עריכת הדף "עין"

{{איברים}}
'''עיניים''' הינם אברים ב[[ראש]] האדם שעל ידם מתגלה כח ה[[ראיה]].

==עיני העדה==
הצדיקים נקראים בחינת עינים, כמו שנאמר בתורה "עיני העדה", מכיון שכמו שהעיניים רואות את הצריך לעשות והם המדריכות את הגוף מה לעשות כך רק הצדיקים הם היודעים מה לעשות ולכן יש להתבטל לצדיקים חכמי התורה ולעשות את מה שהצדיקים מורים.

הבעל שם טוב הוסיף בכך הסבר נוסף: כמו שבעיניים כל פגם קטן מזיק יותר מפגם חמור באיברים האחרים, כמשל מחט דקה הניתנת בעין שגורמת לנזק יותר משבירת יד או רגל שניתנת לאיחוי בקלות יחסית, כך כאשר הצדיקים פוגמים בחטאים קלים ביותר הם פוגמים יותר מהרשעים בעבירות חמורות.

כך למשל מסופר{{הערה|בספר כתבי ר"י שו"ב ערך הבעש"ט}} כי פעם נכנס לבית מדרשו של הבעל שם טוב יהודי שביקש צדקה. באותו רגע שנכנס הלה התפוצצה הצלוחית שעל גבי השולחן. הבעל שם טוב נתן לו נדבה ויצא. לאחר מכן הסביר הבעל שם טוב כי היהודי הלה נכשל בעבירות חמורות יותר ומכח טומאתו לא יכלו הכלים של הבעל שם טוב לסבול את טומאתו של הלה. ועם כל זה - הוסיף הבעש"ט - אם אני אסיח חלילה את דעתי מ[[דביקות]] הקב"ה לרגע, הרי זה פגם גדול יותר מעבירותיו של הלה, כמשל המחט בעין שפוגמת יותר ממכות קשות בשאר איברי הגוף.

==בחסידות==
===באדם קדמון===
אומר הזוהר הקדוש{{הערה|ח"ב קס"א סע"א.}} "קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא". מסבירה תורת החסידות{{הערה|ביאורי הזהר לרבי האמצעי רסא-ג, דרך מצוותיך 114 ואילך, אגה"ק להבין מ"ש בפרע"ח ועוד.}} שא"ק הוא ה"מחשבה הכללית" על בריאת העולמות, הכוללת את כל העולמות - ובכללות יש בה שני עניינים: שורש העולמות ושורש הנשמות. שורש הנשמות הוא מאור אין סוף השורה בא"ק (והיינו - הקב"ה), ואילו העולמות נבראו (בעיקר) מהאור כפי שמצומצם ויוצא דרך "נקבי העיניים". היינו, ממשילים את א"ק לראש האדם שכולל (בעיקר) את המוח שבתוכו, ואת נקבי העיניים (וכן האוזן החוטם והפה) דרכם "יוצא" המוח להתגלות לזולתו. ובנמשל: המוח שבפנים הוא אור אין סוף (הקב"ה), ומה שיוצא דרך נקבי העיניים היא התורה שעל ידה בורא הקב"ה את העולם.

===בעקודים===
בחסידות נתבאר כי אורות [[עולם התוהו]] נתגלו על ידי העינים, אלא שבשונה מהאורות שנתגלו על ידי בחינות הנקראות בשם אזן חוטם פה, שבהם היו האורות בבחינת הבל שהם התגלות פנימית, הרי שבעיניים היו האורות בבחינת הסתכלות לבד שהיא הארה מועטת, מכיון שאם היו האורות מבחינת הבל שהיא בחינה גבוהה יותר לא היו העולמות יכולים כלל לקבל את האור.

החומר הרוחני של העיניים המוזכרים בחסידות הם בבחינת [[פרסא]] שענינה לגלות את האורות באופן של בירור בבחינת רשת, והחילוק בין הפרסא שבעולם התיקון שהוא פרסא פנימית (שהמשל אליה בגשמיות הוא כעין קרום בתוך גוף האדם המפסיק בין חלקו העליון לתחתון) לפרסא שבבחינת אבר העינים, הוא שהעיניים אינם מסתירים כ"כ בעד האור ולכן על ידי העיניים יוצא עצמות האור וזה סיבת השבירה.

והיינו שבחינת עצמיות האורות כמו שהן בעקודים יצאו ונתגלו באורות העינים, והגם דבהתגלותם נעשו בבחינת תוקף המציאות דבהיותם בעקודים היו בתכלית הביטול ובבחינת אין ממש ובהתגלות שלהם נעשו בבחינת יש ומציאות, דכל התגלות דבר גורם מציאות הדבר, ובפרט שנתגלה העצמי נעשה בתוקף המציאות, מכל מקום הם ממש אותן האורות דעקודים (בבחינת חיצוניותם), ובבחינת התיקון הוא שנמשכו האורות דרך פרסאות שזהו בחינת התעלמות האור שמתגלה דרך הפרסא לא כמו שהוא במקורו.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ע' תתע"ו - תתע"ז].}}

===עיני ה' משוטטים/ משוטטות===
{{להשלים|סיבה=חסר כאן ביאור לשונות פסוקים אלו על דרך החסידות, ועניינם בעבודת ה'.}}

==ראו עוד==
*[[ראיה]]
{{הערות שוליים}}
{{אדם}}
[[קטגוריה:אברי הגוף]]