עריכת הדף "צחצחות"

'''צחצחות''' הוא השורש הראשון ל[[ספירות]], כפי שהן "נמצאות" ב[[עתיק יומין]] או ב[[עקודים]]. בדרגה זו הספירות אינן בג' קוים (ימין שמאל ואמצע), ואפילו לא בשניים (ימין ושמאל) אלא כלולות בנקודה אחת: בעתיק באופן של "לית שמאלה בהאי עתיקא", ובעקודים באופן של "עקודים בכלי אחד".{{הערה|אוה"ת במדבר מ"ח, ע"פ מאורי אור מערכת צחצחות סימן י"ד.}}

==מקור המושג==
מקור המושג "צחצחות" הוא בבריתות דה[[גאונים]] (רב האי גאון ורב חמאי גאון) המובאות ב[[פרדס]] להרמ"ק{{הערה|בשער י"א, שער הצחצחות.}}. בעל הפרדס נשאל שם על לשון הבריתא דרב האי גאון{{הערה|להעיר, שזהו המקור לי"ג מידות הרחמים, שם הן נזכרות לראשונה.}}, כיצד יתכן שי"ג מדות הרחמים הן '''י"ג''' (שהרי ב[[ספר יצירהפפ{{הערה|פרק א' משנה ד'.}} נאמר שהספירות הן "עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה")? ומבאר{{הערה|בפרק ד שם.}}, שי"ג המידות הן שלושה ראשי ראשים (שבכתר) הנקראים אור [[קדמון]] אור מצוחצח ואור צח, יחד עם י' הספירות דאצילות שנמשכו ונאצלו מהם.

(בהמשך הדברים שם מביא כמה מקומות נוספים (מהזוהר ועוד), בהם מבואר עניינם של ג' האורות (קדמון, צח ומצוחצח) באופנים אחרים, ומבארם באריכות).

==בחסידות==
אור קדמון, צח ומצוחצח הם ג' הבחינות העליונות שבפנימיות הכתר (בעתיק) ('''למעלה''' יותר מכתר- חכמה- בינה '''שבעתיק'''), והם ג' המידות הראשונות שבי"ג מדות הרחמים{{הערה|אוה"ת חנוכה ח"ה תתקס"ג א'.}}, שהן שורשי [[עשר ספירות הגנוזות]]{{הערה|אוה"ת תצווה א'תרכ"א.}} (הנקראות גם "שלשה ראשי ראשים"{{הערה|אוה"ת תצווה אתקצ"ח.}}.

ובחינה זו (הנקראת "תענוג ה'" ו" נועם ה'" ו"צחצחות") היא היא הנקראת במקומות אחרים '''[[רדל"א]]''' (רישא דלא אתידע), כמו שכתוב בעץ חיים סמוך לסוף שער עתיק{{הערה|לקוטי לוי יצחק, הערות לתניא, אגה"ק כ"ט.}}.

{{ערכים מורחבים|ערך=[[ראש]], [[רישא דלא אתיידע]]}}

===ביאורים נוספים===
יש להעיר, שבמקומות שונים בחסידות{{הערה|הובאו, נסמנו והוסברו ב[[ספר הערכים]] בערכים "[[אור]] [[מים]] [[רקיע]]", ו"אור קדמון אור צח ואור מצוחצח".}} מוסבר עניינם של שלושת האורות "קדמון, צח ומצוחצח" באופנים רבים נוספים. הן בדרגות שלמטה מעתיק (ב[[אצילות]], ב[[אריך אנפין]], ב[[חכמה סתימאה]] וכן בדרגות נמוכות יותר שבעתיק עצמו (כתר-חכמה-בינה דעתיק)), והן בדרגות שלמעלה ממנו (ב[[א"ק]] וב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום).

==הצחצחות וסכך הסוכה==
מובא בזוהר{{הערה|פרשת אמור, ח"ג ק"ד.}}, שה[[אושפיזין]] הבאים ל[[סוכה]] אומרים פסוקים. [[אברהם]] [[יצחק]] [[יעקב]] ו[[דוד]] אומרים כל אחד מהם פסוק אחר, ושאר הצדיקים אומרים כולם את הפסוק "ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות לשונך"{{הערה|ישעיה נ"ח י"א.}}, ונאמרו בזה מספר ביאורים:

# ה"צחצחות" שאומרים "שאר הצדיקים" הוא "עוצם הבהירות שלא יכילנו הכלי שמחמת זה נבקע האור", והוא ביאור על הפסוק הקודם שאומר יעקב ("אז יבקע כשחר אורך"{{הערה|ישעיהו נ"ח ח'.}}, המדבר על תגבורת האור שביכולתו לבקוע את העלם הצמצום, והיינו – אור הקו){{הערה|סידור רנ"ח.}}.

# ה"צחצחות" הוא [[צל]] הסוכה. צל בכלל הוא בחינת [[מקיף]], וצל הסוכה בפרט הם י' הספירות דעתיק הנקראות "[[עשר ספירות הגנוזות]]"{{הערה|אוה"ת תתנ"ו.}}.

==נקודת הקמ"ץ==
{{ערך מורחב|ערך=[[קמץ]]}}
קמ"ץ הוא ראשי תיבות "'''ק'''דמון '''צ'''ח '''מ'''צוחצח"{{הערה|מאורי אור ק' י"ח, הובא באוה"ת תצווה א'תצ"ב ועוד.}}, וביאור העניין:

אצל [[משה]] רבינו נאמר שראה את ה' "במראה ולא בחידה" – האל"ף של "מראה" מנוקדת בסגול. לעומת זאת, בסתם "מראה" (שפיגעל, שמסתכל בה לראות עצמו), מנוקדת האל"ף בקמץ. מכאן לומדים, שמשה ראה את ה' ב"[[אספקלריא|אספקלריה המאירה]]" (דוגמת משקפת או זכוכית מגדלת, שהדברים דרכה נראים גדולים או קרובים יותר מאשר במציאות), אבל שאר הנביאים רואים את ה' רק ב"[[אספקלריא|אספקלריה שאינה מאירה]]" (מראה רגילה . כלומר, רואים רק את '''דמותו''' ולא ישירות אותו עצמו).

והיינו, שהיום אי אפשר (למעט הצדיקים המעטים שבבחינת משה רבינו) לראות ג' בחינות נעלות אלו (קדמון, צח ומצוחצח) אלא באספקלריה שאינה מאירה, ורק לעתיד לבוא תתגלה פנימיות עתיק לכל{{הערה|אוה"ת במדבר א' תצב-ג, א' תצו-ז.}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:ערכים בחסידות]]