עריכת הדף "קליפה"

בקדושה כל העליון עליון יותר יש בו יותר גילוי של אורות, שב[[אצילות]] מאירים כל ה[[עשר ספירות]], שהרי [[אבא עילאה]] שהוא [[ספירת החכמה]] עם שאר הספירות מקננא ב[[אצילות]], וב[[בריאה]] אינו מאיר [[ספירת החכמה]] כי אם [[ספירת הבינה]] ושאר הספירות שלמטה ממנה, וב[[יצירה]] אינו מאיר גם הבינה כי אם [[זעיר אנפין]] בלבד, וב[[עשיה]] אינו מאיר גם ה[[זעיר אנפין]] כי אם רק בחינת [[אופן]] בלבד.  

אמנם, בעולמות הקליפות הסדר הוא להיפך, שבאצילות שלעומת זה יש רק זי"ן תחתונות בלבד, זי"ן [[מלכין קדמאין]], ובבריאה שלעומת זה יש גם [[חכמה ובינה]], שהוא בחינת עמון ומואב, וביצירה שלעומת זה יש גם כתר שלעומת זה, "אנת הוא רישא דדהבא", ועד שבעשיה שלעומת זה יש גם בחינת [[עתיק יומין]] של הקליפה, שהוא תוקף הקליפה ביותר, עד שנקרא בשם עתיק, היינו שהוא נעתק גם מהקליפות מצד גודל תוקף הקליפה שבו.

וטעם הדבר שבקדושה כל העליון ביותר יש בו ריבוי יותר ובקליפה הוא להיפך, הוא, מפני שיסוד ועיקר הקדושה הוא בחינת אין ו[[ביטול]], וכיון שכל הקרוב קרוב יותר הוא בבחינת אין וביטול יותר, לכן מאיר בו יותר אורות דקדושה, כי קדושה הוא ענין ה[[ביטול]]. ומטעם זה עצמו נעשה בקליפה להפך, שהרי קליפות ענינם [[ישות]], וכיון שכל התחתון ביותר הוא ב[[ישות]] ביותר, לכן יש בו מספר גדול יותר של קליפות, שענינם הוא ישות.

ה'''זית''' הוא אחד המשלים למרירות שמצד הקליפה, היות שהוא [[מרירות|מר]], כמאמר רז"ל{{הערה|[[מסכת עירובין]] דף י"ח}}, "יהיו מזונותיי מרורין כזית". לכן הזית גם משכח לימוד של שבעים שנה{{הערה|[[מסכת הוריות]] דף י"ג}}, כי השכחה היא מעולם ה[[קליפה|קליפות]]. על ידי כתישת הזית, דהיינו, [[אתכפיא]] סטרא-אחרא, מתגלה ה[[שמן]], בחינת ה[[חכמה]]; היינו ההתבטלות ל[[אלוקות]] (כי [[חכמה]] עניינה [[ביטול]], שהרי תיבת [[חכמה]] היא גם: כח מ"ה - ביטול){{הערה|[[תורה אור]] דף פ"א עמ' ב-ג}}.