עריכת הדף "פנחס הורוביץ"

נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורקוב, מגאונו וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת.<REF>עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.</REF>

נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם רבי שמעלקא מניקלשבורג, קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.

בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ.<REF>כך מעיד בהקדמתו להפלאה.</REF>

לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כל כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]].

למרות שהיה תלמיד המגיד, אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערת שוליים|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון הי"ד, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה {{הערת שוליים|מפי הגה"ק מאוז'רוב זי"ע מקרובי המשפחה. אור יקרות ח"א עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ ז"ל", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה...{{הערת שוליים|הנ"ל.}}

[[אדמו"ר הזקן]] כותב אליו אגרת<REF>נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי"ח.</REF> על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: "[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד|חסידא]] ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]<REF> [[זבחים]] קב א.</REF> מאן [[מלך|מלכי]] רבנן".

אדמו"ר הזקן מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל".

אך אדמו"ר הזקן מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: "אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראונא<REF>הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל [[המגיד ממזריטש]].</REF> ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל [[ברכה|ברכתו]] סלה מדי [[שבת]] בשבתו".

== מחזק את אדמו"ר הזקן לסיים את השולחן ערוך ==

בני אדה"ז מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]: כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".

נפטר ביום ב', ד' [[תמוז]] [[תקס"ה]], בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה".

 

*פנים יפות על התורה.