פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות חב"דפדיה
חב"דפדיה
חיפוש
עריכת הדף "
רי"ו
"
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
מתקדם
תווים מיוחדים
עזרה
כותרת
רמה 2
רמה 3
רמה 4
רמה 5
עיצוב
הוספה
לטיני
לטיני מורחב
אלפבית פונטי בינלאומי (IPA)
סימנים
יווני
יוונית מורחבת
קירילי
ערבי
ערבי מורחב
עברית
בנגלית
טמילית
טלוגו
סינהלה
דוונגארי
גוג'רטית
תאית
לאו
קמרית
לשונות ילידיות קנדיות
רונות
Á
á
À
à
Â
â
Ä
ä
Ã
ã
Ǎ
ǎ
Ā
ā
Ă
ă
Ą
ą
Å
å
Ć
ć
Ĉ
ĉ
Ç
ç
Č
č
Ċ
ċ
Đ
đ
Ď
ď
É
é
È
è
Ê
ê
Ë
ë
Ě
ě
Ē
ē
Ĕ
ĕ
Ė
ė
Ę
ę
Ĝ
ĝ
Ģ
ģ
Ğ
ğ
Ġ
ġ
Ĥ
ĥ
Ħ
ħ
Í
í
Ì
ì
Î
î
Ï
ï
Ĩ
ĩ
Ǐ
ǐ
Ī
ī
Ĭ
ĭ
İ
ı
Į
į
Ĵ
ĵ
Ķ
ķ
Ĺ
ĺ
Ļ
ļ
Ľ
ľ
Ł
ł
Ń
ń
Ñ
ñ
Ņ
ņ
Ň
ň
Ó
ó
Ò
ò
Ô
ô
Ö
ö
Õ
õ
Ǒ
ǒ
Ō
ō
Ŏ
ŏ
Ǫ
ǫ
Ő
ő
Ŕ
ŕ
Ŗ
ŗ
Ř
ř
Ś
ś
Ŝ
ŝ
Ş
ş
Š
š
Ș
ș
Ț
ț
Ť
ť
Ú
ú
Ù
ù
Û
û
Ü
ü
Ũ
ũ
Ů
ů
Ǔ
ǔ
Ū
ū
ǖ
ǘ
ǚ
ǜ
Ŭ
ŭ
Ų
ų
Ű
ű
Ŵ
ŵ
Ý
ý
Ŷ
ŷ
Ÿ
ÿ
Ȳ
ȳ
Ź
ź
Ž
ž
Ż
ż
Æ
æ
Ǣ
ǣ
Ø
ø
Œ
œ
ß
Ð
ð
Þ
þ
Ə
ə
עיצוב
קישורים
כותרות
רשימות
קבצים
הערות שוליים
דפי שיחה
תיאור
מה יש להקליד
מה מתקבל
הטיה
''טקסט נטוי''
טקסט נטוי
הדגשה
'''טקסט מודגש'''
טקסט מודגש
הדגשה והטיה
'''''טקסט מודגש ונטוי'''''
טקסט מודגש ונטוי
{{מפנה|שם המפורש}} שם '''רי"ו''' הוא השם המפורש הנוצר מצירוף של 72 מילים בנות 3 אותיות כל אחד, שעולות יחד ל-216 אותיות, היוצאות כולם משלושת הפסוקים שנאמרו ב[[קריעת ים סוף]], שבכל אחד מהפסוקים יש 72 אותיות. המספר רי"ו מורה בפנימיות התורה על [[מיתוק הגבורות]], כשהוא עצמו ב[[גימטריא]] '[[גבורה]]', אך הוא נוצר מכפולה של ג' פעמים '[[חסד]]'. ==מקור השם== ב[[ספר הבהיר]] מופיע ששם רי"ו הוא 'שם המפורש'{{הערה|סימן מז'.}}, והוא מוזכר לראשונה במלואו ב[[ספר הישר (קבלה)|ספר הישר]]{{הערה|כבר בתקופת ה[[אמוראים]] מוזכר שם של ע"ב: "ששמו של הקדוש ב"ה שבעים ושתים '''אותיות''':" מדרש רבה בראשית מד, יט) ובמקום אחר: "ששמו של הקדוש ברוך הוא שבעים ושנים '''שמות''' הן" (מדרש רבה שיר השירים ב, ב. ו[[רש"י]] כתב חלקים מהשם הוזכרו כבר ב[[משנה]] (פירושו לגמרא מסכת סוכה מה, א.}}. השמות יוצאים מהפסוקים ב[[קריעת ים סוף]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=שמות יד, יט-כא|תוכן= וַיִסַּע מַלְאַךְ הָאֱ-לֹהִי”ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם:{{ש}} וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׂךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה: {{ש}}וַיֵּט מֹשֶׂה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ י-הו”ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׁם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם}} האופן הרגיל של צירוף השם הוא כתיבת שלושת הפסוקים זה על גבי זה, וצירוף האות הראשונה מכל פסוק, האות השניה מכל פסוק, וכן הלאה (אופן זה נקרא 'כולו יושר'). אופן נוסף הוא 'יושר והיפוך ויושר', כשהפסוק האמצעי נכתב מהסוף להתחלה, ומצרפים את האותיות המתקבלות בכל 'טור' כמו באופן הקודם. בספרי הקבלה מופיעות אפשרויות נוספות שונות באיזה אופן להוציא את השמות מתוך הפסוקים, ובספר "חיי העולם הבא" של רבי אברהם אבולעפיה מובאות עשר דרכים להוצאת שם ע"ב מפסוקי "ויסע ויבא ויט"{{הערה|{{היברובוקס||טבלאות עשרת הצירופים בתוך '''חיי העולם הבא'''|49703|עמוד דיגיטלי=82}}}}. בספרי הקבלה מופיע שכל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מה[[ספירות]]{{הערה|זוהר חלק ג' קנא, א.}}, לאחד מה[[מזלות]], ולאחד מ[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] (מלבד ה[[ירח]]){{הערה|[[שער הכוונות]] דרושי קבלת שבת דף ס"ה.}}. ==כולל חסד וגבורה== רי"ו הוא ב[[גימטריא]] '[[גבורה]]' (216) והקשר שלו עם מידת הגבורה בא לידי ביטוי גם בכך שהגבורה היא המידה השישית הן מלמעלה למטה{{הערה|כשמתחילים מהכתר: כתר, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה.}} והן מלמטה למעלה{{הערה|מלכות, יסוד, הוד, נצח, תפארת, גבורה.