עריכת הדף "פרשת שקלים"

{{לעריכה|תוכן וניסוח}}
'''פרשת שקלים''' הינה פרשת "כי תשא"{{הערה|[[שמות]] ל יא-טז.}}, שבה מצות [[מחצית השקל]]. השבת שבה נקראת פרשת שקלים מכונה '''שבת שקלים''', על שם הפרשה.
==זמן קריאתה==
קוראים ב[[ראש חודש]] ראשון של [[אדר]], לאור כך ששואלים ודורשים בהלכות החג שלושים יום קודם, וכן בגלל שבחמשה עשר בו שלחנות{{הערה|בעלי מטבעות המחליפים שקלי כסף בפרוטות, רש"י.}} יושבין במדינה ובעשרים וחמשה יושבין במקדש{{הערה|מגילה כט ב, כשמואל. וכן רב סובר, שזוהי פרשת צו את בני ישראל.}}, ולזכר המקדש נהגו כל ישראל לקרות כיום בבית הנכסת פרשת שקלים{{הערה|[[ספר החינו]], מצוה קה.}}. כאשר ראש חודש אדר חל ב[[שבת]], מוציאים שלושה [[ספר תורה|ספרי תורה]], קוראים באחד עניינו של יום (פרשת השבוע שבה חל), שני על ראש חודש והשלישי בכי תשא{{הערה|מגילה שם.}}.

מפטירים בפרשת שקלים שביהוידע הכהן{{הערה|תוספתא פ"ג.}}, מן "ויכרות יהוידע את הברית"{{הערה|מלכים ב, יא-יז.}}, לפי מנהג הספרדים, או מ"בן שבע שנים יהואש במלכו"{{הערה|מלכים ב, יב א.}}, לפי מנהג האשכנזים. באותה פרשה מדובר תרומות העם לבדק הבית. מקדימים של ראש חודש לשקלים, מפני שתדיר ואינו תדיר, תדיר קודם, אך לענין [[הפטרה]], מכיון שאין מפטירים בשתים, אין זו של ארבעה פרשיות נדחית מפני ראש חודש{{הערה|שבלי הלקט קצג.}}.

==בתורת החסידות==
ב[[שיחה]] של [[הרבי]]{{הערה|שיחת [[פרשת ויקהל]] - [[פרשת שקלים]], [[שבת מרכים]] [[חודש אדר ב']] [[ה'תשי"א]]}}מובא ביאור השייכות המיוחדת של פרשת שקלים ל[[משה רבנו]]:

בכדי שנתינת מחצית השקל תהיה מצד עצם הנפש, "כופר נפשו" – יש צורך בפעולתו של משה{{הערה|שאליו נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל"}}, כי דוקא משה יכול לעורר בחינת היחידה שבנפש, שזהו הנשיאת ראש [[בני ישראל]].

וזהו הטעם שבפרשת שקלים דוקא שאל משה ל[[הקב"ה]] מה יהיה בדורות הבאים{{הערה|"משאני מת"}} – כיון שלצורך נתינת "כופר נפשו", עצם הנפש, מוכרחת פעולתו של משה דוקא.

ב[[שיחה]] פרשת שקלים [[תשד"מ]]{{הערה|[[לקוטי שיחות]] לא, פ' שקלים.}}, אומר הרבי, כי תרומת מחצית השקל היא בעיקר בשביל קרבנות ציבור שהקריבו במשך השנה{{הערה| ראה שקלים רפ"ד. רמב"ם הל' שקלים רפ"ד. רש"י תרומה כה, ב. תשא שם, טו.}}, ש"קרבנות" נקראים "עבודה" סתם{{הערה|ראה מפרשים לאבות פ"א מ"ב.}}, לפי שעבודת הקרבנות מרמזת על כללות ענין ה"קירוב" לה'{{הערה|קרבן מלשון קירוב, כמובא בס' הבהיר סק"ט. בחיי ויקרא א, ט. ועוד.}}, שזהו תוכן כל עניני עבודת ה', שעל ידם מתקרב האדם לקונו. ומזה מובן, שמצות מחצית השקל היא היסוד של כללות הענין דעבודת ה'.

הרבי מוסיף, שעל ידי העסק בתורת מחצית השקל, שניתנה דוקא "כולו כאחת, בפעם אחת", למעלה מהתחלקות, נזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, שגאולה זו תבוא גם כן לא בסדר והדרגה{{הערה|כהדיעה בירושלמי (ברכות פ"א ה"א) דגאולתן של ישראל קמעא קמעא כו'.}}
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/parshas_shekalim לקוטי שיחות מועדים - פרשת שקלים] {{מפתח}}
*הרב [[אליהו וולף]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=98499 שבת שקלים – ההפכים המשלימים ■ הפרשה החסידית]''' {{שטורעם}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/02/12-02-2021-13-27-23-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%90%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%90.pdf דיני שבת שקלים שחלה בראש חודש אדר]''', בעריכת [[מכון הלכה חב"ד]] {{אינפו}}{{PDF}}

{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]