת "ואמרו אמן" שב"עושה שלום", אומר זאת גם כש[[תפלה|מתפלל]] או מברך לבד, כי אומר זאת למלאכים המלווים אותו וזהו הרי בנוגע לעצמו? ומבאר הרבי, שמתי בנוגע לעצמו על אדם להחשיב שאינו ירא שמים, במציאותו לבדו, אך כשמקיים מצוות [[אהבת ישראל]], כשפוגש את חבירו, נוצרים מלאכים מ[[מצוה]] זו, ואליהם אומר בלשון רבים. ==תוכן הברכה== ברכה זו כוללת בתוכה את כל הברכות{{הערה|הרבי בקבלת פנים לקבוצה מאנגליה, אור ליום ד פרשת פנחס}} ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]. מכיון שה[[כלי]] המחזיק את ה[[ברכה]], וכשמדגישים את זה ב[[דיבור]] זה נותן כח חזק יתר. הרבי מסביר{{הערה|ליקוטי שיחות חלק כה פרשת ויצא.}} למה היהודי עונה הפוך ממה ששואלו הראשון ("שלום עליכם" ו"עליכם שלום"), כי ענין אמירת הברכה הוא להשכין שלום בין שני האנשים. וכך הראשון שואל את השני "שלום עליכם" - כלומר, המסכים אתה שישרה השלום ביננו? והשני עונה לו "עליכם השלום" - כלומר, אני רוצה שלום אך לא רק כי ביקשת, אלא גם מצד עצמי אני רוצה. במילים של החסידות: כשהראשון שואל זהו [[מלמעלה למטה]], שהשלום שוכן ב"עליכם" - שני היהודים. וכשהשני עונה זה [[מלמטה למעלה]], שמצד עצמם ממשיכים את השלום. ==אופן אמירת הברכה== ה[[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]] ליקוט א אות ג}} את ההבדל בין אמירת השלום עליכם פעם, לבין אמירתו כיום: {{ציטוטון|האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט (של ימות החול) היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית.}} ...[אך כיום] {{ציטוטון|ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".}} ==בקידוש לבנה== בברכת [[קידוש לבנה]] נוהגים, לומר לשלוש חברים "שלום עליכם" והלה עונה לו "עליכם שלום". הרבי מסביר{{הערה|[[דבר מלכות נח]] הערה113, על פי [[ליקוטי לוי יצחק]] על ה[[זוהר]] חלק ג עמוד שלג, וכן ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/26b.htm ליקוטי תורה כו ב]}}, שענין הקידוש לבנה הוא החיבור והגילוי של [[זעיר אנפין]] (משפיע) ב[[מלכות]] (מקבל). או במילים אחרות: חיבור הגילויים העליונים, עם ה[[גשמיות]] ה[[גבול|מוגבלת]]. ואמירת השלום עליכם, היא בשביל לחבר את שני הבחינות (משפיע ומקבל). ולכן אומרים שלוש פעמים שלום עליכם: #התקשרות המשפיע (זעיר אנפין) עם המקבל (מלכות), באופן של [[מלמעלה למטה]]. #התקשרות המקבל למשפיע באופן של [[מלמטה למעלה]]. #החיבור של שני הבחינות יחד. ==בביאת המשיח== במדרש מובא{{הערה|תוספות יום טוב בסוף מסכת עוקצין}} שכאשר משיח יבוא, מיד הוא יפתח באמירת 'שלום', וכל עם ישראל יענה לו 'שלום עליכם'. בשיחת ש"פ במדבר{{הערה|סעיף יג' בסופו}} תנש"א אמר הרבי: {{ציטוטון|וכל אחד מאתנו אומר למשיח צדקנו "שלום עליכם", עליכם לשון רבים – כולל כל הנשמות דכל בנ"י שבדור הגאולה, והוא משיב לכל אחד בנפרד "עליכם שלום" ["עליכם" לשון רבים כולל – מעשינו ועבודתינו דכאו"א מישראל], ו"עליכם שלום" לכל בנ"י יחדיו, ועוד והוא העיקר – מיד.}} ==פיוט שלום עליכם== '''שלום עליכם''' הוא פיוט המושר לפני [[קידוש]] של [[ליל שבת]]. בפיוט זה, מברכים את המלאכים שמלווים את האדם מ[[בית הכנסת]], מבקשים מהם ברכה, ופוטרים אותם לשלום. ==ראו גם== *[[ניגון שלום עליכם]] {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מושגים כלליים]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:ציטוטון
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)