עריכת הדף "צ'שניק"

'''צ'שניק''' (באידיש: טשאסניק{{הערה|נכתב גם: צאשניק, צאסניק, טשאשניק, טאשסניק.}}, ברוסית: Чáшники באנגלית: Chashniki) היא עיירה במחוז [[ויטבסק]] בבלארוס, בה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד.

==תולדות העיירה==
העיירה ממוקמת במחוז ויטבסק שבבלרוס, ליד הנהר אולה, 3 קילומטר מתחנת הרכבת בעיר וורקא, הנוסעת בין הערים [[ליעפלי]] ואורשה, 95 קילומטר דרומית מערבית מ[[ויטבסק]], 190 קילומטר מעיר הבירה [[מינסק]], בתשע"ה חיו בה 8,900 תושבים.

לאחר חלוקת [[פולין]] השניה בשנת 1793 (תקנ"ג) הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. בשנת [[תקע"ב]] ב[[מלחמת נפוליון]] התחולל בעיר קרב בין הצבא הצרפתי בפיקוד מרשל ויקטור והצבא הרוסי.

רוב תושבי העיירה היו יהודים. במפקד התושבים בשנת תרנ"ז (1897) נמנו 3487 יהודים שעסקו במסחר ומלאכה. במהלך [[השואה]] בקיץ תש"א נכבשה צשניק על ידי הנאצים ימח שמם שהוציאו את יהודי העיירה להורג.

==חסידי צשניק==
בעיירה פעלה קהילה חב"דית תוססת כבר מהדור הראשון של חסידות חב"ד, עד שהרבי התבטא עליה: "המפורסמה בתוככי החסידים שהייתה מלאה חסידים יראי שמים ולומדים"{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4117144/jewish/-.htm ממכתב ד' תשרי תשכ"ג].}}.

בתקופה שרבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] היה ב[[הורודוק]], היה רבי [[שלמה מקארלין]] מבקר לעיתים בעיירות שבמחוז [[ויטבסק]] ובתוכם [[בישנקוביץ]], צאשניק ו[[ליעפלי]]. באסיפת תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] שהתקיימה לפני נסיעתם של רבי מנחם מענדל מויטבסק ורבי [[אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ ישראל]] (ב[[אדר]] [[תקל"ז]]) חילקו את המדינות, ומדינת [[ליטא]] ורוסיה הלבנה פלכי מוהילוב וויטבסק נמסרו לרבנו הזקן, אך נתנו רשות מיוחדת לרבי שלמה לבקר בשלש הערים בישינקוביץ, צאשניק וליעפלי כדרכו מאז ומקדם{{הערה|משיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] חג הפסח תרצ"ד, לקו"ד ליקוט ה סעיף לג.}}.

ידוע ש[[אדמו"ר הזקן]] ביקר עם בנו [[אדמו"ר האמצעי]] בצשניק בשלהי חורף תקנ"ז ואמר [[מאמר חסידות]] ב[[שבת מברכים]] [[אדר]]{{הערה|ראה רשימת מאמרי אדמו"ר הזקן, כרם חב"ד גליון 4 עמ' 359.}}, ובקיץ תקס"ה אמר "ענין שמע לראב"ד דצאסניק".

מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ידוע על יונתן מטשאסניק החתום על [[תקנות ליאזנא]] משנת תקנ"ה{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]] סימן לא.}}, ועל ר' משולם יעקב הזקן שהתפלל [[מנחה]] לפני העמוד ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תקנ"ט{{הערה|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, [[לקוטי דיבורים]] ליקוט ל.}} וכן על ר' [[שלמה מצאשניק]].