}} וכאשר מכפילים את הספירה השישית שש פעמים, ואת התוצאה עצמה (36) מכפילים שוב בשש - הרי זה מספר ה[[גימטריא]] של 'גבורה'{{הערה|ילקוט לוי יצחק על התורה, חלק א' עמוד 495.}}. טבע הגבורות הוא לחלק ולהבדיל, והרמז לכך הוא בתיבת 'חצי', שהגימטריא שלו (108) הוא בדיוק 'חצי' מתיבת 'גבורה' (216){{הערה|ילקוט לוי יצחק על התורה, מבוא (עמוד 9), עמוד 44 ואות קלג.}}. לצד זאת, מבואר בחסידות ששם זה כולל עירוב ו'שלום' של חסד וגבורה יחד, שהוא מחבר אותם יחד, כיון שמג' פעמים 'חסד' נוצר 'גבורה'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000470345 תורת שמואל תר"מ חלק א', והנה כו' יושב אהלים עמוד רלט].}}. ==ענינים שונים הקשורים במספר זה== *'''[[ריאה]]''' - ה[[גימטריה]] של 'ריאה' היא רי"ו. עניין הריאה לשאוב את קרירות החסדים מהמוח, ולקרר את חום התאוות שמהדם - כדי שתוכל האלוקות להתגלות בלב האדם. *'''[[עירוב רשויות]]''' עירוב רשויות הוא בחינת ה[[תפארת]], ועניינו בעבודת האדם{{הערה|תורת מנחם ספר המאמרים התש"ב ע' קפה, ומקורו במאורי אור אות ע' סעיף כז, ות"ז ריש תיקון כ"ד.}} הוא מידת ה[[רחמים]] - שמצדה נמשכת השפעת ה[[חסד]] גם במקום שה[[גבורה]] לא מסכימה להשפיע שם, ונמצא שזהו עניין שאין עליו מנגד. ודבר זה (שעירוב הוא תפארת) מרומז בתיבת '''עירוב''' עצמה – שהיא עצמה כוללת את שתי הבחינות חסד וגבורה (ובאופן שהגבורה כלולה ומוקפת בחסד). והיינו, תיבת "עירוב" צרופה מאותיות [[שם ע"ב|ע"ב]] [[רי"ו]]: ע"ב ב[[גימטריה]] חסד{{הערה|ולמעלה יותר, כידוע ששם ע"ב הוא ב[[חכמה]] '''מקור''' החסד, ולכן חסד עם הכולל בגימטריא חכמה.}} ורי"ו בגימטריה גבורה{{הערה|כולל גם [[בינה]] - שהיא שורש הגבורה.}}. *'''עומק, [[בניין המלכות]]''' - גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380912 לקוטי תורה פרשת נצבים מח, ב]. [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4377690/jewish/-.htm#footnoteRef7a4377690 תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז], סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.}}. *'''[[אריה]]''' - גם 'אריה' וגם 'ראיה' הם בגימטריא 216, היות ובאריה יש ב' בחינות, 'אריה עילאה' ו'אריה תתאה'. האריה העליון הוא בחינת חכמה, שנקראת גם [[ראיה]], והוא גבורות עליונות, ויש לעומת זאת גם אריה תתאה, בחינת גבורות תחתונות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1700400203 אמרי בינה שער קריאת שמע מט, א], [https://chabadlibrary.org/books/1700400237 נז, ג].}}. *'''[[מעקה]]''' - ענינו של המעקה להגביל שהאור לא 'יפול' ויומשך למטה, ולכן הוא בגימטריא (עם הכולל) של רי"ו שגם ענינו הוא גבורה והגבלה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1400240069 תורת מנחם חלק י"ז שיחת י"ב תמוז תשט"ז].}}. *'''[[הר חורב]]''' - חז"ל אומרים כי הר סיני נקרא בכתוב בשם 'הר חורב', כיוון שממנו ירד חורבן לאומות העולם, ויוצא ש'חורב' הוא לשון גבורה, והוא גם בגימטריא של רי"ו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300647 יהל אור לתהלים קמט, תקפ"ד].}}. *'''[[תבל]]''' - הלשון תבל הוא פעמיים בגימטריא רי"ו, והוא כולל בתוכו ב' בחינות גבורה, גבורה עילאה וגבורה תתאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650476 פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, ה' מלך גאות לבש, פט, ד].}}. *'''[[חבקוק]]''' - לשון [[חיבוק]] כפול, שענינו קירוב ו[[אהבה]], והגימטריא הוא רי"ו, שענינו [[גבורה]]. ==ראו גם== *[[שם ע"ב]] {{הערות שוליים}} [[קטוריה:תורת החסידות]] [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] [[קטגוריה:שמות ה']]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבנית:היברובוקס
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מפנה
(
עריכה
)
תבנית:ציטוט
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
סגירה
טעינת העורך...