בצשניק היו [[חסידות סטרשלה|חסידי סטרשלה]] מפורסמים כמו ר' ר' שלמה יפה שו"ב דצאשניק ור' [[אליעזר חגר]]{{הערה|בית רבי א, עמ' עז.}}, השוחט ר' שלמה מדובראוונא{{הערה|בנו של הרב ישראל מדובראוונא מחבר ספר שארית ישראל.}}, היו שנסעו לצדיק רבי [[ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)|ישראל דב בער מווילעדניק]]{{הערה|ר"י מונדשיין, מבוא לספר שארית ישראל, ואלה תולדות.. הערות 4, 87.}}, והיו גם [[חסידות צ'רנוביל|חסידי צ'רנוביל]]. רבי [[מרדכי מטשרנוביל]] בא לבקר בעיירה, אך הייתה להם דרך ארץ מרובה כלפי [[אדמו"ר הצמח צדק]] וה[[משפיע]] ר' מרדכי. מבין חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] ידוע הנכבד המפורסם בערקא דובער הכהן רפופורט, שעסק בסיוע למגורשי הכפרים בשנת תקפ"ד. 

באגרות [[אדמו"ר האמצעי]] מצינו אגרת המופנית "לאהובי אחיי ורעיי כללות אנ"ש דטשאשניק", והוא שלח את החסיד ר' מרדכי מהורודוק להיות ה[[משפיע]] בצשניק{{הערה|רשימת הרבי חורף [[תרצ"ה]] סעיף ג, תורת מנחם רשימת היומן עמ' שסב.}}, ובפקודת האדמו"ר מינוהו למנהל עדת החסידים בעיירה{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג}}.

אדמו"ר הצמח צדק ביקר בעיירה בשנת תקפ"ח ואמר [[דא"ח]] בפרשת אחרי. 

מחסידי הצמח צדק ידועים: 
*ר' חיים משה בן יעקב איש חביב (ליבערמאן) מחבר ספר פני משה - ביאור מאמר התיקונים "פתח אליהו" על פי דא"ח, וחיבור על ה[[מדרש רבה]] שנותר בכתב יד{{הערה|ווארשא תרמ"ב. מכון אהלי שם תשמ"ח.}}.
*ה[[מלמד תינוקות|מלמד]] ר' אבא מצאשניק שראה בילדותו את [[אדמו"ר האמצעי]] והיה מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובשנת תרל"ה עבר לגור בליובאוויטש{{הערה|יומן [[אדמו"ר הריי"צ]] כ' [[אייר]] תרנ"ו, ליקוטי דיבורים ליקוט ל.}}.
*ר' דוד דוידסון ובנו ר' זלמן (תרל"ח){{הערה|כתבי הרא"ח ביחובסקי ע' סז}}.
*ר' משה שערמאן אבי סבו של ר' יהודה חיטריק; הגביר ר' הלל רפפורט.

חלק מהתמימים בליובאוויטש היו מקבלים את הקמח לאפיית המצה שמורה מצשניק{{הערה|ליובאוויטש וחייליה ע' 55.}}.

==רבני העיירה==
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה הרב צבי הירש בהרב מהר"א, הוא כיהן ברבנות למעלה מחמישים שנה (מלפני תקנ"ב ולפחות עד תר"ב), והיה מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ולאחר מכן של רבי אהרן מסטראשעלע.

לצדו של הרב צבי הירש רוטנבערג שימש בנו הרב יוסף חיים שלאחר מכן מלא את מקומו. הוא עלה לארץ ישראל ונפטר בי"ט אלול תרנ"ה ומ"כ בהר הזיתים.

באותה תקופה היה המגיד מישרים ומורה צדק הרב שבתי בן רבי אהרן, חיבר את הספרים "בתים לבריחים" (תקס"ב) ו"תשבי יבשר" (תקע"ט).{{הערה|על השפעת החסידות עליו ראה מאמרו של הרב נח גרין, היכל הבעש"ט כה, עמ' קמט ואילך, והוספות הר"י מונדשיין בגליון כו.}} נפטר בשנת תקצ"ב.

בשנת [[תרס"ה]] התמנה לרב ר' שלמה זלמן זיסל בן הרב צבי שיינעש (נכדו של הרב אברהם שיינעש חתנו של אדמו"ר הזקן).{{הערה|אהלי שם עמ' 87.}} 

בשנת תרע"ג נתמנה הרב בנימין מנחם שוורצמן לכהן כרב העיירה, עד עלייתו לארץ ישראל בשנת [[תרפ"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}